פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 33087-02-26

יאיר משה וקנין נ. מדינת ישראל

העותר ביקש לבטל את סעיף 93ב לפקודת המשטרה האוסר על שוטרים להתאגד בארגון עובדים, בטענה לפגיעה בזכות היסוד להתאגדות.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 16/03/2026 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 33087-02-26 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה איסור התארגנות שוטרים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לבטל את סעיף 93ב לפקודת המשטרה האוסר על שוטרים להתאגד בארגון עובדים, בטענה לפגיעה בזכות היסוד להתאגדות.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 33087-02-26

יאיר משה וקנין נ. מדינת ישראל

העותר ביקש לבטל את סעיף 93ב לפקודת המשטרה האוסר על שוטרים להתאגד בארגון עובדים, בטענה לפגיעה בזכות היסוד להתאגדות.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

יאיר משה וקנין הגיש עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את סעיף 93ב לפקודת המשטרה, האוסר על שוטרים להקים או להיות חברים בארגון עובדים (ועד עובדים). העותר טען כי האיסור, שנחקק בשנת 1979, פוגע בזכות היסוד להתאגדות ואינו חוקתי בעידן שלאחר חקיקת חוקי היסוד. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף מבלי לבקש את תגובת המדינה. השופט כבוב קבע כי מאחר שהחוק נחקק לפני 1992, הוא נהנה מ'חסינות' מכוח פסקת שמירת הדינים שבחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולכן בית המשפט אינו מוסמך לבטלו בתקיפה ישירה. עוד נקבע כי טענות בדבר אמנות בינלאומיות או זכויות על-חוקתיות אינן יכולות לגבור על הוראת חוק מפורשת של הכנסת המוגנת בשמירת דינים.

השלכות רוחב

פסק הדין מאשרר את תוקפו של האיסור על התארגנות שוטרים בישראל ומדגיש את כוחה של פסקת שמירת הדינים המונעת ביטול חקיקה ישנה גם אם היא פוגעת בזכויות יסוד.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים חאלד כבוב, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יאיר משה וקנין

נתבעים

  • מדינת ישראל
  • כנסת ישראל
  • ועדת חוקה חוק ומשפט
  • שר המשפטים
  • השר לביטחון לאומי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • סעיף 93ב לפקודת המשטרה פוגע בזכות היסוד להתאגדות.
  • האיסור הגורף אינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
  • הזכות להתארגנות היא זכות יסוד על-חוקתית.
  • הוראת החוק נוגדת אמנות בינלאומיות שישראל צד להן.
  • הוראת החוק פוגעת בחוק-יסוד: חופש העיסוק שאינו כולל שמירת דינים.
טיעוני ההגנה
  • לא הוגשה תגובה מטעם המשיבים שכן העתירה נדחתה על הסף.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • סעיף 93ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971
  • סעיף 10 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (פסקת שמירת הדינים)

הדגשים פרוצדורליים

  • בית המשפט פנה לעותר מיוזמתו לקבלת הבהרה בנוגע לפסקת שמירת הדינים לפני מתן פסק הדין.
  • העתירה נדחתה על הסף ללא צורך בתגובת המשיבים.

תגיות נושא

  • זכות ההתאגדות
  • פקודת המשטרה
  • שמירת דינים
  • חוקתיות
  • זכויות עובדים
  • בג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

מידתיות
הטענה הועלתה ונדחתה

צווים וסעדים

צו על תנאי
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 33087-02-26 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט חאלד כבוב העותר: יאיר משה וקנין נגד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. כנסת ישראל 3. ועדת חוקה חוק ומשפט 4. שר המשפטים 5. השר לביטחון לאומי עתירה למתן צו על-תנאי; הודעה מטעם העותר בשם העותר: עו"ד שי תקן; עו"ד עמית בכלר; עו"ד נוי פלג פסק-דין השופט חאלד כבוב: 1. עתירה למתן צו על-תנאי המופנה אל המשיבים, ומורה להם לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטל סעיף 93ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 הקובע, בעיקרו, כי "שוטר לא יהיה חבר בארגון שוטרים ולא יטול חלק בפעילות להקמתו, לקיומו או לניהולו של ארגון כזה". 2. לשיטת העותר "הוראת חוק זו - סעיף איסור ההתארגנות - הוראת חוק שנחקקה לפני למעלה מ-45 שנה ובטרם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, האוסרת איסור גורף ומוחלט על התארגנות שוטרים, אינה יכולה עוד לעמוד כיום, במדינת ישראל הדמוקרטית בשנת 2026 [...]" (פסקה 86 לכתב העתירה). בעתירה נסמך העותר על "זכות היסוד להתאגדות"; כמו גם על סקירה השוואתית באירופה ומדינות המשפט המקובל, תוך הפנייה לאמנות שונות ובפרט של ארגון העבודה הבינלאומי. אחר טענותיו אלה, פנה העותר ליישום פסקת ההגבלה והטעים כי ליבת הזכות להתארגנות נפגעת ללא כל סייג ומידתיות ועל כן "יש לקבוע כי דינו של סעיף 93ב לפקודת המשטרה – בטלות" (פסקה 164 לכתב העתירה). 3. בהחלטתי מיום 11.02.2026, ביקשתי מהעותר להודיע אם הוא עומד על עתירתו, וזאת נוכח הוראת סעיף 10 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הקובעת כי "אין בחוק-יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-היסוד" (להלן: פסקת שמירת הדינים). 4. בהודעתו, העותר הבהיר כי הוא עומד על העתירה. לשיטתו, העתירה לא מבוססת רק על הוראות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, אלא גם על חוק-יסוד: חופש העיסוק (שאינו כולל פסקת שמירת דינים); על אמנות בינלאומיות שישראל היא צד להן; ועל היותה של זכות ההתארגנות "זכות יסוד על-חוקתית שהוכרה מפורשות ככזו בפסיקות בית המשפט ובית הדין הגבוה לצדק". מכל מקום, כך נטען, פסקת שמירת הדינים לא מונעת את האפשרות ליתן סעד פרשני ברוח הזכויות המנויות בחוקי היסוד. 5. לאחר ששבתי ועיינתי בכתב העתירה ובהודעה מטעם העותר, שוכנעתי כי דין העתירה – להידחות על הסף. 6. מעיון בעתירה עולה באופן ברור כי ליבת הטיעונים בה נסבים על כך שסעיף 93ב לפקודת המשטרה נוגד את הוראות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ועל כן דינו בטלות. 7. דא עקא, והגם שסעיף החוק שאותו מבקש העותר לתקוף נחקק כבר בשנת 1979, העותר לא התייחס בכתב העתירה, ולו ברמז, לפסקת שמירת הדינים – שהובילה לפסיקה ענפה בנוגע לעתירות המבקשות להביא, בתקיפה ישירה, לביטול של הוראת חוק מוגנת כבענייננו (וראו, מני רבים: בג"ץ 7339/19 האגודה לשמירת זכויות הפרט נ' משרד הפנים (31.08.2017), בפרט פסקה 2 לחוות דעתו של השופט נ' הנדל; בג"ץ 697/22 רו"ח ויויאן שוקייר נ' רשות המיסים בישראל, פסקה 6 (06.02.2022); ובג"ץ 6304/09 לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 90 (02.09.2010)). עוד יודגש, כי בעתירה שבכותרת לא התבקש כל סעד פרשני ביחס לסעיף 93ב לפקודת המשטרה (והשוו: בג"ץ 6824/07 מנאע נ' רשות המסים, פ"ד סד(2) 479, 511 (2010)); אלא, ובאופן שלא משתמע לשתי פנים, את ביטולו המוחלט של סעיף החוק. כזאת לא ניתן לעשות. 8. בהחלטתי מיום 11.02.2026 הוסבה תשומת ליבו של העותר לפגם שנפל בכתב העתירה, ורק בשלב זה הועלו על-ידו, ללא פירוט של ממש, טענות לביסוס חלופי שלה, למשל על חוק-יסוד: חופש העיסוק. לכך אין מקום. גם הטענות בדבר אמנות בינלאומיות שמדינת ישראל היא צד להן, לא יכולות להצדיק ביטול הוראת חוק מפורשת של הכנסת (ראו מני רבים: דנ"א 5783/14 צמח נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, פסקה 66 (12.09.2017)); וכך גם הטענה לפיה הזכות להתארגנות היא "זכות יסוד על-חוקתית" שמכוחה ניתן להתגבר על פסקת שמירת הדינים. 9. אשר על כן, אין מנוס מדחיית העתירה שלפנינו על הסף. יובהר, כי בכך אין כדי לגרוע מכבודם של שוטרי ושוטרות משטרת ישראל (וראו בג"ץ 1268/23 מגן ביטחון נ' ראש המטה הכללי, פסקה 80 (10.10.2024), שם נדונה הוראה דומה המעוגנת בגדרי פקודות מטכ"ל ביחס לאיסור התארגנות שחל על משרתי צבא ההגנה לישראל, ונקבע כי ההוראה האמורה מקיימת את כל תנאי פסקת ההגבלה, תוך הפניה, בין היתר, להסדר החוקי מושא ענייננו (ראו: שם בפסקאות 42–43)). גם אין בדחיית העתירה כדי להביע עמדה, ולו ברמז, באשר להסדר המשפטי הראוי. כל שיש בכך הוא להבהיר כי העתירה, במתכונתה, לא יכולה להוביל לסעד שהתבקש בה – ביטול סעיף 93ב בפקודת המשטרה. 10. משלא התבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, כ"ז אדר תשפ"ו (16 מרץ 2026). דפנה ברק-ארז שופטת דוד מינץ שופט חאלד כבוב שופט