בג"ץ 33140-03-26
משמורת קטין

פלוני נ. פלוני

עתירה למתן צו אכיפה למשמורת קטין וצו למניעת הטרדה מאיימת נגד החלטות בתי הדין הרבניים ורשויות הרווחה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

פסק הדין עוסק בעתירה שהגישה אם (פלונית) נגד אב (פלוני) בבקשה להעביר לידיה את המשמורת על בנם הקטין, בטענה כי לא ראתה אותו כשנה וכי ההליכים בבית הדין הרבני תקועים. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי היא הוגשה במתכונת של מכתב אישי ללא תשתית עובדתית ומשפטית סדורה, וללא הוכחה כי מוצו ההליכים בערכאות המוסמכות (בתי הדין הרבניים). השופטים ציינו כי למרות ההבנה למצוקת העותרת, אין ביכולתם להתערב בהליך שאינו מוגש כראוי והמליצו לה להיעזר בייצוג משפטי.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, יחיאל כשר
בדעת רוב 3/3

ניתוח/פירוק פסק הדין

-

תובעים

-
  • פלונית

נתבעים

-
  • פלוני

טענות הצדדים

-
טיעוני התביעה -
  • יש להעביר את המשמורת על הקטין מהמשיב לעותרת ולקבוע הסדרי שהות.
  • התוצאה מוצדקת לאור תסקירי רשויות הרווחה והחלטות עבר של בתי הדין הרבניים.
  • העותרת לא ראתה את בנה מזה כשנה.
  • ההליכים בבית הדין הרבני מצויים במצב סטטי שאינו מתקדם.
מחלוקות עובדתיות -
  • האם מוצו ההליכים בבתי הדין הרבניים.
  • השתלשלות העניינים העובדתית המדויקת בתיק המשמורת.

ראיות משפטיות

-
ראיות מרכזיות שנדחו -
  • תיאור חלקי וסובייקטיבי של מצב הדברים שהוגש על ידי העותרת ללא פירוט סדור.

הדגשים פרוצדורליים

-
  • העותרת אינה מיוצגת והגישה את העתירה כ'מכתב אישי'.
  • מדובר בעתירה נוספת בסדרה של עתירות דומות שהגישה העותרת בעבר.

הפניות לתיקים אחרים

-
תקדימים משפטיים -
  • בג"ץ 77805-02-26 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול
  • בג"ץ 1011/23 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי – ירושלים

תגיות נושא

-
  • משמורת ילדים
  • בג"ץ
  • בתי דין רבניים
  • מיצוי הליכים
  • טובת הילד
  • הטרדה מאיימת

שלב ההליך

-
עתירה

סכום הוצאות משפט

-
0

צווים וסעדים

-
צו על תנאי
הטענה הועלתה ונדחתה
צו ביניים
הטענה הועלתה ונדחתה

פסק הדין המלא

-
2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 33140-03-26 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופט יחיאל כשר העותרת: פלונית נגד המשיב: פלוני עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: בעצמה פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: לפנינו עתירה למתן "צו אכיפה למשמורת קטין בהתאם לחוק טובת הילד", ובו מועלות טענות שונות נגד התנהלות בתי הדין הרבניים ורשויות הרווחה בנוגע לילדם המשותף של העותרת והמשיב (להלן: הקטין). בסמוך לאחר הגשת העתירה הגישה העותרת גם בקשה למתן "צו למניעת הטרדה מאיימת". ככל שניתן להבין מהעתירה, העותרת, שאינה מיוצגת והכותבת מדם ליבה, מבקשת להורות כי המשמורת על הקטין תועבר מהמשיב אליה, תוך קביעה הסדרי שהות עם המשיב. לדבריה, תוצאה זו מוצדקת לאור תסקירי רשויות הרווחה והחלטות שנתנו בעבר בתי הדין הרבניים בהליכים בינה ובין המשיב. העותרת מבקשת את התערבותו של בית משפט זה מכיוון, שלדבריה, היא לא ראתה את הקטין מזה כשנה (מאז יום 2.3.2025) ומכיוון שבשלב זה היא סבורה שההליכים בבית הדין הרבני מצויים ב-"מצב סטטי [...] שיישאר לעד" (עמ' 3 לעתירה). המדובר בעתירה נוספת בסדרה של עתירות שהגישה העותרת. למרבה הצער, ועם כל ההבנה למצבה של העותרת, בית משפט זה אינו יכול לטפל בעתירותיה בדרך שבה הן מוגשות – כמכתב אישי הכולל תיאור חלקי וסובייקטיבי של מצב הדברים, וללא פירוט סדור ועדכני באשר להחלטות הספציפיות של בתי הדין הרבניים עליהן חולקת העותרת וטיעון קונקרטי לגביהן. במצב הנוכחי אף איננו משוכנעים כלל (ואין בידינו כלים לברר) כי העותרת מיצתה את ההליכים לפני בתי הדין הרבניים. אכן, כפי שכבר הובהר לעותרת בעבר: אין ספק שהעתירה משקפת תחושת מצוקה של העותרת, שבה איננו מקלים ראש. אולם, העתירה אינה כוללת הצגה סדורה של טענות משפטיות והשתלשלות עובדתית באופן שמאפשר הושטת סעד. במתכונת שבה הוגשה העתירה אינה מגלה עילה המצדיקה את התערבותנו. (בג"ץ 77805-02-26 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 3 (26.2.2026); בג"ץ 1011/23 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי – ירושלים, פסקה 6 (28.3.2023)). טוב תעשה העותרת אם תיעזר בסיוע משפטי, על מנת שניתן יהיה לברר את טענותיה לגופן. גם עניין זה כבר הובהר לה בעבר. סוף דבר: העתירה והבקשה שהוגשה בצידה נדחות ללא צו להוצאות. ניתן היום, כ"ח אדר תשפ"ו (17 מרץ 2026). עופר גרוסקופף שופט אלכס שטיין שופט יחיאל כשר שופט