חליל אלקרינאוי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3381/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3381/16 לפני: כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערער: חליל אלקרינאוי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בת"פ 27597-03-14 שניתן ביום 15.3.2016 על ידי כב' השופטת גילת שלו תאריך הישיבה: ז' בסיון התשע"ו (13.6.16) בשם המערער: עו"ד טאהר אלמכאוי; עו"ד עלי אלקרינאוי בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד מורן פולמן גב' ברכה וייס פסק-דין השופט צ' זילברטל: ערעור על גזר דינו מיום 15.3.2016 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בת"פ 27597-03-14 (כב' השופטת ג' שלו), בגדרו נגזרו על המערער עשרים חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו, ועשרה חודשי מאסר על-תנאי, כשהתנאי הוא שהמערער לא יעבור עבירה נוספת בה הורשע או כל עבירת אלימות מסוג פשע תוך שלוש שנים מיום שחרורו. רקע 1. כפי שעולה מעובדות כתב האישום המתוקן מיום 7.5.2015, המערער, יליד 1972, ובנו (להלן: סאמר), עוסקים במכירת ירקות בעיר רהט. הדיאן אבו מדיגם (להלן: המתלונן) עוסק אף הוא במכירת ירקות ברהט, יחד עם בניו. הרקע למעשים בגינם הוגש כתב האישום הוא מריבה שנתגלעה בין סאמר לבין שניים מבניו של המתלונן (להלן: משה ו-מחמד) ביום 5.3.2014, ככל הנראה על-רקע העיסוק במכירת ירקות. בעקבות המריבה, הגיש סאמר תלונה למשטרה ברהט נגד משה ומחמד, והשניים נחקרו בחשד לכך שתקפו את סאמר. בהמשך, וככל הנראה בעקבות האירועים שתוארו לעיל, בשעות אחר הצהריים של יום 6.3.2014 הכה משה את המערער בראשו באמצעות מוט ברזל. המערער נכנס לחנות סמוכה על-מנת לשטוף את הדם שניגר מראשו, ומיד לאחר מכן נסע יחד עם סאמר לדוכן הירקות בו עבדו באותה העת המתלונן ואחד מבניו (להלן: עומר). המערער עצר את רכבו על-יד הדוכן, ויצא מהרכב יחד עם סאמר כשהוא אוחז באלה עשויה עץ. המערער וסאמר ניגשו יחד לדוכן, ועם הגעתם החל המערער להכות את המתלונן ואת עומר באמצעות האלה שבידו. המערער הכה את המתלונן בראשו, וכתוצאה מכך נפל המתלונן ארצה. המערער המשיך להכות את המתלונן בכל חלקי גופו בעודו שרוע על הקרקע, וכאשר הוא בוכה ומתחנן בפני המערער שיחדל ממעשיו, וזאת כשסאמר מחזיק בעומר כדי למנוע ממנו לסייע למתלונן. לאחר שהמערער סיים להכות את המתלונן, הוא פנה לעבר עומר והכה אף אותו בכתפו וברגליו באמצעות האלה. בעקבות המתואר סבל המתלונן משברים ברגלו השמאלית, בשוק, בשוקית, בידו השמאלית לאורך כל הזרוע, ומחתך בראשו שנסגר על-ידי סיכות. המתלונן נותח ברגלו וחובר למקבע ולפלטינות חיצוניות. לעומר נגרמו חבלות ביד, ברגל ובחזה. 2. במסגרת הסדר טיעון, הודה המערער במיוחס לו בכתב האישום המתוקן וביום 10.5.2015 הורשע בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק). הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש. גזר הדין של בית המשפט המחוזי 3. בטרם נגזר עונשו של המערער הוגש לבית משפט קמא תסקיר בעניינו, במסגרתו צוין, בין היתר, כי המערער נשוי ואב לשמונה ילדים. אחד מילדיו סובל מאי-יציבות נפשית ונתמך על-ידי המערער. עוד צוין כי מצבו הנפשי של המערער אינו יציב, והוא סובל בשנים האחרונות מדיכאון ונמצא בטיפול תרופתי בשל כך. שירות המבחן התרשם מהמערער כאדם שמתפקד ככלל באופן תקין במישורי חייו השונים, אך מתקשה להעמיק ולשוחח על אודות דפוסי התנהגות בעייתיים אשר הובילו אותו לבצע את המעשים האלימים נשוא כתב האישום. עם זאת, בהתחשב במכלול הגורמים, העריך שירות המבחן כי הסיכון להישנות התנהגות עבריינית דומה הוא נמוך, ונוכח זאת המליץ על עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות ומאסר מותנה. להשלמת התמונה יצוין, כי בשלב הטיעונים לעונש, דיווח בא-כוח המערער שבמקביל להליך דנא, נחתם ביום 8.11.2014 הסכם "סולחה" בין המערער לבין המתלונן, שהושג בליווי בעלי תפקידים ציבוריים ומכובדים מרהט, במסגרתו שילם המערער למתלונן פיצוי בסך של 300,000 ש"ח. 4. בפתח גזר דינו, עמד בית משפט קמא על כך שמעשיו של המערער פגעו באופן משמעותי בערכים נעלים בחברה, ובהם – הזכות להגנה על שלומו של אדם ושלמות גופו ותחושת הביטחון של הציבור. בהקשר זה, הדגיש בית משפט קמא את הצורך במיגור תופעת האלימות על-דרך ענישה מחמירה, בהבהירו שכאשר מדובר בביצוע פעילות עבריינית אלימה תוך שימוש בנשק קר, יש להגיב לכך בהטלת עונש מאסר הרתעתי. בבואו לקבוע את מתחם העונש ההולם בגין העבירה שביצע המערער, הביא בית המשפט בחשבון, במסגרת השיקולים לחומרת העונש, את העובדה שהמערער יצא מרכבו והלך לעבר המתלונן מצויד באלה, על-אף שלא תכנן את ביצוע העבירה מראש; את חלקו המרכזי של המערער בביצוע העבירה; את האכזריות והאלימות החמורה שבמעשיו – הכאת המתלונן מול בנו ללא רחמנות כאשר הוא מתחנן בפני המערער שיחדל ממעשיו; העובדה שלאחר שסיים המערער להכות את המתלונן, פנה לעומר והכה אותו גם כן; והנזק החמור שנגרם למתלונן. במסגרת השיקולים לקולת העונש, ציין בית המשפט את הרקע למעשי המערער – תקיפתו של סאמר בידי בניו של המתלונן, ותקיפתו ופציעתו של המערער בידי בנו של המתלונן. לאחר בחינת מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, ותוך התחשבות בנסיבות המקרה, קבע בית המשפט מתחם עונש שנע בין שנתיים לחמש שנות מאסר בפועל. בבואו לגזור את עונשו של המערער בתוך המתחם שנקבע, הביא בית משפט קמא בחשבון את עברו הנקי של המערער, את גילו המבוגר ואת נסיבותיו האישיות כפי שתוארו לעיל, ובכללן מצבו הרפואי, הנפשי והכלכלי, והשפעתו הצפויה של עונש המאסר על המערער ועל משפחתו. עוד הובאה בחשבון הודאתו של המערער, המבטאת נטילת אחריות על מעשיו ואשר הביאה לחסכון בזמנו של בית המשפט. בית המשפט המחוזי הוסיף והתחשב במאמציו של המערער להביא לסיום הסכסוך בין משפחתו לבין משפחת המתלונן, ונכונותו לתקן את תוצאות העבירה במסגרת הסכם ה"סולחה", בגדרו שולם סכום פיצוי נכבד ביותר למתלונן. לבסוף ציין בית המשפט את התרשמותו של שירות המבחן, כי קיים סיכוי נמוך לחזרת המערער על מעשים דומים. נוכח האמור נקבע, כי יש לראות בנתונים אלו כשיקולי שיקום, ולפיכך להטיל על המערער עונש בסטייה מתונה מהרף התחתון של מתחם העונש. משכך, גזר בית המשפט על המערער את העונשים המפורטים לעיל. לבסוף צוין, כי בהתחשב בפיצוי ששילם המערער במסגרת הסכם ה"סולחה" ובמצבו הכלכלי ככלל, אין מקום להטיל על המערער קנס. הערעור 5. ביום 21.4.2016 הגיש המערער ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע העונש שהוטל עליו עד למתן הכרעה בערעור. בהחלטה מיום 2.5.2016 עוכב ביצוע עונש המאסר עד למתן הכרעה בערעור (השופט י' עמית). 6. בערעור שלפנינו נטען ששגה בית משפט קמא משלא ייחס משקל ראוי להתגרות במערער מצד בניו של המתלונן עובר לביצוע העבירה בה הורשע, ושיש בנסיבות אלה כדי להקל בעונשו. בהקשר זה נטען, כי העובדה שסאמר הגיש תלונה למשטרה עקב הסכסוך שנתגלע בינו לבין בניו של המתלונן, מלמדת כי המערער וסאמר ביקשו לשים קץ לסכסוך האמור באמצעים חוקיים שאינם אלימים, כאשר מעשיו של המערער היו בגדר תגובה רגעית לאירועים שקדמו להם, ואינם מעידים על נטייה לפעול באלימות. המערער טוען כי שגה בית משפט קמא משלא אימץ את המלצת שירות המבחן. לגישתו, על-אף שבית משפט קמא קבע כי ניתן להתחשב בהמלצות שירות המבחן כשיקול לקולת העונש המצדיק חריגה מהמתחם שנקבע, קביעה זו לא קיבלה ביטוי משמעותי כאשר החריגה מהרף התחתון של מתחם הענישה הסתכמה בארבעה חודשים בלבד. לחלופין, נטען כי היה על בית משפט קמא להחזיר את עניינו של המערער לשירות המבחן, וזאת על-מנת שיוכל לעיין באופן מעמיק יותר באפשרות לשלב את המערער במסגרת טיפולית ולאפשר לשירות המבחן להגיש תסקיר משלים לשם כך, וזאת לרקע העובדה כי התסקיר שהוגש בהליך קמא התבסס על פגישה אחת עם המערער, במהלכה לא היה ניתן ללמוד על מכלול הקשיים שחווה המערער. עוד נטען, כי לא ניתן משקל מספק לסכום הפיצוי הנכבד ויוצא הדופן ששולם למתלונן על-ידי המערער במסגרת הסכם "הסולחה", אשר מבטא את נכונות המערער ליטול אחריות על מעשיו ואת רצונו לשים קץ לסכסוך במסגרתו בוצעה העבירה בה הורשע. לשיטתו של המערער, נסיבות אלה כשלעצמן מצדיקות חריגה ניכרת ממתחם העונש. כמו כן, המערער טוען כי בית המשפט המחוזי שגה משלא ייחס משקל ראוי לנסיבותיו האישיות הקשות, כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן. לגישתו של המערער, נוכח כלל השיקולים לקולת העונש, וכן נוכח העובדה שהמערער שהה במעצר במשך כחודש ובמעצר בית בפיקוח איזוק אלקטרוני במשך כתשעה חודשים, יש להקל עמו ולהטיל עליו עונש של מאסר לריצוי בעבודות שירות. 7. בתסקיר משלים שהוגש עובר לקיום הדיון בערעור, צוין כי המערער נעדר עבר פלילי ובעל מערכת ערכים נורמטיבית המגנה אלימות, תוך שהובהר כי הוא מבטא חרטה וצער רב על מעשיו. עוד צוין, בין היתר, כי המערער סובל מדיכאון, נמצא במעקב של פסיכיאטר ומטופל על-ידי תרופות בשל מצבו הנפשי. כן צוין, כי המערער סובל ממחלת דם ונזקק לטיפול שבועי בבית חולים על-מנת לעבור פרוצדורה של הקזת דם. שירות המבחן דיווח כי משכורתו של המערער, העומדת על כ-5,000 ש"ח לחודש, מהווה את ההכנסה היחידה עבור משפחתו, המונה עשר נפשות, וכי המערער חב כ-300,000 ש"ח נוכח הלוואות שנטל לצורך תשלום הפיצוי שנפסק במסגרת ה"סולחה", דבר שמוסיף למצוקתו הרגשית והכלכלית. 8. בדיון שנערך בפנינו, חזר בא-כוח המערער על עיקר הטיעונים בערעור, בהדגישו, בין היתר, כי יש במצבו הפיזי והנפשי של המערער, כמו גם בנסיבותיו המשפחתיות – ובכללן שני ילדים חולים – כדי להצדיק הקלה בעונשו. באת-כוח המשיבה טענה כי מתחם העונש שנקבע על-ידי בית המשפט המחוזי אינו משקף כראוי את חומרת מעשיו של המערער, והיה על בית משפט קמא לקבוע מתחם מחמיר יותר, וזאת בהסתמך על מתחם העונש שנקבע במקרים דומים אליהם הפנתה. על כן, נטען כי אין מקום להקל עם המערער ולחרוג עוד מהרף התחתון של מתחם העונש, כאשר מלכתחילה המתחם שנקבע מקל למדי. מכל מקום נטען, כי מעשיו של המערער מחייבים הטלת מאסר ממושך, באופן שיהלום את האלימות הקשה שטמונה בהם. עוד נטען, כי אין להעניק להסכם "סולחה" משקל נוסף לזכותו של המערער, וזאת משום שמוסד ה"סולחה" לא יכול לשמש תחליף לעונש מאסר או לענישה ככלל. דיון והכרעה 9. לאחר עיון בנימוקי הערעור ושמיעת טיעוני הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל באופן שעונש המאסר יעמוד על 12 חודשים לריצוי בפועל. 10. הלכה ידועה היא כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בחומרת העונש שהוטל על-ידי הערכאה הדיונית אלא במקרים בהם קיימת סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הראויה, או במקרים חריגים אשר מצדיקים זאת (ראו, למשל: ע"פ 8912/13 מדינת ישראל נ' טל, פסקה 10 (13.2.2014) (להלן: עניין טל)). אכן, גזר דינו של בית המשפט המחוזי הוא שקול ומנומק, כאשר מתחם העונש שנקבע בגדרו מביא בחשבון את העובדה שמדובר במעשים שבוצעו בעקבות התגרות מצד בניו של המתלונן, והוא תואם, בסך הכל, למתחמים שנקבעו בגין אותה עבירה בנסיבות דומות, כולל מקרים אליהם הפנתה באת-כוח המשיבה (ראו, למשל: ע"פ 6980/15 אבו ג'ומעה נ' מדינת ישראל (18.4.2016); עניין טל). יתר על כן, בית משפט קמא מציין שיקולי שיקום משמעותיים המצדיקים סטייה ממתחם העונש, כפי שתוארו לעיל. עם זאת, אנו סבורים כי ברכיבים השונים המרכיבים את שיקול הדעת בגזירת העונש היה מקום להעניק ביטוי משמעותי יותר למכלול הנתונים שיש בהם כדי להצדיק הקלה בעונשו של המערער, ובעיקר לשיקולי שיקום המתקיימים בעניינו. זאת נעשה כשאנו מתמקדים בעיקר בתוצאה העונשית הסופית מבלי להתעכב על הערכת כל מרכיב ממרכיבי שיקול הדעת בנפרד. 11. כפי שנקבע על-ידי בית משפט קמא, נראה כי יש במכלול נסיבותיו האישיות של המערער כדי להעמידו ברף התחתון של מתחם העונש, וזאת בהתחשב בעברו הנקי, הסכם ה"סולחה" שערך המערער עם משפחתו של המתלונן, מצבו הכלכלי וההשפעה הצפויה של תקופת המאסר על משפחתו באופן כללי, ועל בנו הנתמך במערער בפרט. גם בקביעת הרף התחתון של המתחם נראה שהיה מקום ליתן משקל מסוים נוסף לנסיבות שקדמו לביצוע העבירה. בנוסף, יש לייחס משקל משמעותי למצב הבריאותי של המערער במסגרת השיקולים לקולת העונש, כאשר מאסר בפועל עלול להיות כרוך בקושי רב נוכח מצבו הפיזי והנפשי הירוד, כפי שעולה מתסקירי שירות המבחן, שכן מעבר למצבו הנפשי הרעוע שבגינו הוא נוטל תרופות פסיכיאטריות, מתמודד המערער עם מחלה כרונית, הדורשת טיפול רפואי שאינו קל מדי שבוע בבית חולים. ויודגש, כי בית משפט זה עמד לא אחת על כך שמצב בריאותי קשה מהווה שיקול רלוונטי במלאכת גזירת עונשו של נאשם (ראו למשל: ע"פ 7023/12 שרון נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (21.1.2013), והאסמכתאות המצויות שם). 12. בצד זאת, כפי שאף נקבע על-ידי בית המשפט המחוזי, מעבר להעמדת עונשו של המערער בתחתית מתחם העונש שנקבע בעניינו, דומה כי מתקיימים במקרה דנא סיכויי שיקום של ממש, המצדיקים חריגה ממתחם העונש ההולם שנקבע, וזאת בהתאם להוראת סעיף 40ד(א) לחוק. בהקשר זה, לא ניתן להתעלם מההתרשמות הברורה והחד-משמעית של שירות המבחן מהמערער, לפיה מדובר באדם שלא נוהג לפנות לאמצעים אלימים ושקיימים סיכויי שיקום ממשיים בעניינו, כפי שעולה משני התסקירים שהונחו בפנינו ומהתסקיר המשלים בפרט. יש אף להביא בחשבון את התרשמות שירות המבחן כי ההליך המשפטי בעניינו של המערער מהווה, כשלעצמו, מנגנון הרתעתי משמעותי עבורו, ואת המלצת שירות המבחן כי המערער ירצה את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, וזאת על-אף חומרת העבירה בה הורשע. דברים אלה עומדים לזכותו של המערער באופן משמעותי, ויש אף בהם כדי להעיד על סיכויי שיקום גבוהים. זאת ועוד, השתתפות המערער בהליך ה"סולחה" אינה מעשה של מה בכך, כאשר המוסד לא מהווה מנגנון גישור בין צדדים יריבים בלבד, אלא שהוא נועד ליישב סכסוכים בהסכמה, ולהשכין שלום תוך מניעת החמרת אלימות בין הצדדים (ראו: רון שפירא "הגיע העת לסולחה" הפרקליט מח 433 (תשס"ו)). אכן, בית משפט זה ציין לא אחת, כי קיומו של הליך או הסכם "סולחה" יכול לשמש שיקול לקולה בגזירת עונשו של הנאשם בהתקיים תנאים מסוימים, ובכללם הצלחת ההליך בהבאת הסכסוך לסיום, אך מבלי להעניק ל"סולחה" משקל מכריע (ראו: בש"פ 8041/06 מרזוק נ' מדינת ישראל פסקה 5 (31.10.2006); ע"פ 635/05 דענא נ' מדינת ישראל (26.11.2007); דנ"פ 3261/03 סרחאן נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (9.4.2003), והאסמכתאות המצויות שם). במקרה של המערער, התרשמנו כי אופיו החריג של הסכם ה"סולחה", במסגרתו שולם בפועל סכום פיצוי ניכר ויוצא דופן, כשנראה שהמערער נקלע עקב כך למצוקה כלכלית אמיתית שכן מימן את הפיצוי באמצעות הלוואות, מבטא ביתר שאת את רצונו להביא לסיום הסכסוך ונכונותו לתקן את תוצאות העבירה. דומה כי יש בכך כדי לחזק את התרשמותו של שירות המבחן כי המערער מביע חרטה כנה על מעשיו האלימים, ומייחל לשים קץ לסכסוך ולשוב לחייו הנורמטיביים. בהקשר זה יובהר, כי מאז שנחתם הסכם ה"סולחה" לפני כשנה וחצי, לא נתגלעו סכסוכים אלימים נוספים בין הצדדים, והמשפחות הצליחו לשמור על השלום ולנהוג בדרכים שאינן אלימות. כאמור, אנו רואים בכך נתון שיש בו כדי להביא לחיזוק התרשמותו של שירות המבחן ביחס לסיכויי השיקום המשמעותיים בעניינו של המערער, המצדיקים, כשלעצמם, חריגה ממתחם העונש ההולם, בהתאם לסעיף 40ד(א) לחוק. לטעמנו, יש בסיכויים אלו כדי להצדיק סטייה משמעותית יותר מזו שנקבעה על-ידי בית משפט קמא. 13. יודגש, כי אין להקל ראש בחומרת מעשיו של המערער ובנזק אשר נגרם למתלונן ולבנו כתוצאה מהם, וברי כי מתן ביטוי משמעותי לשיקולי שיקום ולכלל השיקולים לקולת העונש אינו שולל את הצורך בהטלת עונש מאסר משמעותי שיהלום את חומרת מעשיו של המערער. בית משפט זה קבע לא אחת כי בגין מעשים חמורים מעין אלה יש להטיל עונש מאסר בפועל, אשר יגלם בתוכו את הצורך להרתיע מפני יישוב סכסוכים בכוח ותוך שימוש בנשק קר, ואת הצורך בהטלת עונשים אשר יהוו גמול הולם בגין הפגיעה הקשה בערכים חברתיים (ראו: ע"פ 8993/14 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 15 (9.8.2015), והאסמכתאות המצויות שם). מעשיו של המערער כללו אלימות קשה ופוטנציאל נזק קטלני, ולא ניתן להתעלם מהעובדה שהמערער הצטייד באלה טרם ביצוע מעשיו. על כן, ברי כי אין להסתפק במקרה דנא בריצוי עונש המאסר בעבודות שירות, כפי שביקש המערער וכפי שהמליץ שירות המבחן. עם זאת, בהתחשב בשיקולי השיקום שפורטו, בנוסף למכלול השיקולים לקולת העונש, נדמה כי ישנו מקום להקל בעונש שנגזר על המערער. בשקלול הנתונים מצאנו לנכון להעמיד את עונשו של המערער על 12 חודשי מאסר בפועל. 14. סוף דבר - עונשו של המערער יעמוד על 12 חודשי מאסר בפועל חלף תקופת המאסר שגזר עליו בית המשפט המחוזי. עונש המאסר על תנאי שנגזר על המערער יעמוד על כנו. המערער יתייצב לריצוי עונשו ביס"ר דקל ביום 1.8.2016 עד לשעה 10:00, כשברשותו תעודת זהות. על המערער לתאם את הכניסה למאסר כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים 08-9787377, 08-9787336. ניתן היום, ‏ד' בתמוז התשע"ו (‏10.7.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16033810_L03.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il