שובל הנדסה ובנין (1988) נ. כב' השופטת ענת ברון

פסק-דין בתיק ע"א 3378/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3378/08 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערערים: 1. שובל הנדסה ובנין (1988) 2. משה מילר 3. יובל בן הר 4. י.מ. שובל חברה להנדסה ובנין בע"מ 5. בית בן-הר נכסים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. כב' השופטת ענת ברון 2. בנק הפועלים בע"מ ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בבש"א 4553/08 ת.א. 1633/02 מיום 24.3.08 שניתנה על-ידי השופטת ע' ברון בשם המערערים: עו"ד צבי גלמן; עו"ד דפנה אזולאי-רגב פסק-דין ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת ע' ברון) שלא לפסול עצמו מלדון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שהגישו המערערים בת.א. 1633/02. 1. בפסק דין מיום 31.1.2008 קיבל בית המשפט המחוזי תביעה שהגיש המשיב 2, בנק הפועלים בע"מ (להלן: הבנק), נגד המערערים וחייבם בתשלום יתרת חובה שהצטברה בחשבון המתנהל בבנק על שמה של המערערת 1 בסך של 2,852,900 ₪ בתוספת ריבית בנקאית, וכן בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. המערערים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, וזאת עד להכרעת בית משפט זה בערעור שהגישו (ע"א 2424/08). במקביל, הגישו המערערים בקשה כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בבקשה לעיכוב ביצוע. בבקשה נטען כי ביום מתן פסק הדין התברר לבא כוחם (להלן: עו"ד גלמן) כי החל מפברואר 2007 מייצג שותפו למשרד (להלן: עו"ד שמר) נתבעים בבית הדין לעבודה בתל אביב בתביעה שהגיש כנגדם בעלה של השופטת ברון. לפיכך, טענו, כי בנסיבות אלה בהן היה ידוע לשופטת כי הנתבע שתבע בעלה בבית הדין לעבודה מיוצג על ידי משרדו של בא כוח המערערים, היה עליה להביא עובדות אלה בפני הצדדים ואף לפסול עצמה מלדון בתיק. הבנק התנגד לבקשה. 2. בהחלטה מיום 24.3.08, דחתה שופטת בית המשפט המחוזי את בקשת הפסלות בקובעה כי ייצוג הנתבעים בבית הדין לעבודה החל לאחר סיומו של שלב שמיעת ההוכחות בתיק שבפניה. השתלשלות העובדות הייתה כך שהתובענה הוגשה לבית המשפט בסדר דין מקוצר והמערערים הגישו בקשת רשות להתגונן אשר נדחתה בהחלטת כבוד השופט עדי אזר ז"ל וניתן פסק דין לטובת הבנק. בערעור שהגישו לבית המשפט העליון (ע"א 11092/02) הוחלט כי תינתן למערערים רשות להתגונן והתובענה הוחזרה לבית המשפט המחוזי. בית המשפט הוסיף וציין בהחלטתו כי בפסק הדין שלערעור נרשם כי המערערים יוצגו על ידי עו"ד גלמן ועו"ד קלינמן. בשלב זה, הועבר התיק לטיפולה של השופטת לצורך שמיעת ההוכחות. בהחלטתה ציינה עוד השופטת כי לא בעת שמיעת ההוכחות ולא בעת שניתן פסק הדין, עלה שמו של עו"ד שמר ולא היה בידיעתה שעו"ד גלמן או עו"ד קלינמן הם ממשרדו. כן צויין כי רק משהוגשה בקשת הפסלות, לאחר עיון בתיק ראתה השופטת שבכותרת לכתבי הטענות נכתבו שמותיהם של באי כוח המערערים וצויין כי הם ממשרדו של אריאל שמר ושות'. עם זאת, קבעה השופטת כי לא עלה בדעתה לבדוק קודם לכן, בוודאי לא בשלב הסיכומים מי עומד בראש המשרד של מי שייצג בפניה את המערערים. לפיכך, ציינה השופטת בהחלטתה כי לא ברור מניין נטל עו"ד גלמן את העוז לטעון בבקשת הפסלות שהיה ידוע לבית המשפט כי שותפו של עו"ד גלמן מייצג את מי שהם נתבעים בתביעת בעלה בבית הדין לעבודה. 3. באשר לטיעון המשפטי של המערערים קבעה השופטת כי סעיף 77א(א1)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) עליו נסמכים המערערים אינו מתקיים במקרה דנן שכן לשופטת ולבעלה אין עניין כספי או אישי בהליך או בתוצאותיו וגם לא עניין בצד להליך. בית המשפט הוסיף וקבע כי נסיונם של המערערים לטעון כי משום שעו"ד שמר מייצג את הנתבעים בתביעה בבית הדין לעבודה ועו"ד גלמן הוא ממשרדו, עולה כי לבעלה של השופטת יש עניין כספי או עניין אישי עם עו"ד גלמן ואף עם עו"ד שמר, הוא מרחיק לכת עד מאוד. הדברים מתחזקים עוד יותר לנוכח האמור בבקשת הפסלות ממנה עולה כי משרד עו"ד שמר מונה 17 עורכי דין שמרביתם עוסקים בתחום דיני העבודה ואילו עו"ד גלמן עוסק בתחום המסחרי ואין לו מעורבות בתיקים המתנהלים בבתי הדין לעבודה. עוד קבעה השופטת כי טענת בא כוח המערערים שהועלתה בתגובה לתשובת הבנק, ולפיה אין כל קשר בפסילה לפי סעיף 77א(א1) לעילת הפסלות של "חשש למשוא פנים" הנזכרת בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, מוטעית היא; במובן זה שעילות הפסלות המפורטות בסעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט מפרטות נסיבות שעל פניהן "יש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט", ומשום כך קבע המחוקק כי שופט היודע כי מתקיימים במשפט המתנהל לפניו איזה מהנסיבות הללו, לא ישב בדין באותו הליך. הנסיבות בעניין זה אינן מקימות חשש למשוא פנים, ולפיכך עמדה השופטת על כך שלא ברור על בסיס מה הוגשה בקשת הפסלות. 4. על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי. לטענת המערערים, משנודע לכבוד השופטת כי עו"ד גלמן הינו שותפו של עו"ד שמר, נוצרה עילת הפסלות הקבועה בסעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט, ולכן שאלת ידיעתה על הקשר עובר להגשת בקשת הפסילה אינה רלוונטית לבקשה. עם היוודע לשופטת דבר הקשר (באמצעות בקשת הפסילה) היה עליה לפסול עצמה מלדון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שהגישו המערערים יחד עם בקשת הפסילה. לטענתם, במצב זה התקיימה עילת הפסלות המפורטת בסעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט, וזאת משמדובר בעילת פסלות "אוטומטית" שמכוח התקיימות היסודות העובדתיים המפורטים בה מקימה מעצמה "חשש למשוא פנים", ועל כן אין כל צורך להוכיח רכיב זה. עוד נטען, כי יש לראות בכלל עורכי הדין במשרד בא כוח המערערים כמקשה אחת שכן האינטרסים של לקוחות המשרד הם האינטרסים של כלל עורכי הדין העובדים בו. כמו כן, טוענים המערערים לחיזוק טיעוניהם, כי שופטת אחרת מבית הדין לעבודה בתל אביב פוסלת עצמה באופן קבוע מלדון בתיקים בהם מייצג מי ממשרדו של בא כוח המערערים, בשל הקשר המשפחתי בינה לבין בעלה של השופטת ברון. המערערים מוסיפים וטוענים כי סירובה של השופטת לפסול עצמה מלהמשיך לדון בתיק בנסיבות בהן עסקינן פוגם במראית פני הצדק ובתחושת הצדק. 5. לאחר שעיינתי בחומר שבפני הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. סעיף 77א(א1)(2) לחוק בתי המשפט קובע כי שופט לא ישב בדין אם: "יש לשופט עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש עניין כספי ממשי או עניין ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו" (ההדגשה שלי- ד.ב.). "בן משפחה מדרגה ראשונה" כולל על פי ההגדרה שבסעיף גם בן זוג, הן על פי לשונו של הסעיף והן על פי הפרשנות שניתנה לכלל הפסילה האמור, לא די בקיומה של נגיעה כספית או אישית לשופט או לבן משפחתו, ויש להתחשב בשיעורה של הנגיעה ובאפשרות הממשית כי תוביל ליצירתו של משוא פנים מצד השופט (דין זה מקורו עוד בהלכה שקדמה לתיקון בחוק: ע"פ 1988/94 בראון נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(3)608 (1994); ע"פ 10360/02 בן אברהם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.1.2003)). בהקשר זה יש לבחון, בין היתר, את ערכו של האינטרס באופן כללי ובאופן פרטני, את המיידיות שלו, את הוודאות שלו והיותו אינטרס ישיר או עקיף של השופט (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 208 (2006)). ככל שהעניין מקורו בהתקשרות בין בא-כוח לקרוב משפחה של השופט, ישנה חשיבות לטיב אותה התקשרות, משכה, ועיתויה ביחס למשפט התלוי ועומד. 6. במקרה הנוכחי מייצג עו"ד שמר ממשרד בא כוח המערערים את הנתבעים בתביעה שהגיש בעלה של השופטת. אכן, לבעלה של השופטת יש עניין אישי בתביעה שהגיש בבית הדין לעבודה וההנחה היא כי גם לשופטת יש עניין כלשהו בתובענה שהגיש בעלה כנגד הנתבעים, עם זאת לא מדובר בהליך המתנהל בפניה. כפי שעולה מהחלטת השופטת, הדבר לא היה ידוע לה עד לשלב בו הגישו המערערים את בקשת הפסלות. כמו כן, ציינה השופטת כי במועד בו החל ההליך בבית הדין לעבודה כבר נסתיים שלב ההוכחות בתיק שלפניה. במצב זה, משהוגשה בקשת הפסלות בשלב המאוחר לאחר שכבר ניתן פסק הדין בתובענת הבנק, ומשהוגש ערעור על פסק הדין, איני רואה כל מניעה שהשופטת תדון בבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה על ידם. יצויין כי ספק בעיניי אם היה מקום לפסילת השופטת גם לו הייתה השופטת מודעת לעובדה כי עו"ד שמר מייצג את הנתבעים בתביעה שהגיש נגדם בעלה של השופטת עוד בשלב המוקדם של ההליך; לטענתו של בא-כוח המערערים, עו"ד גלמן, שהינו שותפו של עו"ד שמר, הוא לא ידע כי שותפו מייצג את הנתבעים בבית הדין לעבודה בתביעה של בעלה של השופטת עד לשלב כה מאוחר שלאחר מתן פסק הדין בתיק; עניין זה מלמד כמה רופף הקשר בין הייצוג בבית הדין לעבודה לייצוג בידי עורך דין מאותו משרד בבית המשפט המחוזי, שכן אילו היה כאן קשר של ממש יש להניח כי דבר הייצוג היה ידוע לעורך דין גלמן בזמן ניהול התיק נשוא הבקשה, ואילו למרבה התמיהה טענת הפסלות צצה דווקא בשלב שבו נפסק נגד מרשו. כפי שציינו המערערים בבקשתם לפסלות השופטת, משרדם מונה מספר גדול של עורכי דין העוסקים בתחומים שונים ועל אף העובדה כי משרדם מייצג את הלקוחות כולם, לא ידע עו"ד גלמן על הייצוג בידי עו"ד שמר. בנסיבות אלה, איני סבורה כי יש מקום להתערב בהחלטת השופטת שלא לפסול עצמה. לאור העובדה שהשופטת לא ידעה על הקשר בין עו"ד שמר לנתבעים בהליך האחר בו מעורב בעלה וניהלה את התיק מתחילתו ועד סופו, ולאור העובדה שעו"ד שמר לא הופיע בפניה ולו פעם אחת בתיק שהתנהל בפניה, ובשים לב לכך שאף שותפו - בא כוח המערערים - לא ידע על אותו ייצוג, מתבקשת המסקנה שהשופטת לא העלתה על דעתה שקיים קשר בין משרדם של באי כוח המערערים לבין הנתבעים בתביעה שמתנהלת בבית הדין לעבודה. 7. זאת ועוד, הפרשנות כאילו לשופטת עניין אישי בתיק המתנהל לפניה בשל כך שעורך דין שותף שאינו מופיע בפניה כלל מייצג נתבעים בהליך שבעלה הוא התובע בו בבית הדין, היא פרשנות מרחיקת לכת. יש להדגיש כי עורך דין שמר אינו מייצג את בעלה של השופטת אלא את הנתבעים בהליך אחר ובבית משפט אחר וכי בהליך שלפניה לא נזכר כלל עורך דין שמר. עוד אוסיף כי איני רואה קשר בין הנסיבות בהן פסלה עצמה השופטת סלע מלדון בתיק בו מייצג עורך דין שמר עצמו בבית הדין לעבודה, לבין הנסיבות שלפניי בערעור זה. לפיכך דומה, כי בטענת הפסלות יש ניסיון ליצור קירבה המקימה זיקת פסלות מקום שאינה קיימת. 8. על יסוד כל אלה ניתן לקבוע כי העלאת טענת הפסלות בשלב שלאחר מתן פסק הדין ובעת הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע על רקע הנסיבות המפורטות לעיל היא מרחיקת לכת ואיננה מקימה עילת פסלות המבוססת על הנחת המוצא של סעיף 77א(א1)(2) לחוק בתי המשפט, כי בנסיבות מסויימות עילת הפסלות טבועה בעצם מידת הקרבה והאינטרס האישי שיש לשופט בהליך המתקיים בפניו. זיקה קרובה זו אינה מתקיימת בעניינם של המערערים. אשר על כן, הערעור נדחה ללא צו להוצאות. ניתן היום, י"ד בסיון התשס"ח (17.6.2008). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08033780_N01.doc שי מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il