משה בן סנצ'ו נ. בית המשפט לעניינים מקומיים רמת השרון

פסק-דין בתיק בג"ץ 3326/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3326/05 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופטת א' חיות העותרים: 1. משה בן סנצ'ו 2. חיים לוי נ ג ד המשיבים: 1. בית המשפט לעניינים מקומיים רמת השרון, פורמאלי 2. מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד הגר כהן בשם המשיבים: עו"ד נורית גונן פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. עניינה של העתירה שבפנינו בהחלטת בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת השרון (השופטת לוי) שלא לאפשר לעותרים לזמן לעדות שמונה עדים בהליך פלילי אשר מתנהל כנגדם. ב. כנגד העותרים הוגש ביום 30.11.00 כתב אישום בגין ניהול מסעדה שבבעלותם ללא רשיון עסק כדין. ביום 10.3.05 הגישו העותרים בקשה לזימון העותר 2 ושמונה עדים נוספים לישיבת הוכחות ביום 20.4.05. בהחלטתו דחה בית המשפט לעניינים מקומיים את בקשת העותרים לזימון שמונת העדים הנוספים, וקבע כי עדים אלו אינם רלוונטיים לשאלה השנויה במחלוקת, שהיא, האם במועדים הרלבנטיים לכתב האישום היה בידי העותרים רשיון עסק תקף. במסגרת ההליך המתנהל כנגד העותרים, כך נקבע, אין מקום לשמיעת עדויות באשר להליכי רישוי העסק או נסיבות אחרות שאינן שייכות לשאלה שבמחלוקת, שכן מקומן של אלה בהליך מנהלי, ולא בהליך פלילי. ג. בעתירתם טוענים העותרים כי במסגרת ההליך הפלילי, יש מקום לאפשר להם לתקוף את פעולותיה המינהליות של הרשות המינהלית בדרך של תקיפה עקיפה. לשם כך, טוענים העותרים, יש מקום לאפשר להם לזמן את העדים הנוספים, על מנת להוכיח את טענותיהם לפיהן פעולת הרשות בעניינם היתה בניגוד לכללי הצדק הטבעי, בלתי סבירה ונגועה בשיקולים זרים. ד. בתגובתה טוענת המשיבה 2 כי יש לדחות את העתירה על הסף ולגופה, שכן בית המשפט הגבוה לצדק אינו מתערב, ככלל, בהחלטות ביניים בהליכים פליליים, וכי ככל שיחפצו בכך, תעמוד לעותרים זכות ערעור בפני הערכאות המוסמכות עם סיום ההליך נגדם. לגופה של עתירה נטען, כי הדיון בעניינם של העותרים נמשך כבר כארבע שנים תוך דחיות חוזרות ונשנות לבקשתם, על מנת לאפשר להם לנסות ולהסדיר את רשיון העסק, ואף שהוצאת הרשיון לא עלתה בידם, אין הם יכולים לטעון שנגרם להם עוול. ה. יצוין, כי במסגרת ההליך הפלילי המתנהל כנגדם הגישו העותרים בשעתו עתירה לבית משפט זה על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים לשמוע את ראיותיהם קודם לשמיעת ראיות התביעה (בג"צ 11882/04 בן סנצ'ו ואח' נ' בית המשפט לעניינים מקומיים רמת השרון (לא פורסם)). עתירה אחרונה זו נדחתה. נקבע, כי העתירה התייתרה עם החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים, שניתנה לאחר הגשת העתירה, לפיה יישמעו ראיות התביעה קודם לראיות ההגנה. עם זאת נקבע בפסק הדין, כי גם אלמלא החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים, לא היה מקום מלכתחילה לעתירה, וזאת תוך הפניה לבג"צ 583/87 הלפרין נ' כבוד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4) 683. לא למותר להזכיר, כי באותו עניין נקבע (מפי הנשיא שמגר), כי "בית המשפט הגבוה לצדק לא (הדגשה במקור – א"ר) יתערב בהליכים אזרחיים או פליליים לפני בתי המשפט הרגילים, אלא אם עולה טענה של העדר סמכות, או אם מתגלית תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מינהלי טהור" (עמ' 702). ו. העותרים ניסו לסמוך יתדותיהם בפסיקה שלפיה ניתן לבדוק בהליך פלילי, במסגרת תקיפה עקיפה, גם מעשה מינהל, תוך הסתמכות על הערה של הנשיא שמגר בר"ע 201/86 חברת האחים אלפי נ' מדינת ישראל (לא פורסם), וכן על ע"פ 833/93 עדן חשמל בע"מ נ' מדינת ישראל (בית המשפט המחוזי בת"א). בהגינותם ציינו אמנם גם את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בע"פ 80074/99 ג'רבי נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (השופט המר), בו הסתייג בית המשפט מהפיכת דיון פלילי לדיון מינהלי בסוגיות הקשורות ברישיון עסק. עוד נסמכו על פסק דינו של בית משפט זה בעע"מ 3518/02 רג'בי נ' יו"ר הועדה המקומית (טרם פורסם), שבו נקבע (מפי השופט גרוניס בהסכמת הנשיא ברק והשופטת ביניש) כי בית משפט לעניינים מקומיים הדן בביטולו של צו הריסה יכול לדון בטענות התוקפות את צו ההריסה המינהלי הקונקרטי, כשהמדובר בפגם חמור העלול להביא לבטלותו. ז. אין הנדון דומה לראיה. מבלי לקבוע מסמרות, בענין רג'בי הושם הדגש על "הרצון לאפשר לפרט להעלות את טענותיו כנגד צו ההריסה במסלול תקיפה אחד . . . בכך גם נמנע העיכוב שבבירור המחלוקת שבין הפרט לרשות, עיכוב שפוגע באינטרס הציבורי בבירור מהיר של צו ההריסה" (הנשיא ברק). יצוין כי אף שם התלבט בית המשפט בסוגיה, ונוסיף כי ובוודאי הגישה התומכת בתקיפה עקיפה של הליכים מינהליים במסגרת הליך פלילי תינקט – אם בכלל – במשורה; ככלל, לא לזאת נועד ההליך הפלילי, לא בסדרי הדין הנוהגים בו ולא במהותו. בענייננו, המדובר בכתב אישום משנת 2000, שבמהלך הטיפול בו היה בידי העותרים לתקוף בהליך מינהלי מתאים את נושא רשיון העסק. על פניו אין מקום לסרבל את ההליך הפלילי בטענות שיכלו להתברר כדבעי בפורום המתאים. גם מטעם זה אין מקום לעתירה. ולבסוף, בכל מקרה, ככל שיורשעו בדינם בהליך הפלילי, בידי העותרים לערער על כך כדין, ובמסגרת זו להעלות גם טענות בנושא דנא. ח. אשר על כן אין בידינו להיעתר לעתירה. המשיבה 2 לא ביקשה הוצאות ואיננו עושים איפוא צו לכך. ניתן היום,‏‏ י"א ניסן, תשס"ה (20.4.2005). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05033260_T02.docעע מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il