פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3302/03

שירלי חמדי נ. שר הפנים

העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להכיר בנישואיהם ולהעניק לעותר אזרחות ישראלית, לאחר שסורבו בשל עברו הפלילי והסכנה הנשקפת ממנו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 19/02/2004 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3302/03 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעמד בישראל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להכיר בנישואיהם ולהעניק לעותר אזרחות ישראלית, לאחר שסורבו בשל עברו הפלילי והסכנה הנשקפת ממנו.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3302/03

שירלי חמדי נ. שר הפנים

העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להכיר בנישואיהם ולהעניק לעותר אזרחות ישראלית, לאחר שסורבו בשל עברו הפלילי והסכנה הנשקפת ממנו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, אזרחית ישראל, ובעלה הניגרי עתרו לבג"ץ לאחר שמשרד הפנים סירב להעניק לבעל מעמד של קבע ואזרחות בישראל. משרד הפנים נימק את הסירוב בכך שהעותר מסוכן לציבור בשל עבר פלילי עשיר הכולל אלימות פיזית קשה, איומים ברצח ותקיפת שוטרים. בית המשפט סקר את ההיסטוריה הפלילית של העותר, הכוללת הרשעות בעבירות אלימות וצווי הגנה שהוצאו נגדו לבקשת אשתו. בית המשפט קבע כי לרשויות משרד הפנים יש שיקול דעת רחב לסרב לבקשות מסוג זה, וכי לא נמצא כל פגם בהחלטתם המבוססת על הסיכון הנשקף מהעותר לשלום הציבור והפרט. לפיכך, העתירה נדחתה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים מ' חשין, י' טירקל, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • שירלי חמדי
  • טדי טומפסון אבופסו

נתבעים

  • שר הפנים
  • מנהל מינהל אוכלוסין - בני ברק

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר מסוכן לשלום הציבור בשל עברו הפלילי הכולל אלימות.
  • העותר הורשע בעבר בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, איומים ופריצה.
  • קיימות תלונות רבות על אלימות מצד העותר כלפי העותרת, כולל צו הגנה שהוצא נגדו.
  • העותר תקף שוטרים בעת ניסיון לעכבו.
טיעוני ההגנה
  • העותרים נשואים ומבקשים להסדיר את מעמדו של העותר כאזרח מכוח חוק האזרחות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת עילה חוקית לסרב למתן מעמד לאזרח זר הנשוי לאזרחית ישראל בשל עברו הפלילי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הרשעות קודמות בעבירות אלימות, פציעה בנסיבות מחמירות ואיומים.
  • צו הגנה שהוצא כנגד העותר לבקשת העותרת.
  • תיקי חקירה פתוחים בגין תקיפת בת זוג ואיומים ברצח.

הדגשים פרוצדורליים

  • העותר זוכה בעבר בתיק תקיפת בת זוג בשל אי התייצבות העותרת לעדות.
  • כתב אישום קודם נמחק בשל אי התייצבות העותר לדיונים.

תגיות נושא

  • מעמד בישראל
  • אלימות במשפחה
  • משרד הפנים
  • אזרחות

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 3302/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3302/03 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. שירלי חמדי 2. טדי טומפסון אבופסו נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. מנהל מינהל אוכלוסין - בני ברק עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כ"ז בשבט תשס"ד (19.2.04) בשם העותרים: עו"ד ראיס אבו סייף בשם המשיבים: עו"ד שרון רוטשנקר פסק-דין השופט מ' חשין: העותרת היא אזרחית ישראל, ובשנת 1998 נישאה לעותר, אזרח ניגרי, בניגריה. בחודש דצמבר 1998 הגישה העותרת בקשה להעניק לעותר אשרת כניסה לישראל, ובשנת 1999 ביקשו בני-הזוג כי יינתן לעותר מעמד של קבע בישראל. בקשתם של העותרים נענתה בשלילה, ועתה מבקשים הם כי נורה את רשויות משרד הפנים להכיר בהם כאיש ואישה נשואים, כי ירשמו את נישואיהם במירשם האוכלוסין, וכי יעניקו לעותר אזרחות ישראל מכוח הוראות חוק האזרחות, תשי"ב-1952. מה טעם סירבו רשויות משרד הפנים להיעתר לבקשת העותרים? הטעם העיקרי לסירוב נועץ עצמו באופיו האלים של העותר, אופי אשר קיבל ביטוי במעשים, ולדעת המשיבים הענקת מעמד לעותר יהיה בה כדי לסכן את שלום הציבור בישראל. הנה-כי-כן, בתקופת שהייתו בישראל הורשע העותר בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, איומים ונסיבות המחשידות בכוונת פריצה. קודם ריצוי עונשו בגין אותן הרשעות, ואף לאחריהן, הוגשו נגד העותר תלונות מספר בעבירות של אלימות נגד בן-זוג, וכדי-כך הגיעו הדברים שבחודש אוקטובר 2002 ניתן לעותרת צו הגנה כנגד העותר, לאחר שבית-המשפט התרשם כי נשקפת לה סכנה ממשית מן העותר. לאחרונה אף תקף העותר שוטרים בעת שביקשו לעכבו עקב אי-מילוי תנאי שיחרור ממשמורת. וביתר פירוט: היה זה כשלושה חודשים לאחר כניסתו של העותר לישראל, בחודש אוגוסט 1999, שהמשטרה פתחה נגדו תיק חקירה שעניינו תקיפתה של העותרת ואיומים עליה. כדי-כך הגיעו הדברים, שהעותרת נמלטה לבית הוריה, ומשעשתה כן התקשר העותר אליה ואיים עליה כי יגיע למקום עבודתה וירצח אותה. עוד טענה העותרת כי בחודשיים שקדמו להגשת התלונה נקט העותר כלפיה באלימות פיזית ומילולית. בשל מעשים אלה הוגש כתב-אישום נגד העותר באשמה של תקיפת בן זוג ואיומים עליו, אך בשל אי התייצבותו בבית-המשפט פעמים אחדות והיעדר שיתוף פעולה מצד העותרת לאיתורו, נמחק כתב האישום. בחודש דצמבר 1999, שבעה חודשים לאחר כניסתו לישראל, נפתח נגד העותר תיק חקירה נוסף, ולימים אף הוגש נגדו אישום בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, איומים ונסיבות מחשידות בכוונת פריצה. העותר הורשע בדינו ודינו נגזר ל-20 חודשי מאסר, מהם 12 חודשים מאסר בפועל. כנאמר בגזר-הדין, נעץ העותר סכין בגופו של המתלונן וחתך את גופו בשבר זכוכית. בחודש דצמבר 1999 הוצא כנגד העותר צו גירוש מן הארץ, אך צו גירוש זה בוטל בשל היותו נשוי לאזרחית ישראל. בשנת 2001 נפתח נגד העותר תיק חקירה נוסף שעניינו תקיפת בן-זוג, ועל-פי העולה מן הראיות שנאספו אל תיק המשטרה חנק העותר את העותרת בשתי ידיו ודחף אותה כשהוא מחזיק בצווארה. באותו עניין הוגש נגד העותר כתב-אישום, הוחלט לעוצרו עד תום ההליכים, אך כחודשיים לאחר מכן שוחרר לחלופת מעצר. במהלך הדיון בבית-המשפט התחמקה חברתה של העותרת - אשר היתה נוכחת בעת האירוע - ממתן עדות, והוכרזה כעדה עויינת. העותרת עצמה לא התייצבה לישיבות בית-המשפט, ועל-אף צווי הבאה שהוצאה נגדה לא אותרה. על רקע נסיבות אלו חזרה בה התביעה מכתב-האישום והעותר זוכה. בשנת 2002 הגישה העותרת תלונות נוספות נגד העותר על-כי איים עליה שירצח אותה נפש ויתאבד, ובגין תלונות אלו הוגש נגדו לאחרונה כתב-אישום באשמה של איומים. ייזכר עוד כי בחודש אוקטובר 2002 הוציא בית-המשפט לענייני משפחה, לבקשתה של העותרת, צו הגנה כנגד העותר. ניתן לפרט עוד ועוד בעניינו של העותר אך דומה כי די בדברים שאמרנו עד-כה. יש להוסיף עם זאת כי יש ראיות לכך שהעותר והעותרת ביקשו להתגרש, ואולם לא נתברר לנו מה אירע בנושא זה. אין חולק על שיקול דעתן של רשויות משרד הפנים כי רשאיות הן לסרב לבקשותיהם של העותרים, ולא נמצא לנו כי עלה בידי בא-כוחם להצביע על פגם בשיקול דעתן לעת שסירבו לבקשת העותרים בשל הסיכון הנשקף מן העותר לשלום היחיד והכלל. אנו מחליטים אפוא לדחות את העתירה. היום, כ"ז בשבט תשס"ד (19.2.2004). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03033020_G12.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il