פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3348/24 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ח' כבוב העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול 2. בית הדין הרבני בירושלים 3. פלוני 4. לשכה לשירותים חברתיים ירושלים גילה עתירה למתן צו על-תנאי בעניין החלטותיו של בית הדין הרבני הגדול בתיק 1443078/3 מימים 03.04.2024 ו-07.04.2024; בקשה לסעד ארעי בשם העותרת: עו"ד יוסי נקר; עו״ד ורדה ברכה שטיינברג פסק-דין השופט ח' כבוב: 1. העתירה שלפנינו הוגשה אתמול, 16.04.2024, בשעת ערב מאוחרת ובבהילות רבה. כעולה מן העתירה היא נסובה, בעיקרה, על החלטת בית הדין הרבני הגדול בירושלים מיום 03.04.2024. בהחלטה זו נדחתה בקשת העותרת לעיכוב ביצוע החלטת בית הדין הרבני האזורי בירושלים מיום 31.03.2024, עד להכרעה בערעור שצפוי להישמע ביום 04.06.2024. יוער כבר עתה, כי הערעור צפוי להישמע, בין היתר, בכפוף לכך שהאם תקיים את החלטת בית הדין האזורי לפיה המשמורת על הקטינים תועבר מהעותרת, היא האם, למשיב 3, הוא אב. כן מוזכרת בעתירה החלטת בית הדין הרבני הגדול מיום 07.04.2024, בגדרה נדחתה בקשת העותרת לעיון חוזר בהחלטה מיום 03.04.2024. מפאת חשיבות הדברים, אביא את החלק הרלוונטי בהחלטת בית הדין הרבני הגדול מיום 03.04.2024 ככתבו וכלשונו: ״לעניין בקשת עיכוב הביצוע. לאחר העיון בהיסטוריה של התיק שבו הוזהרה האם פעמים רבות על העברת המשמורת, והיא שבה והפרה את הסדרי הראיה ללא אישור מראש של בית הדין כפי שאישרה בדיון האחרון, ולאור זאת שבית הדין מינה מומחית בהסכמת האם והיא אישרה שמשמורת אצל האב עדיפה, ובית הדין קבע שהאב יגור עם הילדים בפיקוח צד ג׳ אצל הוריו כשזה מוריד את חשש האם לפגיעה בהם, והעולה על כולנה היא חוסר הסכמת האם הדיון להתחייב להסדרי ראיה מלאים עם האב והתנהלות האם לאחר מתן ההחלטה שבה היא מסרבת לקיים הוראות בית הדין, לאור כל אלה אין מקום לעכב את ביצוע ההחלטה.״ 2. העותרת טוענת כי על אף שידוע לה שאמת המידה להתערבות בית המשפט הגבוה לצדק בהליכים המתנהלים בפני בתי דין דתיים מוסמכים, ובכללם בתי הדין הרבניים, היא מצומצמת, בפרט ביחס להחלטות ביניים – במקרה זה נדרשת התערבות חריגה כאמור. זאת, משום שהעתירה דנן עניינה הגנה על שלום קטינים ובשים לב לזכות הערעור. כן נטען כי בית הדין הרבני הגדול לא בחן את הבקשה לעיכוב ביצוע בהתאם לאמות המידה המקובלות, קרי נוכח סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. בעתירה הוטעם, כי במסגרת החלטתו בבקשה לעיון חוזר בית הדין הרבני הגדול הבהיר כי העברת הקטינים תתבצע באופן מפוקח, ומדורג; תוך ליווי של גורמי מקצוע. ברם, על פי הנטען, אתמול, בשעה 14:20 לערך, וללא כל הכנה מוקדמת התקשרה עובדת סוציאלית לעותרת בכדי להעביר את הקטינים למשמורת האב. כן צוין בעתירה כי מתקיים הליך, בבית משפט השלום בטבריה, בבקשת אחיה של העותרת לקבל צו הגנה נגד משיב 3 בשל טענות חמורות, שאין זה המקום לפרטן על סמך טענות צד אחד וכשהעניין טרם התברר. כן נטען בעתירה, באריכות, על אודות התיאוריות השונות שבבסיס מה שמוכר כ׳ניכור הורי׳. 3. לאחר עיון בעתירה, ובהחלטות בתי הדין הרבניים אשר צורפו לה, מצאתי כי היא לא מגלה עילה להתערבותנו. 4. כפי שציינה העותרת, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים, והתערבותנו בהחלטותיהם נעשית במשורה, במקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, סטייה מהוראות החוק, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי או כאשר נדרש סעד מן הצדק (בג"ץ 2164/17 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 7 (24.05.2017); בג״ץ 5211/22 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 4 (11.08.2022)); הלכה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בעתירה נגד החלטות ביניים (בג"ץ 316/20 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 4 (29.06.2020)). בענייננו, מדובר, כאמור, בהחלטה של בית הדין הרבני הגדול שלא לעכב את ביצועה של ההחלטה עד להכרעה בערעור שנדון בפניו; ברי כי החלטה זו המצויה בלב שיקול הדעת של בית הדין הרבני הגדול כערכאת הערעור. העתירה שלפנינו, על אף הדחיפות המתוארת בה, לא באה בגדר המקרים חריגים המצדיקים התערבות. הלכה למעשה, טענותיה של העותרת הן טענות ערעוריות מובהקות, אשר מופנות כלפי שיקול דעתם של היושבים בדין. 5. טרם חתימה יודגש כי חזקה על כל הנוגעים בדבר – האם, האב וגורמי הרווחה – שיפעלו בהתאם להנחיות בתי הדין, שביצעו מלאכתם נאמנה, וישימו את טובת הקטינים בראש מעייניהם. 6. העתירה נדחית בזאת בלי צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט' בניסן התשפ"ד (‏17.4.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 24033480_C01.docx אל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il