היועץ המשפטי לממשלה נ. ענת ביתן רמון

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 32981-11-24 לפני: כבוד השופט יוסף אלרון כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט חאלד כבוב המערערת: היועצת המשפטית לממשלה נגד המשיבות: 1. ענת ביתן רמון 2. י.ש.ס. השקעות בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מיום 26.7.2024 בת"צ 23513-04-18 שניתן על ידי כב' השופט עוז ניר נאוי תאריך ישיבה: ב' אדר התשפ"ה (2.3.2025) בשם המערערת: עו"ד קרן וול בשם המשיבה 1: המשיבה 2 באמצעות מנהלה: עו"ד אהוד גרי מר יאיר שרון פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: ביום 14.12.2021 אישר בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כבוד השופטת אסתר שטמר), במסגרת ת"צ 23513-04-18, בקשה לניהול תובענה כייצוגית אותה הגישה המשיבה 1, גב' ענת ביתן רמון (להלן: התובעת המייצגת), נגד משיבה 2, י.ש.ס השקעות בע"מ (להלן: החברה הנתבעת) – חברה בניהולו של מר יאיר שרון, העוסקת באיתור כספים הנמצאים במוסדות פיננסיים והחזרי מס עבור אנשים פרטיים (להלן: התובענה הייצוגית. המשיבות 1 ו-2 יכונו להלן, יחדיו: הצדדים). עניינה של התובענה הייצוגית בטענה כי החברה הנתבעת גבתה מלקוחותיה כספים בעבור שירות לאיתור כספים והחזרי מס גם במצבים בהם לא הייתה כל תועלת בשירותיה, שכן כל פועלה "התמצה באיתור כספים (פוליסות ביטוח, קופות גמל וקרנות פנסיה) שהיו ידועים ומוכרים לחברי הקבוצה" (סעיף 4 לכתב התביעה ולבקשת האישור). כשנתיים לאחר מכן, ביום 14.9.2023, הגישו הצדדים לאישורו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כבוד השופט עוז ניר נאוי, אשר החליף את השופטת שטמר לאחר פרישתה) הסדר פשרה ביחס לתובענה הייצוגית (להלן: הסדר הפשרה המקורי). על פי הסדר הפשרה המקורי תבצע החברה הנתבעת שינויים מסוימים בהסכם ההתקשרות שלה, וכן תעניק הנחה בשיעור של 20% ל-300 הלקוחות הראשונים שיפנו אליה לאחר אישור הסדר הפשרה, תציע להם שירות בדיקת החזרי מס בהנחה של 20% מסכום העמלה הכולל, ותשלם גמול לתובעת המייצגת בסכום של 25,000 ש"ח, ושכר טרחה לבאי הכוח המייצגים בסכום של 105,000 ש"ח (בתוספת מע"מ). הסדר הפשרה המקורי הועבר על ידי בית המשפט קמא להתייחסויות כמתחייב על פי סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: החוק), ובעקבות זאת, הוגשה לפי סעיף 18(ד) לחוק התנגדות מטעם היועצת המשפטית לממשלה להסדר הפשרה המקורי (להלן: היועמ"שית ו-התנגדות היועמ"שית בהתאמה). היועמ"שית סברה כי הסדר הפשרה המקורי אינו "ראוי, הוגן וסביר בעניינם של חברי הקבוצה", כנדרש לפי סעיף 19(א) לחוק, ועל כן יש לדחותו. זאת, בעיקרו של דבר, בשל חומרת ההפרות הנטענות, החשיבות הציבורית הגבוהה של התובענה, ובהינתן שלא ניתן מכוח הסדר הפשרה כל סעד כספי פרטני לחברי הקבוצה מחד גיסא, אולם נוצר כלפיהם מעשה בית דין מאידך גיסא (להלן: ההתנגדות). ביום 30.6.2024 התקיים דיון בהתנגדות היועמ"שית בבית המשפט קמא, ובעקבות הערותיו בדיון, הגישו המשיבות הודעה משותפת על תיקון הסדר הפשרה (להלן: הסדר הפשרה המתוקן), ובצידו בקשה לתת לו תוקף של פסק דין. הסדר הפשרה המתוקן כולל שלושה תיקונים נוספים בנוסח ההתקשרות, וכן הסדר לפיו במקום הטבה ללקוחות חדשים, יועבר סכום בשווי 20% מהתשלומים אותם תגבה החברה מלקוחות עתידיים לקרן לחלוקת כספים שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק. ביום 26.7.2024 נתן בית המשפט קמא פסק דין המקבל את הסדר הפשרה המתוקן, וזאת, מבלי שהתבקשה התייחסות עדכנית של היועמ"שית ביחס אליו (להלן: פסק הדין). במסגרת פסק הדין, עמד בית המשפט קמא על הקשיים עליהם הצביעה המערערת בהסדר הפשרה המקורי, אשר עיקרם נותר בעינו גם בהסדר הפשרה המתוקן, אך קבע כי בהינתן קיומה של תועלת לציבור בסיום ההליך, וקשיי הפירעון של החברה, ובהתחשב בכך שספק אם ניהול ההליך יניב תועלת לחברי הקבוצה, יש מקום לאשר את הסדר הפשרה המתוקן, ולתת לו תוקף של פסק דין. על פסק הדין הוגש ביום 13.11.2024 הערעור שלפניי, במסגרתו חזרה היועמ"שית, בעיקרם של דברים, על עיקר הטענות שהעלתה בהתנגדותה – השגות היפות לשיטתה גם כלפי הסדר הפשרה המתוקן (להלן: הערעור). ביום 2.3.2025 התקיים לפניי דיון קדם ערעור, אשר במהלכו הערתי בדבר הקשיים הניכרים הכרוכים באישור הסדר הפשרה המתוקן, כבר מהטעם שהוא מבקש לחסום תביעות פרטניות מצד חברי הקבוצה (תביעות שרבות כמותן הוגשו בעבר. ראו הערה 1 להודעת הערעור), וזאת מבלי שצומחת לחברי הקבוצה (להם נגרמו לכאורה נזקים כספיים משמעותיים) כל תועלת מההסדר (למרות שאין קושי באיתורם). על כן, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הצעתי לצדדים כי הערעור יתקבל, במובן זה שפסק הדין המאשר את הסדר הפשרה המתוקן יבוטל, והתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך המשך ניהול ההליך (תוך שהועלתה בפני הצדדים גם האפשרות כי חלף הסדר הפשרה יגישו לבית המשפט קמא הסדר הסתלקות, שיבחן על ידי בית המשפט קמא לפי מיטב שיקול דעתו). המשיבות ביקשו שהות לבחון את הדברים, ובימים 6.5.2025 ו-7.5.2025 הודיעו המשיבה 2 (היא הנתבעת בהליך קמא) והמשיבה 1 (היא התובעת המייצגת), בהתאמה, כי הן מסכימות להצעת בית המשפט. לפיכך, הערעור מתקבל בזאת בהסכמה. פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט קמא ביום 26.7.2024 מבוטל בזאת. התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, לצורך המשך ניהול ההליך לפי מיטב שיקול דעתו. מכלול טענות וזכויות הצדדים שמורות להם. ניתן היום, כ"ג אייר תשפ"ה (21 מאי 2025). יוסף אלרון שופט עופר גרוסקופף שופט חאלד כבוב שופט