אילן קירשנבאום נ. אביב ניהול ואחזקת מבנים בע"מ

בבית המשפט העליון ע"א 3399/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: אילן קירשנבאום נ ג ד המשיבות: 1. אביב ניהול ואחזקת מבנים בע"מ 2. דיצה הדר ערעור על החלטת המפקחת על רישום מקרקעין בתל אביב-יפו (א' שרייבר) מיום 29.3.2020 בתיקים 5/39/2019 ו-5/291/2019 בשם המערער: בעצמו בשם המשיבה 1: עו"ד דוד סלטון פסק-דין ערעור על החלטת המפקחת על רישום מקרקעין בתל אביב-יפו (א' שרייבר; להלן: המפקחת) מיום 29.3.2020 בתיק 5/39/2019 ובתיק 5/291/2019 שלא לפסול עצמה מלדון בעניינו של המערער. 1. עניינם של ההליכים מושא הערעור דנן הוא סכסוך בין המערער, בעל דירה בבית משותף בתל אביב (להלן: הבית המשותף), ובין המשיבה 1 – חברת תחזוקה אשר שימשה כנציגות הבית המשותף (להלן: הנציגות). ביום 1.1.2019 הגישה הנציגות תביעה כנגד המערער בה עתרה לחייבו בתשלום דמי ועד בית ובפינוי חפצים שונים מן הרכוש המשותף (להלן: תביעת הנציגות). המערער, מצדו, הגיש תביעה שכנגד שהופנתה כלפי הנציגות וכלפי גורמים רבים אחרים (להלן: התביעה שכנגד). המערער הוסיף והגיש הודעות לצדדים שלישיים אותן הפנה נגד גורמים נוספים. בהחלטתה מיום 18.9.2019 קבעה המפקחת כי הדיון בתביעת הנציגות יופרד מן הדיון בתביעה שכנגד ובהודעות לצדדים שלישיים. כמו כן הורתה המפקחת על הגשת תצהירים בתביעת הנציגות וקבעה דיון הוכחות בתביעה זו ליום 12.3.2020. בהחלטתה מיום 3.3.2020 הוסיפה המפקחת והורתה על מחיקת מספר הודעות לצדדים שלישיים שהוגשו על ידי המערער נוכח מחדליו הדיוניים וכן על חיובו בהפקדת ערובה בסך של 3,500 ש"ח עבור כל נתבע בתביעה שכנגד לשם הבטחת הוצאותיהם כתנאי להמשך בירורה. בעניין זה נקבע כי ככל שהמערער לא יפעל כאמור, תידחה התביעה שכנגד ביחס לאותם נתבעים שלא הופקדה ערובה בעניינם. המפקחת הוסיפה וציינה בהחלטתה כי "התנהלותו של [המערער] במסגרת ההליך הנה מכבידה ביותר וכוללת בין היתר הגשת בקשות רבות [...] כניסה לפרטי פרטים לא רלוונטיים בבקשותיו, וכתיבתן באופן מסורבל ולעיתים בלתי הולם". בהקשר זה הפנתה המפקחת להחלטות של גורמים שיפוטיים שדנו בהליכים קודמים שבהם נטל המערער חלק, אשר בהן נקבעו דברים דומים וציינה כי "התנהלותו של [המערער] עד כה, כעולה גם מהחלטות קודמות, ומהליכים משפטיים אחרים שהיה מעורב בהם כפי שפורט לעיל, מביאה לסרבול משמעותי של ההליך". ערעור שהגיש המערער על ההחלטה מיום 3.3.2020 לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו טרם הוכרע (עש"א 32950-06-20). 2. ביום 9.3.2020, מספר ימים טרם דיון ההוכחות בתביעת הנציגות, הגיש המערער בקשה לפסילת המפקחת מלהמשיך ולדון בהליכים. בבקשתו הלין המערער על ההחלטות שנתנה המפקחת בעניינו וטען כי יש בהן משום אינדיקציה לקיומה של דעה קדומה כלפיו. בין היתר הלין המערער על ההחלטה מיום 18.9.2019 בדבר הפרדת הדיון בתביעה שכנגד מתביעת הנציגות, על האופן שבו התנהל הדיון שקדם להחלטה זו וכן על ההחלטה מיום 3.3.2020 ועל כך שהמפקחת כללה בה הפניות להחלטות של גורמים שיפוטיים אחרים בהליכים שונים שניהל, ביחס להתנהלותו הדיונית. ביום 29.3.2020 דחתה המפקחת את הבקשה, לאחר קבלת תשובה מטעם הנציגות, אשר התנגדה לה. המפקחת קבעה כי "סיגנונו של [המערער] הנו בלתי ראוי בלשון המעטה, ומהווה זלזול בערכאות" וכי לגופו של עניין, אין בסיס לטענותיו של המערער שכן המפקחת נהגה כלפיו באורך רוח אשר בא לידי ביטוי בהענקת ארכות בדיעבד ובכך שהציעה לו לא אחת להיעזר בעורך דין. ואולם, כך נקבע, המערער אינו שבע רצון מן ההחלטות שניתנו בעניינו ומכאן בקשתו לפסילת המותב. עוד נקבע כי המועד שבו הוגשה הבקשה – ימים ספורים לפני דיון ההוכחות בתביעת הנציגות – מחזק את המסקנה כי המערער לא בוחל באמצעים בניסיון לסרבל ולהכביד על בירור ההליכים. המפקחת הבהירה כי עומדת למערער זכות להשיג כדין על ההחלטות שניתנו בהליכים ובנוסף, דחתה המפקחת את בקשת המערער לעיכוב הדיון בהליכים עד להכרעה בערעור על החלטת הפסלות. המפקחת אף דחתה בקשות דיוניות נוספות שהוגשו מטעם המערער, אשר אינן מענייננו. 3. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 6.4.2020 ניתן פסק דינה של המפקחת בתביעת הנציגות. תביעת הנציגות התקבלה במובן זה שהמערער חויב לשלם לנציגות סכום מסוים בגין אחזקת וניהול הבית המשותף וכן לפנות מן הרכוש המשותף מספר כלי רכב. המערער אף חויב בהוצאות הנציגות בסך של 5,000 ש"ח. ערעור שהגיש המערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו עודנו תלוי ועומד (עש"א 60770-06-20). 4. מכאן הערעור דנן בו שב המערער על טענותיו לפיהן המפקחת התנכלה לו במובן זה שהחלטותיה והאופן שבו ניהלה את ההליכים מהווים הטיית משפט לטובת המשיבים. המערער מטעים כי "ההחלטה מיום 3.3.2020 הייתה הקש ששבר את גב הגמל והיוותה את שיאה של ההתנכלות שהחלה כבר בתחילת ההליך". ביום 18.6.2020 הגיש המערער "בקשה להוספת מסמך ולהשלמת טענות עובדתיות ומשפטיות, ולדון בערעור כולל התוספות"" בה חזר בהרחבה על הטעמים אשר בגינם יש, לשיטתו, לקבל את הערעור ולהורות על פסילתה של המפקחת. בהחלטה מיום 21.7.2020 הוריתי לצדדים להבהיר מהו השלב הדיוני שבו מצויה התביעה שכנגד. מן ההודעות שהוגשו בעניין זה עולה כי התביעה שכנגד עודנה תלויה ועומדת בפני המפקחת. 5. לאחר שעיינתי בערעור, בנספחיו ובבקשת המערער מיום 18.6.2020, באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. כפי שציינה המפקחת בהחלטתה בבקשת הפסילה, טענותיו של המערער הן טענות ערעוריות מובהקות אשר מופנות, בין היתר, כלפי שתי החלטות שניתנו בהליך. החלטות אלה אינן מקימות עילת פסלות והדרך להשיג עליהן היא בהליך ערעורי מתאים, שאכן הוגש על ידי המערער, הן ביחס להחלטה מיום 3.3.2020 והן בכל הנוגע לפסק הדין שניתן בתביעת הנציגות. אף לגופם של דברים לא מצאתי ממש בטענות המערער לפיהן תוכן ההחלטות או האופן שבו ניהלה המפקחת את ההליכים מעידים על משוא פנים כלשהו מצדה או על חשש ממשי לכך שיש בו כדי להוביל לפסילתה. התוצאה היא כי הערעור נדחה. לפנים משורת הדין, ומשלא התבקשה תשובה לגופו של הערעור, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ח באלול התש"ף (‏7.9.2020). ה נ ש י א ה _________________________ 20033990_V10.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il