ג'אבר אבולקיעאן נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3307/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3307/06 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופטת ד' ברלינר המערער: ג'אבר אבולקיעאן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 26.02.06 בת"פ 8099/04 שניתן על-ידי כבוד השופט נ' זלוצ'ובר תאריך הישיבה: כ"ז בשבט התשס"ז (15.2.07) בשם המערער: עו"ד שמעון שרביט בשם המשיבה : בשם שירות המבחן: עו"ד ליאנה בלומנפלד-מגד גב' אדווה פרויד פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. המערער הורשע על-פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והסתייעות ברכב לביצוע פשע בניגוד לסעיפים 332(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וסעיף 43 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961. 2. המעשים בהם הורשע המערער חמורים. ביום 17.4.04 בשעת ערב נהג המערער ברכב ג'.מ.סי. ירוק בצמוד לרכב ג'.מ.סי. לבן בכביש באר שבע-תל אביב. שוטרים בצומת פלוגות קבלו הוראה לעצור את הרכב הלבן והורו לו לעצור. השוטר שוקרון התקרב לרכב, ואז נהג הרכב הלבן סטה שמאלה, עלה על מדרכה, עבר לנתיב הנגדי, ונמלט דרומה לכיוון באר-שבע. מיד לאחר מכן, סימן השוטר שוקרון למערער שנסע בצמוד לרכב הלבן לעצור, אך הוא סטה בעקבות אותו רכב, עלה על מדרכת אי-תנועה במקום בו עמד השוטר, והיפנה את הרכב לעבר השוטר, שניצל מדריסה על-ידי שנס בקפיצה אל בין מעקי הבטיחות. המערער המשיך בנסיעתו שמאלה, עבר את אי-התנועה למסלול הדרומי, והמשיך בנסיעה פרועה דרומה. ג'יפ משטרתי נהוג על-ידי השוטר אסרף דלק אחריו, והורה לו לעצור בכריזה, צופר ואורות כחולים. התפתח מרדף שבמהלכו המערער נסע דרומה על הנתיב השמאלי, והג'יפ המשטרתי ניסה לעקוף אותו בנתיב הימני, כשהוא נוסע במקביל אליו. בין השוטר למערער היה קשר עין, ואז סטה המערער ימינה ופגע בצידו השמאלי של הג'יפ המשטרתי. כתוצאה מכך נתלשה הדלת האחורית של הג'יפ המשטרתי, נגרמו לו נזקי פח, ונעקר מטף הכיבוי. הדיפתו של הג'יפ המשטרתי נמנעה בשל כך שהשוטר בלם את הרכב ואיפשר לרכב המערער להתקדם. המרדף המשיך כשהמערער נוסע דרומה, תוך התעלמות מהוראות הג'יפ המשטרתי. 300 מטר לפני הכניסה הדרומית לקרית-גת פנה רכב המערער אל שטח שממערב כביש, תוך שהוא נמלט מהרכב המשטרתי בנהיגה פרועה לשטח המושבים נוגה ונהורה. בסופו של דבר, נתפס המערער ברכבו במושב נוגה. 3. בית המשפט המחוזי גזר על המערער 3 שנות מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי, פסילת רשיון נהיגה למשך 6 שנים מיום השחרור מהכלא, וקנס בסך 5,000 ש"ח. בגזר הדין, עמד בית המשפט על חומרתה הרבה של התופעה הנפוצה כיום במיוחד באיזור הדרום, של נהיגה פרועה ומסוכנת ברכבים, תוך התעלמות מהוראות שוטרים, תוך הפרה קיצונית של כללי התנועה, ותוך סיכונם המיידי של שוטרי התנועה, וסיכון הנוהגים ברכב והולכי הרגל בדרכים. הוא התייחס למדיניות הענישה המחמירה בעבירות מסוג אלה שעוגנה בתקופה האחרונה בפסיקת בית משפט זה, אשר באה לידי ביטוי בשורה של מקרים שבהם נגזרו על נאשמים בעבירות דומות מספר שנות מאסר. מעבר למדיניות ההחמרה הכללית הנוהגת בסוג זה של עבירות, בית המשפט נתן דעתו גם לנסיבות האישיות הנוגעות למערער, לעובדה כי עד לאותו אירוע עברייני קשה היה אדם נורמטיבי, וכן לגילו הצעיר, ולהמלצת שירות המבחן שהציע להטיל עליו עונש של שירות לתועלת הציבור, או לחלופין, מאסר בעבודות שירות. הוא היה ער לטענות ההגנה לפיהן ראוי להטיל על המערער בנסיבות הענין עונש בעל מימד הרתעתי ושיקומי ולהסתפק בכך. בסופו של דבר, ראה בית המשפט קמא לנכון לגזור על המערער עונש ממשי של 3 שנות מאסר לריצוי בפועל, וסירב לעכב את תחילת ביצוע המאסר עד להכרעה בערעור. 4. בפנינו, מתמקד הסנגור בטענותיו על כך שבית המשפט קמא לא נתן, לטעמו, משקל מספיק לנסיבותיו האישיות של המערער ובהן היותו אדם צעיר ונורמטיבי עד לפרשה נשוא ענין זה, וקיים יסוד להניח כי האירוע העברייני שארע הינו חריג ויוצא דופן בדרך חייו והתנהגותו. כן טען כי הוא הביע חרטה כנה, ומבקש כיום להשתקם ולהמשיך בלימודיו. הוא ביקש להקל בעונש המאסר וכן בעונש פסילת הרשיון. 5. שירות המבחן שקל מחדש את המלצתו שהוגשה בדיון בערכאה דלמטה, והודיע לאחר התלבטות כי אף שהתרשמותו מהמערער חיובית, והוא בעל ערכים נורמטיביים, קיים פער בין חומרת המעשים שביצע לבין מידת ההודאה והקבלה של האחריות על ידיו. ההמלצה לגזור על המערער עונש של"צ או עבודות שירות נזנחה, איפוא, בידי שירות המבחן ולא הוצגה המלצה ברורה אחרת. 6. התביעה הדגישה את חומרתם הרבה של מעשי העבירה. במיוחד, היא שמה דגש על אופן ביצוע ההימלטות ברכב על-ידי המערער אגב נסיעה היישר אל עבר השוטר שאך בנס לא נדרס, והפגיעה המכוונת שביצע ברכב המשטרתי אשר הסבה נזק לדלתו שנתלשה ממקומה. מדובר, על-פי הטענה, במספר ניסיונות הימלטות מהמשטרה, אגב פעולות מכוונות שנועדו לפגוע באדם וברכוש. לאור זאת, עמדת המדינה היא כי גם בהינתן נסיבותיו האישיות של המערער, העונש שנגזר עליו אינו חריג לאור מדיניות הענישה המתבקשת בעבירות בהן הורשע, המחייבת החמרה ניכרת בענישה כדי לבער את תופעות הנהיגה הפראית וההתנכלות לכוחות המשטרה, המהוות כיום מכה קשה באזור דרום הארץ. 7. העבירות אותן עבר המערער הן, אכן, חמורות ביותר. משולבים בהן סיכון ישיר ומיידי לחיי אדם בנסיעה פרועה ומסוכנת בנתיב תחבורה, פעולות המכוונות במישרין כדי לפגוע בשוטר וכאלה שפגעו בפועל ברכב משטרה, וגרמו לו נזק רכושי. הן משקפות, בה בעת, גם התנהגות מתנכרת ומתנכלת כלפי גורמי אכיפת החוק. גם בתחום עבריינות זו, שפשטה בדרום הארץ, מקרה זה עומד ברף עליון של חומרה, בשל מעשי הפגיעה המכוונים של המערער כלפי השוטר וכלפי רכב המשטרה. מדיניות הענישה המחמירה שהונהגה בסוג זה של עבירות על שום נפוצותן, ועל שום המסוכנות הרבה הטמונה בהן, צריכה לבוא על ביטוייה גם במקרה זה. בית המשפט קמא התבסס על מדיניות זו וגזר עונש הולם על-פי אמות המידה שהתגבשו במסגרתה. צדק בית המשפט כאשר סירב לאמץ את המלצת שירות המבחן בתסקירו המקורי לפטור את המערער בעונש של"צ או מאסר בעבודות שירות, שאינו משקף, כל עיקר, את חומרת המעשים והמסוכנות הנובעת מהם. ואכן, אין פלא כי שירות המבחן, לאחר שיקול נוסף, חזר בו מאותה המלצה בטיעונו בפנינו היום. 8. אף שהעונש שהוטל הינו מידתי על-פי המדיניות הנהוגה, ראינו בכל זאת לתת ביטוי לנסיבה אישית בעניינו של המערער, ולהקל מעט בעונשו, וזאת מהטעם הבא: התרשמנו, על יסוד מכלול הנתונים שבפנינו, כי המערער הינו אדם נורמטיבי ביסודו, וזה לו המפגש הראשון עם המשפט הפלילי ובית האסורים. אנו מצפות ורוצות להאמין כי מדובר, מבחינת המערער, באירוע חריג, יחיד, שאינו מאפיין את התנהגותו דרך כלל, וכי בעתיד לא יחזור להפר את החוק. לאור זאת, החלטנו לקבל את הערעור, ולהפחית 2 חודשים מעונש המאסר בפועל שהוטל על המערער, ולהעמידו על 34 חודשים במקום 36 חודשים כפי שנפסק בבית משפט קמא. שאר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם. ניתן היום, כ"ז בשבט התשס"ז (15.2.07). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06033070_R02.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il