המועצה האזורית שומרון נ' רשות המים ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3304/21 לפני: כבוד המשנה לנשיאה נ' הנדל כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט ד' מינץ העותרת: המועצה האזורית שומרון נ ג ד המשיבים: 1. רשות המים 2. קמ"ט המים במנהל האזרחי ביהודה ושומרון 3. משרד הביטחון 4. משרד הבריאות 5. המשרד להגנת הסביבה עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ד' בטבת התשפ"ב (08.12.2021) בשם העותרת: עו"ד רויטל אפלבוים בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט פסק-דין המשנה לנשיאה נ' הנדל: 1. עניינה של העתירה הנוכחית באספקת המים לתושבי העותרת – המועצה האזורית שומרון – "כמו גם לתושבי רשויות שכנות ולתושבי הרשות הפלסטינית ולמתקני כוחות הביטחון הפועלים בתחום המועצה". שני קידוחים, "חורון" ו"תפוח", משמשים כמקורות המים המרכזיים של תושבי האזור (לצד מקור משני, בשם "קו חוצה שומרון"). דא עקא, בשטח "אזורי המגן" של הקידוחים הללו – כפי שהוא מוגדר בתקנה 6 לתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה), התשנ"ה-1995 – מצויים מקורות זיהום: בריכות חמצון המשמשות לאגירת מי הביוב של המחנה הצבאי חורון (להלן: מחנה חורון), ו"בורות ספיגה" המשרתים את העיירה הפלסטינית חווארה. על פי העתירה, נוכח החשש מזיהום, "החליט משרד הבריאות שלא להאריך את האישורים הזמניים לאתרי הקידוח", כך שהמועצה וסביבתה "עתידים ממש בקרוב להיוותר בלא מקור לאספקת מים סדירה בחודשי הקיץ". העותרת מבקשת, אפוא, להורות למשיבים "לתכנן ולבצע ללא דיחוי פתרונות לסילוק השפכים" של מחנה חורון וחווארה, "להקים ו/או לשדרג את מערכות הביוב בבסיס", ולהגיש "תכנית כללית לסילוק שפכי המחנה ולביצוע תוכנית שתביא למניעת זיהום המים באזור". לצד זאת, היא מבקשת להורות על הפעלת סמכויות ייחודיות שחוק המים, התשי"ט-1959, מקנה למשיבה 1 – רשות המים; להורות למשיב 4 – משרד הבריאות – להאריך ולחדש את האישור להפעלת הקידוחים; ולצוות על עריכת "קידוחי ניטור תקופתיים [...] עד להשלמת והסדרת מערכת הביוב נשוא העתירה". 2. בתגובתם המקדמית, ציינו המשיבים כי משרד הביטחון פועל לקידום פתרון קבע, בעל שלושה רכיבים, לפינוי שפכי מחנה חורון: הקמת תחנת שאיבה לשפכי הבסיס, שדרוג מט"ש הפועל באזור, על מנת שיוכל לקלוט שפכים אלה; והנחת קו סניקה שיוביל את השפכים מתחנת השאיבה למט"ש. לדברי המשיבים, מתנהל בין הצדדים משא ומתן בעניין, אך "לעת הזו", משרד הביטחון נטל את האחריות להקמת תחנת השאיבה וקו הסניקה, והעותרת אמונה על שדרוג המט"ש ("בהשתתפות תקציבית" של המשרד). אשר לקידוח "תפוח", נמסר על דיאלוג מול גורמי הרשות הפלסטינית, באשר לטיפול בשפכי חווארה. בד בבד, הודיעו המשיבים כי משרד הבריאות התיר להפעיל את קידוחי חורון ותפוח בתנאים מסוימים, כך ש"בקרוב" עתידה להתחדש השאיבה מקידוח חורון (שהופסקה ביום 1.11.2020), ואילו השאיבה מקידוח תפוח לא תופסק. להערכתם, "הדבר יאפשר אספקת מים סבירה ליישובים", ודי בכך – ובמאמציהם לקידום פתרונות קבע – כדי להביא לדחיית העתירה, בהעדר עילת התערבות בהחלטותיהם. 3. לאחר שבקשה למחיקת העתירה נדחתה (החלטה מיום 15.8.2021), התקיים בה דיון – שבעקבותיו הורינו לב"כ המשיבים לעדכן לגבי "הספקת המים, וסילוק השפכים למקום הרלוונטי", תוך התייחסות "לפתרון הזמני ולפתרון קבע [...] ציון הערכות זמן בדיוק ככל שניתן, ופירוט של הפעולות הנוספות המתוכננות". בהודעתם, עדכנו המשיבים על התקדמות בתכנון רכיבי פתרון הקבע לשפכי מחנה חורון, והעריכו כי הקמת תחנת השאיבה וקו הסניקה יושלמו עד סוף שנת 2023. לדבריהם, משרד הביטחון והעותרת מצויים "בשלבים סופיים לקראת חתימת הסכם" בנוגע להקמת המט"ש – האמורה להסתיים בחודשים הראשונים של שנת 2024. בד בבד, המשיבים עומדים על כך שאין בנמצא פתרון ביניים הולם לשפכי מחנה חורון: פינוי ב"ביוביות" אינו מעשי בשל כמות השפכים הגדולה, ואילו הקמת מט"ש יביל נייד תדרוש משאבי זמן, תקציב וכוח אדם רבים, ותפגע בקידום פתרון הקבע. אשר לקידוח "תפוח" – נמסר על שיתוף פעולה מקצועי עם הרשות הפלסטינית, והוצגה הערכה שהפתרון שבחרה הרשות ימומש "בתוך כשנה". לדבריהם, גם במרחב זה אין בנמצא פתרון ביניים בר מימוש, שכן הרשות הפלסטינית היא שנושאת, "בהתאם להסכמי הביניים", באחריות לטיפול בשפכי חווארה. בד בבד, הודיעו המשיבים כי בחודשים האחרונים מתבצעת שאיבה משני הקידוחים, בהתאם לתנאים שהציב משרד הבריאות – וכי מערכת UV לטיהור מים, המהווה תנאי להמשך הפעלת קידוח תפוח, מצויה "בהליכי התקנה". הם מעריכים כי "ככל שהמועצה ותושביה לא יפעלו להרחבה נוספת של הפעילות החקלאית באזור ללא תיאום מוקדם", יהיה בכך מענה מספק לצרכים בקיץ הקרוב, ומבהירים שאם תתעורר בכל זאת "בעיה זמנית", הם יפעלו לפתרונה. 4. לאור ההתפתחויות מאז הגשת העתירה, כמפורט לעיל, סבורני שהעתירה, במתכונתה הנוכחית, מיצתה את עצמה, ודינה להידחות. מן החומר עולה כי הוסר החשש מהפסקת השאיבה מן הקידוחים, וכי המשיבים נוקטים בצעדים הנחוצים כדי להבטיח מענה מספק לצרכים המיידיים של תושבי האזור. בד בבד, הובהר כי המשיבים מקדמים פתרונות קבע לשפכי מחנה חורון וחווארה, תוך שיתוף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים – העותרת והרשות הפלסטינית. תהליכי התכנון כבר יצאו לדרכם, והוצגו לוחות זמנים ממשיים ליישום הפתרונות שעל הפרק – התלויים, בחלקם, גם בהתנהלות העותרת. התפתחויות אלה משנות בצורה ממשית את התשתית העובדתית שביסוד העתירה; הן מייתרות כליל חלק מהסעדים שהתבקשו (דוגמת הסעד הרביעי, שעניינו הפעלה מחודשת של הקידוחים), ומעניקות הקשר שונה מאוד גם לסעדים שעודם רלוונטיים מן הבחינה הפורמלית. לא למותר לציין כי העותרת נמנעה מלהגיב להודעת העדכון, אף שניתנה לה רשות לכך בהחלטתנו מיום 9.12.2021 – ובכך יש כדי לחזק את המסקנה כי העתירה אכן מיצתה עצמה בשלב זה. 5. אשר על כן, העתירה נדחית, מבלי לסגור את שערי בית המשפט בפני העותרת במקרה של שינוי נסיבות באשר לאפקטיביות, ואופן קידום, הפתרונות שהוצגו. ניתן היום, ‏כ"ד בשבט התשפ"ב (‏26.1.2022). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21033040_Z09.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il