פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 3323/22

פלוני נ. מדינת ישראל - משרד הבריאות

ערעור על סילוק תביעה על הסף בגין עוולה חוקתית ללא אשם עקב נזקי חיסון, בטענה כי חוק נפגעי חיסון אינו מעניק סעד מספק.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 26/11/2024 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 3323/22 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה נזיקין וחיסונים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על סילוק תביעה על הסף בגין עוולה חוקתית ללא אשם עקב נזקי חיסון, בטענה כי חוק נפגעי חיסון אינו מעניק סעד מספק.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 3323/22

פלוני נ. מדינת ישראל - משרד הבריאות

ערעור על סילוק תביעה על הסף בגין עוולה חוקתית ללא אשם עקב נזקי חיסון, בטענה כי חוק נפגעי חיסון אינו מעניק סעד מספק.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערים הגישו תביעה נגד המדינה בטענה לעוולה חוקתית בשל נזקים שנגרמו לבתם כתוצאה מחיסון. בית המשפט המחוזי סילק את התביעה על הסף בקובעו כי קיים הסדר חקיקתי ספציפי (חוק נפגעי חיסון) המעניק פיצוי, ולכן אין מקום לעילה חוקתית. בערעורם, טענו המערערים כי הפיצוי בחוק אינו מספק במקרים קשים. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי חוק נפגעי חיסון מהווה הסדר סביר ואפקטיבי. השופטים הדגישו כי החוק אינו מונע מהנפגעים להגיש תביעת רשלנות רגילה אם הם בוחרים לוותר על מסלול הפיצוי הסטטוטורי, וכי אין מקום להתערב בהחלטת המחוזי.

השלכות רוחב

חיזוק ההלכה לפיה לא ניתן להשתמש בעילה של 'עוולה חוקתית' כאשר קיים הסדר חקיקתי מפורש המעניק סעד לנפגעים.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף, יחיאל כשר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלונית
  • פלוני
  • פלונית

נתבעים

  • מדינת ישראל - משרד הבריאות

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הוועדה הפועלת מכוח חוק נפגעי חיסון אינה פועלת כשורה
  • תקרת הפיצוי בחוק אינה הולמת מקרים קשים
  • הסדר ייחוד העילה בחוק פוגע בזכויות הנפגעים
  • יש להכיר בעוולה חוקתית ללא אשם במקרים אלו
טיעוני ההגנה
  • קיים הסדר חקיקתי ספציפי (חוק נפגעי חיסון) המעניק סעד סביר ואפקטיבי
  • החוק הוא בעל אופי ביטוחי ואינו נועד לכיסוי בלתי מוגבל
  • החוק אינו חוסם תביעה נזיקית רגילה אם הניזוק בוחר לוותר על מסלול הפיצוי הסטטוטורי

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 46063-03-21
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • נזיקין
  • חיסונים
  • עוולה חוקתית
  • סילוק על הסף
  • חוק נפגעי חיסון

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3323/22 לפני: כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט יחיאל כשר המערערים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלונית נגד המשיבים: מדינת ישראל - משרד הבריאות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ח' וינבאום וולצקי), מיום 28.3.2022 בת"א 46063-03-21 תאריך ישיבה: י"א אייר תשפ"ד (19.5.2024) בשם המערערים: עו"ד עמליה כהן פרנק בשם המשיבה 1: עו"ד שרון מן אורין פסק-דין השופטת יעל וילנר: 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ח' וינבאום וולצקי) בת"א 46063-03-21 מיום 28.3.2022, במסגרתו סולקה על הסף תביעת המערערים נגד המשיבה 1 לפיצוי בגין "עוולה חוקתית ללא אשם" בעקבות נזקי הגוף מהם סובלת המערערת 1, כך נטען, בשל קבלת חיסון ילדות. תביעת המערערים סולקה על הסף בהיעדר עילה. למען שלמות תמונה יצוין כי תביעת המערערים הוגשה גם נגד קופת חולים מאוחדת (המשיבה 2 להלן: קופת החולים), וזאת בטענה כי היא התרשלה בטיפול במערערת 1, וחייבת בשל כך בפיצויי נזיקין למערערים. ההחלטה מושא הערעור בדבר סילוק על הסף אינה מתייחסת לחלק זה של תביעת המערערים, אולם הדיון בה לא קודם בשלב זה בערכאה הדיונית בשל הערעור שלפנינו (ראו הודעת ב"כ התובעים לביהמ"ש קמא מיום 30.5.2022). 2. לאחר שעיינו בכתובים שהונחו לפנינו, ושמענו את טענות הצדדים בדיון שנערך, מצאנו כי אין מקום לדחות את הממצאים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי; כי הממצאים שנקבעו תומכים במסקנות המשפטיות של פסק הדין; וכי אין בפסק הדין כל טעות בחוק או ביישומו (ראו: תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות)). 3. כפי שהטעים בית המשפט המחוזי וכפי שנזדמן לי לציין בעניין אחר – ועם כל ההבנה למצבה של המערערת 1 והוריה – "כבר נקבע בעבר כי אין מקום לחייב את המדינה בתשלום פיצויים מכוח עוולה חוקתית במקרים בהם קיים הסדר חקיקתי או מינהלי המעניק לניזוק סעד סביר ואפקטיבי בגין נזקיו" (רע"א 2015/20 פלוני נ' מדינת ישראל משרד הבריאות, פס' 13 לפסק דיני (25.10.2020); לשיקולים השונים בעניין זה ראו: שם, בפסקאות 15-10 לפסק דיני; וכן ראו: ע"א 7703/10 ישועה נ' מדינת ישראל - מנהלת סל"ע, פ"ד סז(1) 25, 57-54 (2014)). כך, בענייננו, סוגיית הפיצוי של נפגעי חיסון הוסדרה בחוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן-1989 (להלן: חוק נפגעי חיסון או החוק), אשר מעניק לנפגעים אלו פיצוי מסוים עבור נזקיהם. בהקשר זה, טענו המערערים כי הוועדה הפועלת מכוח החוק אינה פועלת כשורה; כי תקרת הפיצוי הקבועה בחוק אינה הולמת את נזקיהם של נפגעי החיסון הסובלים מ"מקרים קשים"; וכי הסדר "ייחוד העילה" הקבוע בסעיף 7 לחוק אף הוא פוגע בזכויות נפגעי החיסון. אולם, אף בשים לב לטענות אלו, לא שוכנענו כי ההסדר הקבוע בחוק נפגעי חיסון אינו מקנה לכלל נפגעי החיסון "סעד סביר ואפקטיבי". בנסיבות אלו, ובהתחשב בכך שהמערערים לא טענו להתרשלות המשיבה במקרה דנן, צדק בית המשפט המחוזי כשסילק את תביעתם על הסף בהיעדר עילה המאפשרת מתן פיצוי בגין "עוולה חוקתית ללא אשם", כל אימת שקיים הסדר פיצוי סטטוטורי בנדון. 4. ויובהר, טענתם העיקרית של המערערים נגד חוק נפגעי חיסון היא שלשיטתם הפיצוי שהוא מעניק אינו מספק, כאשר מדובר במקרים "קשים", כדוגמת המערערת 1, בהם הנזק שנגרם הוא נרחב, ועולה באופן ניכר על התקרה שנקבעה בחוק. אולם, הסדר חוק נפגעי חיסון הוא הסדר פיצוי סטטוטורי בעל אופי ביטוחי, וממילא אין לצפות כי ההטבה שהוא יקנה תהיה לכיסוי בלתי מוגבל בהיקפו, באופן שימנע פיצוי מלא מקבוצת הזכאים שנזקיה חמורים במיוחד (והשוו סעיף 4 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה -1975). לפיכך, בהעדר ראשית ראיה לכך שסכום התקרה שנקבע בחוק, המתווסף לזכאות מכוח ביטוח הסוציאלי הקיים בישראל, הוא בלתי סביר ביחס לנפגע המצוי (להבדיל מהנפגע שנזקו חריג), אין לומר כי הסדר החוק הוא "בלתי סביר ואפקטיבי". זאת ועוד, חוק נפגעי חיסון אינו חוסם את דרכו של ניזוק אשר עומדת לו עילה נזיקית לתבוע את מלוא הפיצוי המגיע לו, ובלבד שיבחר מלכתחילה במסלול הנזיקי, ויוותר על מסלול הפיצוי שהוסדר בחוק (ראו סעיף 7 לחוק, ואבחנו מסעיף 8 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים). חלופה זו נותרה אפוא פתוחה בפני ניזוק שהנזק שנגרם לו חמור במיוחד, ואכן בדרך זו פסעו גם המערערים, כשהגישו תביעה בגין רשלנות רפואית נגד קופת החולים (ואיננו נוקטים עמדה בשאלה אם עצם הגשת תביעה זו שוללת את זכותו להגיש תביעה מכוח החוק). 5. המערערים מוסיפים ומלינים על פסיקת ההוצאות לחובתם בבית המשפט המחוזי. כידוע, אין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע לפסיקת הוצאות – אלא במקרים חריגים, אשר המקרה דנן אינו נמנה עליהם, אף לא בקירוב (ראו, מיני רבים: רע"א 2930/23 פלד נ' בגדדישבילי, פס' 16 (31.7.2023)). 6. סוף דבר: לנוכח האמור, אציע לחבריי לדחות את הערעור ולאמץ את פסק דינו של בית המשפט המחוזי מכוח הסמכות הנתונה לנו בתקנה 148(ב) לתקנות. בנסיבות העניין, ובשים לב לנסיבותיהם האישיות של המערערים, אציע כי לא ייעשה צו להוצאות. יעל וילנר שופטת השופט עופר גרוסקופף: אני מסכים. עופר גרוסקופף שופט השופט יחיאל כשר: אני מסכים. יחיאל כשר שופט הוחלט לדחות את הערעור כאמור בפסק דינה של השופטת יעל וילנר. ניתן היום, כ"ה חשוון תשפ"ה (26 נובמבר 2024). יעל וילנר שופטת עופר גרוסקופף שופט יחיאל כשר שופט