סוהיל נעים מזאוי נ. עזבון המנוח סלים מזאוי

פסק-דין בתיק ע"א 3406/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3406/13 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס המערער: סוהיל נעים מזאוי נ ג ד המשיבים: 1. עזבון המנוח סלים מזאוי 2. בורבארה מזאוי 3. נעים סלים מזאוי 4. ראמי סלים מזאוי 5. בסיל סלים מזאוי 6. רנא סלים (מזאוי) אבו נאסר ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 01.05.2013 בת"א 28402-07-11 שניתנה על ידי כבוד השופט ע' עיילבוני בשם המערער: עו"ד מועין ח'ורי; עו"ד סירין זרייק פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט ע' עיילבוני), מיום 1.5.2013, שלא לפסול עצמו מלדון בת"א 28402-07-11. 2. המשיבים הם אחייניו של המערער וכן עיזבון אחיו של המערער. על פי הנטען בתביעה שהגיש המערער, בעלי הדין הם שותפים ב"שותפות משפחתית" הכוללת בין היתר, נכסים, זכויות, מקרקעין, עסקים וחברה למתנות ולמזכרות שמניותיה מחולקות מחצית למערער ומחצית למשיבים (להלן - החברה). התביעה הוגשה תחילה לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת. בשל העדר סמכות עניינית הורה בית המשפט לענייני משפחה על העברת הדיון לבית המשפט המחוזי בנצרת. עוד קודם לכן תבעו המשיבים את המערער בבית המשפט המחוזי בנצרת. במסגרת אותה תביעה ביקשו המשיבים להורות על מכירת מניות המערער בחברה לידיהם, ולחלופין, להורות על פירוק השותפות ביניהם (ת"א 27213-05-10, להלן - התביעה הראשונה). בתביעה הראשונה דן והכריע כבוד השופט ע' עיילבוני. השופט קבע כי אין מקום בנסיבות העניין לכפות על המשיבים לרכוש את מניותיו של המערער, וכי הדרך הצודקת והנכונה להפריד בין בעלי הדין היא באמצעות עריכת התמחרות ביניהם. על פסק הדין הגיש המערער ערעור לבית משפט זה והוא תלוי ועומד (ע"א 134/13). 3. משהועברה תביעת המבקש לידי כבוד השופט ע' עיילבוני, הגיש המערער בקשה לפסילתו. המערער טען כי החלטות השופט במסגרת התביעה הראשונה, דברים שאמר במהלך הדיונים, האופן שבו נוהל ונווט הדיון וכן קביעותיו של השופט בפסק הדין מלמדים כי ננעלה דעתו וכי גיבש עמדה עוינת כלפיו. המשיבים התנגדו לבקשה. לדעתם, בית המשפט נהג אורך רוח כלפי המערער ונתן לו את יומו במסגרת התביעה הראשונה, אף שהלה ניסה לחבל בניהולו התקין של ההליך. המשיבים טענו כי מטרת הגשת בקשת הפסלות היא להשהות את ההחלטה בבקשה שהגישו לסילוק התביעה על הסף. עוד טענו המשיבים שהמערער מבקש לקבל את אותם סעדים שביקש במסגרת התביעה הראשונה. 4. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט ציין כי אכן מדובר באותם בעלי דין שעניינם נדון והוכרע במסגרת התביעה הראשונה, אך קבע שאין בכך כדי להצדיק את פסילתו מלשבת בדין בתביעה הנוכחית. בית המשפט הוסיף כי במסגרת התביעה הראשונה הגיש המערער בקשת פסלות שנדחתה ואף הערעור שהגיש המערער נדחה (ע"א 444/11. פסק דין של הנשיאה ד' ביניש מיום 17.3.2011). בית המשפט ציין כי דחה בקשה נוספת של המערער לפסול עצמו במסגרת התביעה הראשונה, וכי גם הערעור הנוסף שהגיש המערער נדחה (ע"א 4263/11 פסק דין של הנשיאה ד' ביניש מיום 7.7.2011). 5. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי הסוגיות הקשורות לחברה שנדונו והוכרעו במסגרת התביעה הראשונה לא יידונו ולא יוכרעו פעם נוספת. לגבי הסוגיות האחרות הקשורות ב"שותפות המשפחתית", נכסיה וזכויותיה, קבע בית המשפט כי יכריע בהן באופן מקצועי על בסיס הראיות שיובאו לפניו. בית המשפט ציין כי לא התקיימה בתביעה הנוכחית אף לא ישיבה אחת ולכן תמוהה בעיניו טענת המערער כי דעתו ננעלה. בית המשפט הוסיף שהטענה לפיה גיבש עמדה עוינת כלפי המערער נטענה בעלמא וללא כל ביסוס. בית המשפט קבע גם כי אין נימוקים המצדיקים את הפסקת הדיון. לפיכך נקבע מועד לדיון בבקשת המשיבים לסילוק התביעה על הסף. בעקבות החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. 6. המערער מתאר את הרקע לסכסוך שנתגלע בין בעלי הדין. לדבריו, הגיש את בקשת הפסלות בהזדמנות הראשונה ולפני מועד הישיבה הראשונה בתביעה. המערער חוזר על טענותיו לפיהן החלטות שנתן השופט, דברים שאמר במסגרת התביעה הראשונה ואופן ניהול הדיון על ידו מעידים על קיומה של דעה נעולה ומגובשת של השופט, המקימה חשש ממשי למשוא פנים כלפיו. המערער מפנה להחלטות שניתנו על ידי בית המשפט במסגרת התביעה הראשונה, הקשורות לבקשותיו לקבל את מסמכי החברה, לקביעת ההתמחרות ולקביעה שהמערער אינו מקופח. גם בהחלטה שנתן השופט בבקשת הפסלות מוצא המערער הוכחה לקיומה של דעה קדומה כלפיו, שכן השופט קבע שאין בדעתו לשוב ולהכריע בטענות הנוגעות לחברה, אלא רק בעניינים הקשורים לרכוש השותפות המשפחתית ולנכסיה. זאת, למרות טענת המערער לפיה הוא זכאי למחצית מהכספים ששלשלו המשיבים לכיסם במסגרת התנהלותם בתוך החברה. לדעת המערער, העובדה שהשופט אינו "לוח חלק" ובלתי תלוי, פוגעת במראית פני הצדק ושוללת ממנו את האפשרות לקבל את יומו. התערבותו של בית המשפט והמעורבות שלו בתביעה הראשונה מעידה, לדעת המערער, על חשש ממשי לפגיעה באובייקטיביות השיפוטית. לכן מבקש המערער לפסול את השופט ולעכב את ההליכים בתביעה עד להכרעה בערעור, בטרם יכריע בית המשפט בבקשה לסילוק התביעה על הסף. 7. דין הערעור להידחות. מעיון בהודעת הערעור ניכר כי המערער אינו שבע רצון מהחלטות בית המשפט במסגרת התביעה הראשונה ומאופן ניהול הדיון על ידו. ואולם, כידוע, השגות על הדרך בה בוחר בית המשפט לנהל את הדיון ועל החלטותיו מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות (למשל, ע"א 1835/13 פלוני נ' פלוני (9.4.2013)). כך אמנם פעל המערער כאשר הגיש ערעור על פסק הדין בהליך האחר. זאת ועוד, העובדה שבית המשפט דן בתביעה הראשונה שהתנהלה בין בעלי הדין אין בה, כשלעצמה, כדי להקים עילת פסלות. הדיון באותה סוגיה או בנגזרותיה (מקום שניתן מבחינת הדין לדון בעניין פעם נוספת), אינה מביאה בהכרח לכך שהשופט אינו פתוח לשכנוע. לכן, אין בעובדה שאותו שופט דן בהליכים קודמים הנוגעים לאותה פרשה עובדתית ומהווים המשך ישיר שלה, כדי לשמש עילה לפסילת השופט (למשל, ע"א 7137/12 עוקב נ' רשות המיסים (3.3.2013)). 8. יצוין, כי הונחה בפניי בקשה של המערער, שהוגשה לאחר הגשתו של הערעור, ובה הוא עותר לקיים דיון בערעור. לא ראיתי לנכון לסטות מן הדרך הנוהגת באשר לערעורי פסלות, לפיה הם מוכרעים על יסוד הכתובים ובלא דיון. 9. נראה שהמערער נוקט מהלכים חוזרים ונישנים משום שאינו מרוצה מכך ששופט מסוים דן בהליכים להם הוא צד. כאמור, מדובר בבקשת פסלות שלישית לגבי אותו שופט וכן בערעור פסלות שלישי. כפי שראינו, בקשת הפסלות הובאה בפני בית המשפט המחוזי בשלב מוקדם של ההליך הנוכחי, ועוד טרם ניתנה הזדמנות ממשית לבית המשפט לטפל בהליך. אכן, שתי בקשות הפסלות הקודמות (וכן שני ערעורי הפסלות) התייחסו להליך אחר, אך בנסיבות העניין יש להתייחס יחדיו להיבט זה של העניין. בנסיבות אלה על המערער לנמק עד ליום 5.6.2013 מדוע לא יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה. אין מקום לפסיקת הוצאות לזכות המשיבים, שכן לא הוגשה ולא נתבקשה תשובה מצידם. הערעור נדחה. ניתן היום, י"ז בסיון התשע"ג (26.5.2013). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13034060_S01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il