פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3335/03

עמותת שיכון הרבנים אלעד נ. שר הפנים

העותרת טוענת כי הקצאת מבנה על ידי המועצה המקומית נעשתה שלא כדין, ובית המשפט דן בשאלה האם הסמכות לדון בעתירה נתונה לבג"ץ או לבית המשפט לעניינים מינהליים.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 11/05/2003 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3335/03 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סמכות עניינית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת טוענת כי הקצאת מבנה על ידי המועצה המקומית נעשתה שלא כדין, ובית המשפט דן בשאלה האם הסמכות לדון בעתירה נתונה לבג"ץ או לבית המשפט לעניינים מינהליים.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3335/03

עמותת שיכון הרבנים אלעד נ. שר הפנים

העותרת טוענת כי הקצאת מבנה על ידי המועצה המקומית נעשתה שלא כדין, ובית המשפט דן בשאלה האם הסמכות לדון בעתירה נתונה לבג"ץ או לבית המשפט לעניינים מינהליים.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותרת הגישה עתירה נגד המועצה המקומית אלעד בטענה כי הקצאת מבנה למשיבים נעשתה בניגוד לנהלים. המדינה טענה כי הסמכות לדון בעניין נתונה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, שכן מדובר בהחלטה של רשות מקומית שאינה טעונה אישור שר הפנים בשלב זה. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע כי אין מקום לנהל את אותו סכסוך במקביל בשתי ערכאות, וכי הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט המחוזי. לפיכך, העתירה נמחקה על הסף, תוך שמירת זכותה של העותרת לפנות שוב לבג"ץ אם תתעורר עילה שאינה בסמכות המחוזי.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים מ' חשין, ד' ביניש, א' ריבלין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עמותת שיכון הרבנים אלעד

נתבעים

  • שר הפנים
  • הרב צוריאל קריספל- ראש המועצה המקומית אלעד
  • המועצה המקומית אלעד
  • ביהמ"ד חסידים אלעד
  • עמותת הקהילה החסידית אלעד

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • ההסכם למסירת המבנה אינו אלא מסווה להקצאה שלא עמדה בתנאים המוקדמים הנדרשים.
טיעוני ההגנה
  • הסמכות לדון בסכסוך נתונה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם מדובר בהקצאה הטעונה אישור שר הפנים (מה שהיה מקנה סמכות לבג"ץ) או בהחלטה מנהלית רגילה של רשות מקומית.

הפניות לתיקים אחרים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 3335/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3335/03 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' ריבלין העותרת: עמותת שיכון הרבנים אלעד נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. הרב צוריאל קריספל- ראש המועצה המקומית אלעד 3. המועצה המקומית אלעד 4. ביהמ"ד חסידים אלעד 5. עמותת הקהילה החסידית אלעד פסק-דין השופט מ' חשין: המשיבים 2 ו-3 - רשויות המועצה המקומית אלעד - מסרו להחזקת המשיבה 4, בהסכם בר-רשות, מיבנה מסוים לשימושה. העותרת טוענת כי ההסכם אינו אלא מסווה להקצאת המיבנה למשיבה 4, אלא שבהקצאה זו לא נתקיימו כל התנאים המוקדמים הנדרשים להקצאה כהנחיות משרד הפנים (בעקבות בג"ץ 3638/99 בלומנטל נ' עיריית רחובות, פ"ד נד(4) 220). על רקע עובדתי זה טוענת פרקליטות המדינה כי הסמכות לדון בסכסוך נושא העתירה נתונה לבית המשפט המחוזי בשבתו לדין כבית-משפט לעניינים מינהליים. אכן כהוראת סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, וסעיף 8(א) לתוספת הראשונה שלחוק, החלטה של רשות מקומית ניתן לעתור נגדה לבית המשפט לעניינים מינהליים, והוא, "למעט החלטה הטעונה אישור שר הפנים." בענייננו שלנו, כך טוענת הפרקליטות, לא היגענו כלל עדי אישורו של שר הפנים, הואיל ולטענת העותרת פגמו המשיבים 2 ו-3 בעשייתם בשלבים הראשוניים של ההליך, בטרם הגיע מועד אישורו של שר הפנים. ואמנם, בהיות העותרת ערה לנושא הסמכות, "ולמען הזהירות" כלשונה, מדווחת היא לנו בסעיף 126 לעתירתה, כי "מגישה" היא גם עתירה מינהלית לבית-המשפט המחוזי בעניינה של העתירה הנדונה. העתירה שלפנינו הוגשה לבית-המשפט ביום 7.4.03, ולא ידענו אם ביני לביני הוגשה אותה עתירה לבית המשפט המחוזי. ברור מכל מקום, שאין לקבל כי אותו סכסוך עצמו יהיה תלוי ועומד בה-בעת לפני שני בתי-משפט. נראית לנו טענת המדינה, כי נושא הדיון מצוי בסמכותו של בית המשפט המחוזי בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים, ומכל מקום, לא נקבל כי עניינה של העותרת יהא תלוי ועומד, בה בעת, לפני בית המשפט המחוזי ולפני בג"ץ. אנו מחליטים אפוא למחוק את העתירה כעתירה הראויה שתעלה לדיון לפני בית המשפט המחוזי בשיבתו לדין כבית-המשפט לעניינים מינהליים. זכותה של העותרת שמורה לה לשוב ולפנות לבג"ץ אם תקום לזכותה עילה שאינה מצויה בסמכותו של בית-המשפט המחוזי. משהחלטנו למחוק את העתירה על הסף ממילא נדחית בקשת העותרת לקבלת צו ביניים. היום, ט' באייר תשס"ג (11.5.2003). ש ו פ ט שופטת שופט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03033350_G03.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il