שרון שינה נ. מרכז קהילתי באור יהודה ע"ש פרס ופרלמן בע"מ

בבית המשפט העליון רע"א 3361/20 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: שרון שינה נ ג ד המשיבים: 1. מרכז קהילתי באור יהודה ע"ש פרס ופרלמן בע"מ 2. גלית ששון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 75577-12-19 מיום 14.5.2020, שניתנה על-ידי כב' השופטת מ' בן-ארי בשם המבקש: עו"ד יעקב ארדיטי לנדמן בשם המשיבים: עו"ד גלעד לסר פסק-דין 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת מ' בן-ארי) בת"א 75577-12-19 מיום 14.5.2020, בגדרה נקבע כי הסמכות העניינית לדון בתביעה שהגיש המבקש נגד המשיבים נתונה לבית משפט השלום, והוחלט על העברתה לבית משפט השלום במחוז מרכז. 2. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי תביעה כספית נגד המשיבים בקשר ל"מיזם משותף" שניהלו הצדדים. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 14.5.2020 בבית המשפט המחוזי נדונה סוגיית הסמכות העניינית לדון בתביעה. לקראת סוף הדיון, ולאחר ששמע את הערות בית המשפט בנדון, הסכים המבקש להעברת הדיון בתביעה לבית משפט השלום, וזאת בכפוף לכך שבית המשפט המחוזי "לא יקבע מסמרות לגבי מהות השותפות" (פרוטוקול הדיון, עמוד 2, שורות 28-27). 3. בהחלטתו שניתנה בסוף הדיון, קבע בית המשפט המחוזי כי הסמכות העניינית נגזרת מהסעדים המופיעים בכתב בתביעה, וכי במקרה הנדון הסעד העיקרי המבוקש הוא סעד כספי המצוי בסמכותו העניינית של בית משפט השלום, וכך גם יתר הסעדים הנלווים לסעד הכספי. בהמשך לכך, הוסיף בית המשפט המחוזי וקבע כי טענת המבקש לפיה בינו לבין המשיבים הייתה "שותפות" אינה נתמכת בכתב התביעה, וכי גם מבחינה מהותית בין הצדדים לא התקיימה שותפות. משכך, נקבע כי הדיון בתביעה יועבר לבית משפט השלום במחוז מרכז. 4. בבקשת רשות הערעור דנן מלין המבקש על קביעותיו של בית המשפט המחוזי בעניין קשרי השיתוף שבינו לבין המשיבים. כן טוען המבקש כי בין הצדדים התקיימו יחסי שותפות, וכי הסעד העיקרי המבוקש בתביעתו הוא פירוק השותפות – ומכאן, כי הסמכות העניינית לדון בתביעתו נתונה לבית המשפט המחוזי. 5. בהחלטתי מיום 21.6.2020 הוריתי למשיבים להגיש תשובה לבקשה דנן, ובגדרה להתייחס אך לטענת המבקש כי יש להורות על ביטול הקביעות בהחלטת בית המשפט המחוזי ביחס להיעדר יחסי שותפות בין הצדדים. 6. בהתאם לכך, הגישו המשיבים תשובה ובה הותירו לשיקול דעת בית המשפט את שאלת ביטול הקביעות שנקבעו בהחלטת בית המשפט המחוזי לעניין היעדר יחסי השותפות. 7. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ושוכנעתי כי לא ייפגעו זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לתקנה זו, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פיה. כפי שיובהר להלן, דין הערעור להתקבל באופן חלקי, כמפורט להלן. 8. קביעות בית המשפט המחוזי לעניין קיומם ומהותם של היחסים בין הצדדים חרגו מגדר הסכמות הצדדים כפי שתועדו בפרוטוקול הדיון, ולא היה מקום לקבוע אותן בהיעדר שמיעת טיעון וראיות. לפיכך, ולנוכח עמדת המשיבים, אני מורה על ביטול קביעות אלה ביחס למהות היחסים ששררו בין הצדדים המופיעות בהחלטת בית המשפט המחוזי. למען הסר ספק, הוראת בית המשפט המחוזי להעביר את הדיון בתביעה לבית משפט השלום עומדת על כנה, וזאת בהתאם להסכמת המבקש בדיון כמתואר לעיל (במאמר מוסגר אציין כי נוכח הסכמה זו לא היה מקום להשיג על הוראה זו). 9. מובן מאליו כי כל טענות והערות המשיבים המופיעות בסעיפים 3-2 לתשובתם שמורות להם, והם יהיו רשאים להעלותם במסגרת הדיון בתביעה. 10. סוף דבר: הערעור מתקבל באופן חלקי, כמפורט בפסקה 8. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ג בתמוז התש"ף (‏5.7.2020). ש ו פ ט ת _________________________ 20033610_R02.docx הא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il