חדד רמי נ. משטרת ישראל ענף תנועה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 97 / בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן העותר: חדד רמי נגד המשיבות: 1. מדינת ישראל 2. משטרת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים פסק-דין השופט א' מצא: עתירה זו מופנית כנגד משטרת ישראל. לטענת העותר, המשטרה אינה אוכפת את החוק על חברות לגרירת רכב. חברות אלה, טוען העותר, מפעילות "מוביליות" (משאיות להובלת רכב), שהכשירות החוקית לנהוג בהן מותנית ברשיון נהיגה מיוחד, הכולל היתר חילוץ. לטענת העותר, חברות הגרירה מעסיקות במוביליות גם נהגים שרשיון הנהיגה שלהם אינו כולל היתר כאמור. ואף משטרת ישראל, באמצעות קבלנים חיצוניים, מעסיקה ומפעילה נהגים בלתי-מורשים כאלה. העותר טוען כי פנה פעמים רבות למשטרת ישראל בעניין זה, אך כל פניותיו נתקלו "בחומה ובחיפוי ובהתעלמות ובחוסר רצון לטפל בנושא". דינה של עתירה זו להידחות. העתירה מנוסחת בלשון כללית. העותר אינו מראה, ולו לכאורה, כי חברות גרירה אכן עוברות על החוק, אלא רק טוען כי כך הוא. העותר לא צירף כמשיבות את חברות הגרירה אשר להן הוא מייחס עבירות על החוק. העותר אף אינו מפרט בעתירתו באלו חברות גרירה מדובר. בנספחים לעתירה, במסגרת פניות העותר לרשויות, מצויה התייחסות למקרים קונקרטיים אחדים; אך - כעולה מהנספחים עצמם - טענות העותר ביחס לאותם מקרים זכו לתשובות מפורטות וענייניות מצד המשטרה (דוגמת התשובות המופיעות במכתבו של רב-פקד ארז דוד ממחלקת תנועה מיום 12.11.96, ובמכתבה של סנ"צ עו"ד טילדה מיכאלי, ראש מדור חקירות ותביעות, מיום 20.3.97). העותר, שאינו מתייחס לתשובות אלה, מסתפק בטענות סתמיות בדבר "חיפוי" ו"התעלמות", מבלי שהוא מציג כל תשתית ראייתית להאשמות חמורות אלו. זאת ועוד: כמה ממכתבי התשובה של הרשויות אל העותר (המופיעים בנספחים) ממוענים ל"גרר דני". על העותר היה לפרט מה זיקתו לעסק זה ואם הוא עצמו קשור בעסקי גרירת רכב. דא עקא שבעתירה מציג עצמו העותר כ"אזרח מדינת ישראל", זאת ותו לא. בנסיבות אלה לא מצאנו מקום לזמן את המשיבים להגיב על העתירה. העתירה נדחית. המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת ניתן היום, כ"ט באייר תשנ"ז (5.6.97). העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97034040.F01