בג"ץ 3315-12-25
תכנון ובניה
נביל עראבי נ. המועצה הארצית לתכנון ובניה – ועדת המשנה לעררים
עתירה לחיוב מוסדות התכנון לכנס דיון בתוכנית מתאר מחוזית ולעיכוב צווי הריסה מנהליים שהוצאו לבתי העותרים.
נדחה על הסף (פרוצדורלית)
?
סיכום פסק הדין
העותרים, תושבי עראבה שנגד בתיהם הוצאו צווי הריסה מנהליים, עתרו לבג"ץ בדרישה לחייב את ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובניה להתכנס ולדון בתוכנית מתאר מחוזית. לטענתם, אישור התוכנית המחוזית הוא תנאי לקידום תוכנית מקומית שתכשיר את בתיהם. בנוסף, ביקשו לעכב את צווי ההריסה. בית המשפט דחה את העתירה על הסף. נקבע כי הסעד לכינוס הוועדה התייתר לאחר שהמועצה הודיעה כי דיון יתקיים בתוך שלושה חודשים. בנוגע לעיכוב צווי ההריסה, נקבע כי בג"ץ אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות בתי משפט שלום ומחוזי שדנו בצווי הריסה פרטניים, וכי אין מקום להתערב בהליכי אכיפה בשל הליכי תכנון עתידיים.
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים
אלכס שטיין,
גילה כנפי-שטייניץ,
חאלד כבוב
בדעת רוב
3/3
ניתוח/פירוק פסק הדין
-תובעים
-- נביל עוראבי
- ניזאר עוראבי
נתבעים
-- ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובניה
- המועצה הארצית לתכנון ובניה
- הוועדה המחוזית לתכנון ובניה – מחוז צפון
- הרשות לאכיפה במקרקעין
- הוועדה המקומית לתכנון ובניה לב הגליל
- עיריית עראבה
טענות הצדדים
-
טיעוני התביעה
-
- עיכוב בכינוס ועדת המשנה לדיון בהתנגדויות לתוכנית המתאר המחוזית (תמ"מ 30/9/2) מהווה פגם דיוני.
- העיכוב התכנוני פוגע בזכות העותרים לתכנון ולדיור.
- קידום תוכנית המתאר המקומית הכוללנית לעראבה מותנה באישור התוכנית המחוזית.
- יש לעכב את צווי ההריסה עד לסיום הטיפול התכנוני בתוכניות המתאר.
טיעוני ההגנה
-
- המועצה הארצית הודיעה כי התוכנית תובא לדיון במהלך שלושת החודשים הקרובים.
- אין מקום להתערבות שיפוטית בלוחות זמנים של מוסדות התכנון.
- העותרים מיצו את הליכי ההשגה על צווי ההריסה בערכאות המוסמכות.
מחלוקות עובדתיות
-
- האם העיכוב בכינוס הוועדה חורג מהסביר בנסיבות העניין.
- האם קיימת הצדקה עובדתית לעיכוב צווי הריסה חלוטים בשל הליכי תכנון עתידיים.
ראיות משפטיות
-
ראיות מרכזיות שהתקבלו
-
- תשובת המועצה הארצית מיום 30.11.2025 המציינת כי הדיון יתקיים בתוך 3 חודשים.
- החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 30.9.2025 בעניין עיכוב ביצוע הצווים.
הדגשים פרוצדורליים
-- העתירה נדחתה על הסף ללא צורך בתגובת המשיבים (מעבר למענה המנהלי שקדם לעתירה).
- הסעד המבוקש הוגדר כניסיון לתקיפה עקיפה של החלטות שיפוטיות חלוטות.
הפניות לתיקים אחרים
-
תקדימים משפטיים
-
- בג"ץ 6450/17 הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקוה נ' ועדת שרים לענייני תכנון, בנייה מקרקעין ודיור
- בג"ץ 36/19 העמותה שדות התעופה בעמק יזרעאל ומגידו נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה
- בג"ץ 933/24 עיריית חדרה נ' הוועדה הארצית לתכנון ובניה של מתחמים מועדפים לדיור
- בג"ץ 9539/10 בקאא' לענייני תכנון ובניה נ' ממשלת ישראל
- בג"ץ 9892/16 אבו ע'אנם נ' רשות מקרקעי ישראל
- בג"ץ 2932/22 המועצה המקומית עוספיא נ' שרת הפנים
הפניות לפסקי דין אחרים
-
- עפ"א 13181-06-25
- עפ"א 41475-07-24
תגיות נושא
-- צווי הריסה
- תוכנית מתאר מחוזית
- מוסדות תכנון
- סעד חלופי
- התייתרות
- תקיפה עקיפה
שלב ההליך
-
עתירה
סכום הוצאות משפט
-
5000
סכום הפיצוי
-
0
פסק הדין המלא
-
2
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 3315-12-25
לפני:
כבוד השופט אלכס שטיין
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
כבוד השופט חאלד כבוב
העותרים:
1. נביל עוראבי
2. ניזאר עוראבי
נגד
המשיבות:
1. ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובניה
2. המועצה הארצית לתכנון ובניה
3. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה – מחוז צפון
4. הרשות לאכיפה במקרקעין
5. הוועדה המקומית לתכנון ובניה לב הגליל
6. עיריית עראבה
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד ד"ר קייס נאסר
פסק-דין
השופטת גילה כנפי-שטייניץ:
בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נורה למשיבה 1, ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובניה (להלן: ועדת המשנה), להתכנס "בפרק זמן סביר וקרוב", לקיים דיון "לקבלת החלטה בהתנגדויות לתכנית מתאר מחוזית חלקית לעיר עראבה, תמ"מ 30/9/2" ולהמליץ עליה למתן תוקף בפני המועצה הארצית לתכנון ובניה (להלן: המועצה הארצית). כן מבוקש שנורה למשיבה 4, הרשות לאכיפה במקרקעין, שלא לממש את צווי ההריסה שהוצאו כלפי בתי העותרים "עד בכלל ולמצער עד לסיום הטיפול בתכנית המתאר המחוזית ומתן תוקף לתוכנית הכוללנית".
בתמצית שבתמצית, כמתואר בעתירה, כלפי בתי המגורים של העותרים הוצאו צווי הריסה מינהליים על-ידי הרשות לאכיפה במקרקעין. לאחר שהשגות העותרים נדחו בהליכים משפטיים, נעתר בית המשפט המחוזי בחיפה לבקשת העותרים, בהחלטתו מיום 30.9.2025, והורה על עיכוב ביצוע הצווים לתקופה של 60 ימים (השופט ש' בנג'ו; עפ"א 13181-06-25 ו- עפ"א 41475-07-24). לטענת העותרים, בתיהם מצויים בייעוד מגורים בשטח הכלול ב"תכנית מתאר מקומית כוללנית לעראבה", אולם קידומה של תכנית זו מותנה באישור מוקדם של תכנית המתאר המחוזית על ידי המועצה הארצית. ועדת המשנה התכנסה לאחרונה ביום 9.4.2024, לדיון בהתנגדויות לתכנית המתאר המחוזית ומתן המלצתה למועצה הארצית, ואף קבעה כי תוסיף ו"תתכנס לדיון פנימי באחת הישיבות הקרובות", אלא שמאז לא שבה והתכנסה. לטענתם, עיכוב זה מהווה פגם דיוני בהתנהלות ועדת המשנה, אשר "פוגע בזכות העותרים לתכנון ולדיור". מטעמים אלה מבוקשים סעדים "על מנת להבטיח את קידומה התקין של תכנית תמ"מ 30/9/2, ועל מנת לשים קץ לפגיעה המתמשכת בתושבי האזור בכלל ובעותרים בפרט".
דינה של העתירה דחייה על הסף. אשר לסעד הראשון שעניינו להורות על כינוס ועדת המשנה – הרי שזה התייתר. לאחר שפנו העותרים ביום 19.11.2025 למועצה הארצית בדרישה לכינוס ועדת המשנה לשם קבלת המלצתה בתכנית המתאר המחוזית – השיבה להם המועצה ביום 30.11.2025 כי התוכנית תובא לדיון "באחד מימי דיוניה במהלך שלושת החודשים הקרובים". משמע, פנייתם נפלה על אוזניים קשובות; מבוקשם נשמע ונענה, ובכך מתייתר הסעד המבוקש.
יובהר, כי אין יסוד לטענת העותרים שלפיה אין די במענה זה וכי על בית משפט זה להתערב בקביעת מועד קונקרטי לדיון, ולהורות מראש על קבלת החלטה בתכנית במסגרת אותו דיון. כידוע, בהתאם להלכה הנוהגת, בית משפט זה לא יידרש לעתירות הנוגעות לשלבי ביניים בהליך תכנוני שטרם ניתנה בו החלטה סופית, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן (וראו, מיני רבים: בג"ץ 6450/17 הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקוה נ' ועדת שרים לענייני תכנון, בנייה מקרקעין ודיור, פסקה 3 (19.11.2017); בג"ץ 36/19 העמותה שדות התעופה בעמק יזרעאל ומגידו נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פסקה 8 (9.9.2019)). דברים אלה נכונים בפרט בכל הנוגע לקביעת לוח זמנים להתכנסות ועדות התכנון וסדרי קבלת ההחלטות במסגרתן (וראו: בג"ץ 933/24 עיריית חדרה נ' הוועדה הארצית לתכנון ובניה של מתחמים מועדפים לדיור (30.1.2024)). העותרים לא הראו כל טעם המצדיק סטייה מכלל זה בענייננו, ודאי לאחר שהתקבלה מטעם המועצה הארצית תשובה בדבר מועד הדיון הקרוב.
אשר לסעד השני המבוקש בעתירה – זה נטען ללא תשתית משפטית ועובדתית מספקת; לא ברור מדוע לטענת העותרים יש בהליכי תכנון אשר טבעם כי ימשכו עוד פרקי זמן משמעותיים, למנוע את אכיפת החוק בעניינם. נדמה שכל מטרתו של הסעד המבוקש הוא לתקוף, בעקיפין, את פסקי הדין שניתנו על-ידי הערכאות המוסמכות שהורו על מימוש צווי ההריסה שהוצאו לבתי העותרים. ואולם, כפי שצוין לא אחת, "אין כל סיבה שבית משפט זה ידון בטענות הנוגעות לצווי פינוי והריסה פרטניים, כאשר עומד לעותר סעד חלופי לפי הכללים שנקבעו בחוק או לאחר שהעותר מיצה את אפשרויות ההשגה בפני בתי המשפט האחרים" (בג"ץ 9539/10 בקאא' לענייני תכנון ובניה נ' ממשלת ישראל, פסקה 4 (16.2.2011); וראו בנוסף: בג"ץ 9892/16 אבו ע'אנם נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 15 (2.3.2023); בג"ץ 2932/22 המועצה המקומית עוספיא נ' שרת הפנים (30.8.2022)).
סוף דבר: העתירה נדחית בזאת על הסף. העותרים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ₪.
ניתן היום, כ"ד כסלו תשפ"ו (14 דצמבר 2025).
אלכס שטיין
שופט
גילה כנפי-שטייניץ שופטת
חאלד כבוב
שופט