פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3353/16

עתירה נגד החלטת בית הדין הרבני לחייב את העותר במזונות נכדיו, בטענה לחריגה מסמכות ופגיעה בצדק הטבעי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 08/05/2016 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3353/16 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מזונות נכדים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת בית הדין הרבני לחייב את העותר במזונות נכדיו, בטענה לחריגה מסמכות ופגיעה בצדק הטבעי.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3353/16

עתירה נגד החלטת בית הדין הרבני לחייב את העותר במזונות נכדיו, בטענה לחריגה מסמכות ופגיעה בצדק הטבעי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת בתי הדין הרבניים לחייבו במזונות נכדיו, לאחר שבנו סרב לשלם מזונות ונמלט מהארץ. העותר טען כי החיוב אינו מוצדק כלכלית ונועד להפעיל עליו לחץ להשפיע על בנו. בג"ץ דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי אינו משמש כערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים, וכי לא הוכחה חריגה מסמכות או פגיעה בכללי הצדק הטבעי. בית המשפט ציין כי החיוב במזונות נכדים מעוגן בחוק, וכי גם אם יש לחיוב השפעה עקיפה על הבן, אין בכך כדי לבטל את החיוב המקורי.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' רובינשטיין, י' עמית, נ' סולברג
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • בית הדין הרבני האזורי בירושלים
  • בית הדין הרבני הגדול
  • פלונית

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • בית הדין הרבני הגדול דחה את הערעור מטעמים טכניים בלבד.
  • בית הדין האזורי פעל בניגוד לכללי הצדק הטבעי ללא דיון הוכחות.
  • לעותר אין השפעה על בנו סרבן הגט.
  • מצבו הכלכלי של העותר אינו מאפשר את תשלום המזונות.
  • החיוב במזונות נועד להפעיל לחץ על הבן ולא לפתור בעיה כלכלית.
טיעוני ההגנה
  • החיוב במזונות נכדים מעוגן בסעיף 4(3) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959.
  • הערעור לבית הדין הרבני הגדול הוגש באיחור.
  • החיוב נועד לסייע בכלכלת הנכדים ולא כסנקציה על האב.
  • דוקטרינת ה-Double Effect מצדיקה את החיוב גם אם יש לו אפקט אגבי של לחץ על הבן.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותר קיבל הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו בבית הדין האזורי.
  • האם החיוב במזונות נועד להפעיל לחץ על הבן או לצרכי כלכלה גרידא.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פרוטוקול הדיון מיום 12.7.2015 בבית הדין הרבני האזורי.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שיקולים זרים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 3353/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3353/16 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני האזורי בירושלים 2. בית הדין הרבני הגדול 3. פלונית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אושרי פרי פסק-דין השופט י' עמית: 1. בנו של העותר הוא סרבן גט שאינו משלם מזונות, אשר נמלט מהארץ ושוהה באומן שבאוקראינה. כנגד בנו של העותר ניתן פסק דין המחייב אותו בגט, ובהמשך הטיל עליו בית הדין הרחקות דרבנו תם על כל הכרוך בכך (כמו איסור להושיבו בבית הכנסת, לדרוש בשלומו, לארחו ולהאכילו ולהשקותו, עד שיתרצה ויתן גט לאשתו וישחררה מעגינותה). בפסק דין מיום 12.7.2015 חייב בית הדין הרבני האזורי בירושלים את העותר בתשלום מזונות עבור שלושת נכדיו בסך 2,000 ₪ בחודש. מדובר בסכום הקרוב להפרש בין חיוב המזונות החודשי שהוטל על סרבן הגט לבין הסכום החודשי שמקבלת העגונה מביטוח לאומי. עוד ציין בית הדין האזורי, כי ייקבע דיון בבקשת העגונה להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד העותר "דבר שיכול לסייע להציל את העגונה". העותר ערער על פסק הדין בפני בית הדין הרבני הגדול, אך הערעור הוגש לאחר שחלף המועד להגשתו, ולפיכך נדחה בפסק דין מיום 6.3.2016. 2. בעתירה שלפניי, מכוון העותר את חיציו נגד בית הדין הרבני הגדול, אשר דחה את ערעורו מטעם טכני בלבד ומבלי לדון ב"השלכות משפטיות ומעשיות מרחיקות לכת"; וכן נגד בית הדין האזורי, אשר פעל "בניגוד גמור לכללי הצדק הטבעי ללא דיון הוכחות וללא כל נימוק ענייני", ואף בחריגה מסמכות. לגוף העניין נטען בעתירה, כי לעותר אין כל השפעה על בנו הסרבן, ולראיה הבן עומד במריו למרות הנזק המתמשך שנגרם לעותר כתוצאה מחיובו במזונות. לטענת העותר "מצבו הכספי מספיק לכל היותר למחייתו הבסיסית". העותר מודה כי כחסיד ברסלב הוא אמנם נוסע לאומן לעיתים קרובות, אך לטענתו, הוא עושה כן לצורך ייעוץ עסקי לאדם שקנה ממנו בעבר דירה, ועל חשבונו של אותו אדם. בנו אכן מתגורר כיום באותה דירה, ואולם לטענת העותר הבן משלם דמי שכירות ואינו נתמך כלכלית על ידו. לשיטתו של העותר הוא לקה בשל חטאי בנו, וזכויותיו הבסיסיות נפגעות ללא הצדקה. 3. דין העתירה להידחות על הסף. בידוע כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של בית הדין הרבני הגדול. התערבות בהחלטות בתי הדין הדתיים תיעשה רק במקרים קיצוניים בהם הוכחה חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי או עילה אחרת המצריכה סעד מן הצדק (בג"ץ 3260/16 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב (1.5.2016); בג"ץ 6863/15 פלונית נ' פלונית (18.10.2015)). חרף טענותיו של העותר, איני סבור כי עלה בידו להצביע על פגמים מסוג זה בפסקי הדין של בית הדין הגדול ובית הדין האזורי. 4. העותר טען כי בית הדין האזורי לא אפשר לו להשמיע את טענותיו, אלא שעיון בפרוטוקול הדיון מיום 12.7.2015 מצייר תמונה שונה. כמו כן, אין בפרוטוקול תימוכין לכך שהעותר ביקש להגיש מסמכים כלשהם ובית הדין דחה את הבקשה. בהחלטתו של בית הדין הרבני הגדול, מיום 6.3.2016, מצויין כי הערעור נדחה מחמת האיחור בהגשתו. בהחלטה דיונית מובהקת זו לא נפל פגם, וודאי שלא מן הסוג המצדיק את התערבותנו. טענתו של העותר כי האיחור נבע מטעות כנה בחישוב ימי הפגרה אינה משנה את המצב. למעלה מן הצורך אציין כי בפסק הדין נאמר שבית הדין עיין במכלול החומר, ואף העותר הזכיר כי בית הדין שמע את בעלי הדין ביחידות. 5. העותר אינו חולק על הסמכות העקרונית לחייב אותו במזונות נכדיו, נוכח הוראתו הברורה של סעיף 4(3) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959. עם זאת, לשיטתו של העותר בית הדין לא לקח בחשבון את הכנסותיו הדלות, את העובדה שהעביר את עסקו לחתנו בשל מצב בריאותו ונתונים נוספים. עוד טען העותר, כי החיוב במזונות נכדיו הוטל עליו שלא על מנת לפתור בעיה כלכלית אלא במטרה להפעיל לחץ על בנו לשים קץ לעגינותה. 6. ההליך הנוכחי אינו מהווה את המסגרת המתאימה לדון בטענותיו הפרטניות-עובדתיות של העותר, טענות שהעותר העלה ויכול היה להעלותן בפני בית הדין הרבני האזורי, ודי בכך כדי לדחות את העתירה. אשר לטענה כי החיוב במזונות הנכדים משמש גם כ"מנוף לחץ" על הבן, אציין כי מפסק דינו של בית הדין הרבני האזורי עולה כי חיובו של העותר נועד במקורו לסייע בכלכלת נכדיו בהתאם לתנאים הקבועים בחוק, ולא כסנקציה המוטלת על אביו של סרבן גט. אם וככל שיש לחיוב במזונות הנכדים גם אפקט נוסף, הרי שעל פי הדוקטרינה של Double Effect אין בתוצאה אגבית זו (של הפעלת לחץ על הבן) כדי לגרוע מההצדקה לחיובו של העותר במזונות נכדיו. 7. סוף דבר, העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ל' בניסן התשע"ו (‏8.5.2016). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16033530_E01.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il