פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
עפ"ס 33059-02-25
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המערערים:
1. אשר שהם
2. מיכל שהם
3. יהנה שהם
נגד
המשיבה:
א.ר.א.ב. בונוס בע"מ
ערעור על החלטתו של בית משפט בשלום בבת ים בת"א 24385-02-22 מיום 6.2.2025 שניתנה על ידי כב' סג"נ רונית אופיר
בשם המערערים:
עו"ד אייל כהן
פסק-דין
ערעור על החלטת בית משפט השלום בבת ים (כב' סג"נ ר' אופיר) מיום 6.2.2025 בת"א 24385-02-22 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.
1. המערערים והמשיבה התקשרו בהסכם הלוואה. לאחר שלטענת המשיבה המערערים לא עמדו בתנאי ההלוואה, הוגשה על ידה בקשה לביצוע משכון. בשנת 2022 תבעה המשיבה את המערערים, על רקע מחלוקת באשר להיקף המקרקעין המשועבדים,
2. ביום 8.12.2024 הגישו המערערים בקשה לביטול דיון הוכחות בשל מצבם הרפואי. עוד באותו היום דחה המותב את הבקשה, תוך שקבע כי המסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה אינם תעודת רופא לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, וכי ממילא לא ניתן להסיק מהם מדוע המערערים אינם יכולים להתייצב למתן עדות בבית המשפט. בסיום ההחלטה, ציין המותב כי "ככל שקיים מצב רפואי המכביד על התייצבותם באולם, ניתן לקיים את עדותם של הנתבעים [המערערים בענייננו – י"ע] באמצעות היוועדות חזותית".
3. גם ביום 2.2.2025 הגישו המערערים בקשה לביטול דיון הוכחות נוסף. במסגרת הבקשה, ביקשו מבית המשפט להנחות את המשיבה להחליף את בא-כוחה בשל טענות לניגוד עניינים. ביום 5.2.2025 נדחתה הבקשה, תוך שנקבע כי היא הוגשה בשיהוי חריף וכי אין בטענות האתיות של המערערים כלפי בא-כוח המשיבה כדי לעכב את ההליך.
4. במהלך דיון ההוכחות שהתקיים ביום 6.2.2025, בא-כוח המשיבה חקר את עדי המערערים. על רקע טענות המערערים לניגוד עניינים מצד בא-כוח המשיבה, המערערים שנכחו באולם בית המשפט הביעו מורת רוחם נוכח המשך בירור ההליך. בשלב מסוים, אף נדרש המותב להבהיר לבנם של המערערים 2-1 "שהתנהגות כפי שהאדון מתנהג באולם בית המשפט והרמת הקול אינה מתקבלת. ובהתאם לכך מר שהם [בנם של המערערים 2-1 – י"ע] מתבקש לצאת מהאולם כדי להירגע". בשלב זה, ביקש בא-כוח המערערים כי המותב יפסול את עצמו, בין השאר בשל טענות לניגודי עניינים שלו עם חברות אשראי ובנקים. המותב דחה את הבקשה, תוך שקבע כי טענות המערערים שגויות מבחינה עובדתית, וממילא לא מצדיקות את פסילתו.
5. מכאן הערעור שלפניי, שבו מלינים המערערים, בעיקר, על רצף החלטות דיוניות של המותב ועל הטלת דופי בהם ובבא-כוחם. יחד עם הערעור, ביקשו המערערים כי אורה על עיכוב הדיון בבית משפט קמא, בשים לב, בין השאר, לעובדה שעניינו של ההליך שעבוד מקרקעין המשמשים למגורי המערערים.
לשם שלמות התיאור, יצוין כי ביום 27.2.2025 דחה המותב בערכאה הדיונית את בקשת המערערים לעיכוב הדיון בהליך עד להכרעה בערעור זה.
6. לאחר שעיינתי בערעור ובנספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות אף ללא צורך בתשובה. כידוע, אמת המידה לפסילת שופט מלשבת בדין היא קיומן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). לא מצאתי כי נסיבות אלה מתקיימות בענייננו.
7. המערערים טוענים כי המותב ייצג בעבר חברות אשראי ובנקים, באופן שמקים חשש ממשי למשוא פנים בבואו לנהל הליך שעניינו מתן הלוואה חוץ-בנקאית. דין הטענה להידחות. לא מצאתי כל סיבה להטיל ספק בדברי המותב, לפיהם "הנחותיו של בא כוח הנתבעים [המערערים בענייננו – י"ע] בדבר לקוחותיו לשעבר של מותב זה אינ[ן] נכונות". מעבר לטענות המבוססות על הערכות סובייקטיביות, המערערים לא הניחו כל יסוד לטענותיהם חסרות הבסיס, שהוכחשו במפורש על ידי המותב (עפ"ס 6530-10-24 ערמי נ' מיקדן אם-1 (2002) בע"מ, פסקה 4 (30.12.2024)). יוער כי אף אם המותב ייצג בעבר גופים העוסקים בנושאים המשיקים להליך, אין בכך כדי להקים אינטרס עכשווי בנושאים אלו, ובוודאי שאין בכך כדי להקים אינטרס בהליך הקונקרטי, באופן המעורר חשש ממשי למשוא פנים.
8. עוד מלינים המערערים על דחיית בקשותיהם החוזרות לביטול דיוני הוכחות, בין בשל מצבם הרפואי ובין בשל טענותיהם לניגודי עניינים מצד בא-כוח המשיבה. עם זאת, ניהול ההיבטים הדיוניים של ההליך מצוי בליבת סמכויותיה של הערכאה הדיונית, ונקבע פעמים רבות כי אין בהחלטות הדיוניות של המותב, כשלעצמן, כדי לבסס עילה לפסילתו. המבחן המשפטי הוא מבחן אובייקטיבי, כך שעל בעל דין הטוען לעילת פסלות להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים, המעיד כי בית המשפט אינו פתוח לשכנוע (ראו, מני רבים, עפ"ס 28042-01-25 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' עיריית אשדוד מחלקה משפטית, פסקה 5 (24.2.2025)). בהתאם למבחן זה, לא מצאתי כי החלטותיו המנומקות של המותב בשתי בקשות ביטול הדיונים מקימות חשש ממשי למשוא פנים.
9. המערערים טוענים גם כי המותב הטיל דופי אישי במערערים ובבא-כוחם, בין השאר בכך שקבע כי "התנהלות הנתבעים ובא כוחם מעוררת אי נוחות רבה ונראה שכל מטרתה אינה להביא לחקר האמת, כלשונם, אלא למשוך את ההליך ללא קץ, וזאת גם תוך התנהגות שאינה מקובלת באולם בית המשפט, הן מטעם הנתבעים והן מטעם בא כוחם". אולם מקורה של התבטאות זו של המותב בהחלטה שניתנה לאחר בקשת הפסלות ולאחר מתן החלטה בה, וכבר נקבע כי אין מקום לדון בטענות חדשות לראשונה במסגרת ערעור פסלות לבית המשפט העליון (ע"א 7261/20 פלונית נ' פלוני, פסקה 11 (17.12.2020)). למעלה מן הצורך, יצוין כי הבעת ביקורת מצד המותב על התנהלות בעל דין או עורך דין אינה מקימה, כשלעצמה, עילת פסלות, וגם אותה יש לבחון בראי אמת המידה האובייקטיבית של חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 587/24 בר-קמא נ' גן נורדאו בע"מ, פסקה 6 (19.2.2024)). לא מצאתי כי ענייננו מקים חשש מסוג זה.
10. סוף דבר, שהערעור נדחה, וממילא נדחית הבקשה למתן סעד זמני. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתן היום, ה' אדר תשפ"ה (05 מרץ 2025).
יצחק עמית
נשיא