ש.ע.ל - שלום עכשיו לישראל מפעלים חינוכיים נ. ראש המינהל האזר

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 339/16 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין העותרות: 1. ש.ע.ל – שלום עכשיו לישראל מפעלים חינוכיים 2. חגית עופרן נ ג ד המשיבים: 1. ראש המינהל האזרחי 2. הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרות: עו"ד מיכאל ספרד; עו"ד מוריה שלומות בשם המשיבים: עו"ד תדמור עציון; עו"ד ערין ספדי-עטילה; עו"ד לירון הופפלד פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. עתירה למתן צו על-תנאי, בגדרה מבוקש להורות למשיבים ליתן טעם מדוע לא יתחייבו לפרסם בפומבי מודעה בדבר כוונתם להקצות את המקרקעין המוכרים בשם 'גבעת העיטם', המצויים בתחום השיפוט של היישוב אפרת. לטענת העותרות, פרסום זה צריך להעשות במועד מוקדם, עובר לביצוע ההקצאה, על מנת שיתאפשר להשיג על הליך ההקצאה בטרם תיווצר הסתמכות של צדדים שלישיים. 2. בתגובתם המקדמית הודיעו המשיבים, כי בכוונתם לפרסם במת"ק בית לחם הודעה על כוונה להתקשר בהסכם הרשאה לתכנון, ולמסור הודעה על כך לקישור הפלסטיני. בד בבד ציינו המשיבים, כי עמדתם מוגבלת לנסיבותיו החריגות של הנדון דידן, ואין בה כדי לגרוע מעמדתם העקרונית בבג"ץ 8217/15, עתירה שהגישו העותרות לגבי היבטים עקרוניים הנוהגים ביחס להקצאת מקרקעין ביהודה ושומרון, והיא עודנה תלויה ועומדת. לפיכך טענו המשיבים כי העתירה התייתרה, ודינה להימחק. בתשובתן לתגובה טענו העותרות, כי "בעידן האינטרנט והתקשורת הדיגיטלית", אין הצדקה להסתפק בדרך הפרסום ה'ארכאית' שעליה הודיעו המשיבים, וביקשו לבחור בצורת פרסום נגישה יותר. לאחר סבב תגובות נוסף, ובהעדר הסכמה על אופן הפרסום, הוחלט להכריע בדבר אופן המשך הטיפול בעתירה לאחר שיינתן פסק דין בבג"ץ 8217/15. 3. ביום 26.12.2018 הגישו המשיבים הודעת עדכון, ולפיה התגבשה כוונה להתקשר בהסכם הרשאה לתכנון עם משרד השיכון, לשם הקמת שכונת מגורים ב'גבעת העיטם'. הודעה על כוונה זו פורסמה במת"ק בית לחם, ונמסרה לקישור הפלסטיני. כמו כן פורסמה ההודעה גם באתר המינהל האזרחי. בנסיבות אלו נטען, כי העתירה התייתרה ודינה להימחק. בתגובתן להודעת העדכון ציינו העותרות, כי בהינתן שדרישותיהן מולאו הן מסכימות למחיקת העתירה, בכפוף לחיוב המשיבים בהוצאותיהן. בהמשך לכך ביקשתי את תגובת המשיבים לעניין ההוצאות. המשיבים הותירו את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט, אולם הוסיפו וציינו כי ככל שיוחלט לחייבם בתשלום הוצאות, הרי שמכלול הנסיבות מצדיק פסיקת הוצאות על הצד הנמוך; זאת, בשים לב בעיקר לכך שהודעת המשיבים הנ"ל, בשלב מוקדם של ההליך, ייתרה את הצורך בקיום דיון בעתירה ונחסך זמן שיפוטי יקר. ועוד זאת, שבקשת העותרים לפסיקת הוצאות לא נתמכה בקבלה או בהסכם שכר טרחה. 4. נוכח האמור בהודעת העדכון מטעם המשיבים, ובהסכמת העותרות, הדיון בעתירה התייתר; העתירה נמחקת אפוא בזאת. אם וכאשר יגישו העותרות קבלה או הסכם שכר טרחה, ינתן פסק דין משלים לעניין ההוצאות, בהתחשב בכלל הנסיבות. ניתן היום, ‏כ"ט באדר א' התשע"ט (‏6.3.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 16003390_O20.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1