פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 3351/00
בפני: כבוד השופט א' מצא
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' גרוניס
המערער: יצחק מצלאוי
נגד
המשיבים: 1. עמנואל פוקס
2. משה רונן
3. נציגות הבית המשותף
4. הועדה המקומית לתכנון ולבניה בת ים
5. היועץ המשפטי לממשלה
ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 27.3.00 בתיק עת"מ
2082/99 שניתן על ידי כבוד השופט ע' מודריק
תאריך הישיבה: ו' בתמוז התשס"ב (16.6.02)
בשם המערער: עו"ד י' מושקט ועו"ד ג' רווה
בשם המשיבים 3-1: עו"ד מ' אינהורן
בשם המשיבה 4: עו"ד י' ברוש
בשם המשיב 5: עו"ד צ' אילוז
פסק-דין
בסיום פסק-דינו כתב השופט המלומד:
"הפרגוד הקונקרטי הוא כעת חסר כל היתר. על כן ממילא יש להסיר אותו".
בצדק נקבע בפסק הדין, כי "הפרגוד הקונקרטי הוא כעת חסר כל היתר", שהלוא הכל מסכימים כי תוקפו של ההיתר שמכוחו הוקם פג עוד בשנת 1999; ודי בנימוק זה כדי לייתר את הדיון בערעור, ככל שהוא נוגע למערער עצמו. אך מחלקה השני של המובאה - "על כן יש להסיר אותו" - משתמע כי השופט הורה להרוס את הפרגוד. משהודה בא-כוח המשיבים 3-1, כי בעתירתם המינהלית לא בקשו שולחיו סעד של צו הריסה, הננו מתקנים את פסק-דינו של בית המשפט המחוזי במחיקת ההוראה האמורה.
פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מבוסס, במידה רבה, על חוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. בהקשר זה מעורר פסק הדין סוגיה בעלת השלכה כללית, שחשיבותה חורגת מגדרו של ההליך שלפנינו.
על רקע נסיבותיו של המקרה האינדיבידואלי, ובהיעדר ערעור על פסק הדין מטעם עיריית בת-ים, איננו רואים מקום להידרש לבירורה של הסוגיה הכללית. בידי המערער, וכן בידי העירייה, לשוב ולעורר סוגיה זו במסגרת הליך המתאים לכך. קביעה זו אינה על דעתם של המשיבים 3-1, אלא שאת עניינם האישי המוגבל להקמתו ולקיומו של הפרגוד הספציפי, בידי המשיבים הללו לספק במסגרת התובענה שהגישו נגד המערער בעילת מטרד.
בנתון לתיקון פסק הדין, כמפורט לעיל, הננו דוחים את הערעור, ובנסיבות העניין הננו נמנעים מעשיית צו להוצאות.
ניתן היום, ו' בתמוז התשס"ב (16.6.02).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור 00033510.F02
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
רשם
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected]
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il