פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3352/01

זכריה אל בכרי נ. המנהל האזרחי לאזוןר יהודה ושומרון

העותרים ביקשו לעצור עבודות בנייה באתר עתיקות בתל רומיידה בטענה להעדר היתרים וחוסר סבירות, וכן דרשו הקמת גדר בחלקתם.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 12/08/2001 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3352/01 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תכנון ובנייה באתר עתיקות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לעצור עבודות בנייה באתר עתיקות בתל רומיידה בטענה להעדר היתרים וחוסר סבירות, וכן דרשו הקמת גדר בחלקתם.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3352/01

זכריה אל בכרי נ. המנהל האזרחי לאזוןר יהודה ושומרון

העותרים ביקשו לעצור עבודות בנייה באתר עתיקות בתל רומיידה בטענה להעדר היתרים וחוסר סבירות, וכן דרשו הקמת גדר בחלקתם.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים ביקשו מבית המשפט להורות על הפסקת בנייה באתר עתיקות בתל רומיידה בחברון, בטענה שהיא נעשית ללא היתר ואינה סבירה. כמו כן, ביקשו לאפשר להם להקים גדר בחלקתם. המדינה השיבה כי הבנייה נועדה לצרכי הגנה על תושבים מפני ירי, וכי מדובר בהחלטה ביטחונית-מדינית. עוד ציינה המדינה כי ההיתרים הנדרשים הוסדרו לאחר הגשת העתירה, וכי היא נענתה לדרישת העותרים בנוגע להקמת הגדר. בית המשפט קבע כי מדובר בהחלטה ביטחונית שאין הוא נוהג להתערב בה, ולכן דחה את העתירה. עם זאת, בשל העובדה שההיתרים הוסדרו רק לאחר הגשת העתירה, חויבו המשיבות בהוצאות משפט.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' דורנר, ד' ביניש, א' א' לוי
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • זכריה אל בכרי
  • ג'מיל אבו היכל
  • ח"כ מוטי רז
  • ד"ר אבי עופר

נתבעים

  • המינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון
  • המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון
  • ממשלת ישראל
  • האגודה לחידוש הישוב היהודי בחברון

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • פעולות הבנייה באתר העתיקות נעשו ללא היתר.
  • מתן היתר לבנייה באתר ארכיאולוגי הוא בלתי סביר.
  • יש לאפשר הקמת גדר על גבולות חלקה שבבעלות העותרים.
טיעוני ההגנה
  • המבנים הזמניים הוזזו לצורך חפירות הצלה.
  • פעולות הבנייה נועדו לקירוי ארכיאולוגי ולהצבת מבנים יבילים קשיחים להגנת תושבים.
  • ההחלטה מבוססת על טעמים ביטחוניים-מדיניים בשל המצב הביטחוני בחברון.
  • ההיתרים הדרושים הוצאו לאחר הגשת העתירה.
מחלוקות עובדתיות
  • קיומם של היתרי בנייה כדין.
  • סבירות הבנייה באתר ארכיאולוגי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודעה משלימה מטעם פרקליטות המדינה מיום 9.8.01 בדבר שיקולים ביטחוניים.
  • הודעות המדינה מיום 5.6.01 ו-26.6.01 בדבר הסכמה להקמת הגדר.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

5000

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק בג"ץ 3352/01 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' א' לוי העותרים: 1. זכריה אל בכרי 2. ג'מיל אבו היכל 3. ח"כ מוטי רז 4. ד"ר אבי עופר נגד המשיבים: 1. המינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון 2. המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון 3. ממשלת ישראל 4. האגודה לחידוש הישוב היהודי בחברון עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כ"ג באב תשס"א (12.8.01) בשם העותרים: עו"ד שלמה לקר בשם המשיבים 3-1: עו"ד יהודה שפר בשם המשיבה 4: עו"ד נפתלי ורצברגר פסק-דין השופטת ד' דורנר: בעתירתם ביקשו העותרים, כי נחייב את הרשויות המשיבות להורות על הפסקת פעולות בנייה באתר העתיקות בתל רומיידה, ולהימנע מלהתיר בנייה כזאת. זאת בטענה שפעולות הבנייה נעשו בלא היתר, הגם שמומנו על-ידי המדינה, וכי, על-כל-פנים, מתן היתר לבנייה באתר ארכיאולוגי הוא בלתי סביר על פניו. עוד דרשו העותרים, כי הרשויות תאפשרנה הקמת גדר על גבולות חלקה שבבעלות העותרים 1 ו2-. מתשובת המדינה עולה, כי מבנים זמניים שהוקמו על האתר הוזזו לצורך ביצוע חפירות הצלה, כי פעולות הבנייה נועדו לשמש הן לקירוי ארכיאולוגי, והן כבסיס להשבת המבנים הזמניים למקומם, וכי שטח העתיקות שמתחת למבנים ישומר. עוד הוסבר, כי לאחר הגשת העתירה, הוצאו ההיתרים הדרושים, וכי בכל מקרה, יסודה של ההחלטה להתיר את הבנייה הוא בטעמים בטחוניים-מדיניים. וכך נכתב בהודעה המשלימה מתאריך 9.8.01 שהוגשה מטעם פרקליטות המדינה: על פי החלטת שר הבטחון, ובשל המצב הבטחוני השורר כיום בחברון, בכוונת [המשיבים 3-1] לאפשר סיום מהיר של בניית הקירוי, באופן שניתן יהיה להציב עליו בהקדם מיבנים יבילים קשיחים להגנת תושבי המקום, במקום הקרוואנים בהם הם מתגוררים כיום, ובהם הם נתונים לסכנה מוחשית. כל זאת לאור התרבות מקרי הירי בחברון בכלל ובתל רומיידה בפרט בעת האחרונה. לכאורה, על-פני הדברים, תשובת המדינה באשר לסבירות מתן היתרים לבנייה באתר ארכיאולוגי, אינה מניחה את הדעת. אלא שמדובר בהחלטה בטחונית מדינית שאין בית-משפט זה נוהג להתערב בה. אשר לדרישת העותרים להקמת הגדר, הרי שלכך נענו הרשויות, כעולה מהודעות שהוגשו מטעם המדינה בתאריכים 5.6.01 ו26.6.01-. אשר-על-כן, אנו דוחים את העתירה. הרשויות המשיבות, אשר הוציאו היתר-הבניה רק בעקבות העתירה, ישלמו לעותרים הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ג באב תשס"א (12.8.01). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 01033520.L13 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444