פסק-דין בתיק עע"ם 3313/05
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים
עע"ם
3313/05
בפני:
כבוד המישנה לנשיא מ' חשין
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערערים:
1. מרים באסה
2. ציון חוה
נ ג ד
המשיבים:
1. ועדת הערר
מחוז ת"א לתכנון ובניה
2. הועדה המקומית לתכנון ובניה ע"י ועדת המשנה לתכנון ולבניה אור
יהודה אזור
3. פורמלי חברת החשמל לישראל בע"מ-מחוז דן
ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב בתיק
עת"מ 2835/04 שניתן ביום 2.3.05 על ידי כבוד השופטת מ' רובינשטיין
תאריך הישיבה:
י"ג בתמוז התשס"ה
(20.07.05)
בשם המערערים:
עו"ד ניסים שקר
בשם המשיב 1:
עו"ד דורית יפרח
בשם המשיב 2:
עו"ד יורם מושקט ועו"ד יוסי קלו
בשם המשיב 3:
אין הופעה
פסק-דין
המערער 2 (המערער) בנה שלא בהיתר מיבנה המשתרע על פני כ-250 מ"ר,
ולפי קביעתו של בית-משפט קמא נבנה כל אותו מיבנה על קרקע ציבורית. משעמדו הרשויות
על מעשהו של המערער, הורתה "רשות מאשרת" לחברת החשמל כי תפסיק הספקת
חשמל למיבנה. "רשות מאשרת" היא (כהוראת הדיבור בסעיף 157א(א) לחוק
התיכנון והבנייה, תשכ"ה-1965; החוק):
"יושב ראש ועדה מקומית יחד עם מהנדס הועדה, או יושב ראש ועדת מישנה לפי סעיף
18 יחד עם מהנדס הועדה המקומית", וסמכותה של "רשות מאשרת" להורות
את חברת החשמל כי תפסיק הספקת חשמל למיבנה קבועה בהוראת סעיף 157א(ו) לחוק. חברת
החשמל עשתה כאשר הורו אותה.
על החלטה זו של הרשות המאשרת ערר המערער לפני
ועדת ערר (כהוראת סעיף 157א(ז) לחוק), ומשנדחה הערר הוסיף המערער והגיש ערעור
לבית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לערעורים מינהליים. ערעורו של המערער נדחה אף
הוא, ומכאן הערעור שלפנינו.
קראנו את טיעוניו הארוכים והמפורטים של
בא-כוח המערער, והוספנו ושמענו מפיו טיעונים מפורטים על-פה. אחרי כל אלה, לא נמצא
לנו כי עלה בידי המערער להצביע על פגם או סירכה שנפלו בפסק דינו של בית המשפט
המחוזי, אכן הוראת סעיף 157א(ו) מסמיכה רשות מאשרת להורות את חברת החשמל להפסיק
הספקת חשמל למקום פלוני במקום ש"בנייתה של יחידת דיור ... היוותה סטייה
מהיתר", ובענייננו לא היתה "סטייה מהיתר" שהרי הבנייה נעשתה בלא כל
היתר. אלא שהמושג "סטייה מהיתר" כולל בחובו, מאליו, גם בנייה ללא היתר.
כך הוא על-פי פירושו המילולי של החוק, ובוודאי כך על-פי פירושו התכליתי. שהרי
הספקת חשמל ליחידת דיור שנבנתה ללא היתר מהווה סיכון לאדם לא פחות - אפשר אף יותר
- מהספקת חשמל ליחידת דיור שנבנתה ב"סטייה מהיתר". אשר לשאר טענותיו של
בא-כוח המערער, על אלו השיבו ועדת הערר בהחלטתה ובית-המשפט המחוזי בפסק-דין, ואין
לנו להוסיף על שנאמר בהחלטה ובפסק-הדין.
הערעור נדחה. המערער ישלם למשיבה 1
ולמשיבה 2, לכל אחת מהן, שכר טרחת עורך-דין בסך של 7,500 ש"ח.
היום, י"ג בתמוז תשס"ה
(20.7.2005).
המישנה
לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט
_________________________
/עכב
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05033130_G07.doc
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il