נור-אלדין אבו עגוה נ. מתאם פעולות הממשלה בשטחים

בבית המשפט העליון עע"מ 33354-11-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ המערערים: 1. נור-אלדין אבו עגוה 2. פלוני נגד המשיבים: 1. מתאם פעולות הממשלה בשטחים 2. המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט א' אברבנאל) מיום 10.11.2025 בעת"מ 54978-10-25 בשם המערערים: עו"ד מוחמד עואד; עו"ד סיגי בן ארי; עו"ד אסנת ליפשיץ בשם המשיבים: עו"ד דניאל מארקס; עו"ד מוריה פרימן פסק-דין השופט דוד מינץ: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט א' אברבנאל) מיום 10.11.2025 בעת"מ 54978-10-25. בפסק הדין התקבלה בחלקה עתירת המערערים על החלטת המשיבים שלא לאפשר למערער 1 (להלן: המערער) לעבור מרצועת עזה לאזור יהודה ושומרון, לצורך קבלת טיפול רפואי. בתמצית ייאמר כי המערער, תושב רצועת עזה, אובחן כחולה בסרטן המעי הגס. על רקע מצבו הרפואי הקשה הוא הגיש למשיבים בקשה להתיר לו לעבור מרצועת עזה לעיר שכם באיו"ש בליווי בתו, מערערת 2, לצורך קבלת טיפול רפואי בבית חולים בעיר. בקשתו נדחתה על ידי המשיבים בקבעם כי אין באמור בבקשתו כדי להצדיק חריגה מהמדיניות הביטחונית הננקטת מאז יום ה-7 באוקטובר 2023, אשר אינה מאפשרת מעבר של תושבי רצועת עזה לאזור יהודה ושומרון. בהחלטה הובהר כי המדיניות הנוכחית מאפשרת את יציאתו של תושב רצועת עזה למדינה שלישית מחוץ לישראל ולאיו"ש לצורך קבלת טיפול רפואי, ככל שתימצא מדינה שתאשר את קליטתו. המערערים לא השלימו עם ההחלטה והגישו עליה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. נקבע כי מעיון בהחלטה עולה שבקשת המערער נדחתה על רקע מדיניות גורפת, מבלי שהופעל בעניינו שיקול דעת ממשי ומבלי שנבחנו נסיבותיו הפרטניות. למצער נקבע כי ההחלטה לוקה בהיעדר הנמקה מינימלית. על רקע האמור הורה בית המשפט למשיבים לקבל החלטה מחודשת בעניינו של המערער, כאשר נוכח דחיפות העניין עליהם לעשות כן בהקדם. מכאן הערעור שלפנינו, בו טוענים המערערים בעיקרו של דבר כי החזרת העניין לבחינה מחודשת אצל המשיבים היא שגגה שמעמידה את חיי המערער בסכנה ומונעת ממנו קבלת טיפול רפואי דחוף. נטען כי החלטת המשיבים שבמוקד הדיון אינה הפעם הראשונה בה דנו בעניינו של המערער ודחו אותו על סמך המדיניות הגורפת, ואין מקום להורות על החזרת העניין לפתחם פעם נוספת. אמנם ככלל בית המשפט לא יחליף את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו שלו, אולם בשים לב למצבו הרפואי הרעוע של המערער; להזדמנויות הרבות שניתנו למשיבים לקבל החלטה בעניינו; ולגרירת הרגליים על ידם בהכרעה בבקשותיו – אין מנוס מלהורות למשיבים לאפשר בדחיפות את מעבר המערער לשכם לשם קבלת טיפול רפואי מציל חיים. דין הערעור להידחות מכוח הסמכות הנתונה לנו בתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בענייננו מכוח תקנה 34(א) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. כפי שציינו המערערים בעצמם, בית המשפט לא יחליף את שיקול דעתה של הרשות המוסמכת בשיקול דעתו שלו ולא יקבל החלטה במקומה. מקום שבו נמצא כי נפל פגם בהחלטה, דרך המלך היא החזרת העניין לרשות על מנת שתקבל החלטה חדשה (בג"ץ 2199/21 ועדת השופטים להענקת פרס ישראל לשנת תשפ"א בתחום חקר המתמטיקה, חקר מדעי המחשב נ' שר החינוך, פסקה 9 לפסק דינה של השופטת י' וילנר (12.8.2021); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ב 624 (2010) (להלן: ברק-ארז); יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך ד 2909 (2017)). אף אם בנסיבות מסוימות יש לסטות מכלל זה, בהינתן שההחלטה הקודמת של המשיבים התקבלה על יסוד מדיניות כללית ולא על ניתוח מצבו הרפואי של המערער, כך שלא הונחה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים מלוא התשתית הנדרשת לעניין – לא נפל כל פגם בהחלטתו להחזיר את העניין להחלטת המשיבים. אדרבה, בית המשפט פעל כהלכה. נוסיף כי לא נעלמה מעינינו העובדה שלעתירה קדמו שלוש עתירות נוספות (עת"מ 48845-08-24, עת"מ 11979-09-25 ועת"מ 72775-09-25). ברם הראשונה שבהן נמחקה בהסכמת המערער; השנייה הוגשה עוד טרם התקבלה החלטה על ידי המשיבים, ונדחתה בעקבות קבלת החלטה לאחר מכן; ובשלישית הועלתה טענה שהמערערים לא העלו קודם לכן לפני המשיבים, באופן שהצריך בחינה מחודשת של העניין. בנסיבות אלה, גם בקיומן של העתירות הקודמות אין כדי להצדיק התערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. לא למותר להזכיר כי נוכח דחיפות העניין, בית המשפט הורה למשיבים לפעול לקבלת החלטה מחודשת בהקדם, וחזקה עליהם שיעשו כן. הערעור נדחה אפוא וממילא גם הבקשה לקיום דיון. אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ב כסלו תשפ"ו (02 דצמבר 2025). דוד מינץ שופט אלכס שטיין שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת