פלוני נ. מדינת ישראל

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 32811-06-25 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט אלכס שטיין העותרים: 1. פלוני 2. פלונית נגד המשיבה: מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד רוני מרטן בשם המשיבה: עו"ד מיטל בוכמן שינדל פסק-דין השופטת יעל וילנר: 1. בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נורה על ביטול החלטת קצין משטרה בתיק פל"א 157923/2025 מיום 21.5.2025, שלפיה העותר 1 (להלן: העותר), קטין בן כ-15, ייחקר במשטרת ישראל ללא נוכחות הוריו או קרוב אחר. 2. בעקבות דיווח שהתקבל מרשויות הרווחה, המשיבה (להלן גם: המשטרה) פתחה תיק חקירה נגד העותר, בשל חשד כי פגע מינית באחותו הקטנה, בת כ-7.5 (להלן גם: הקטינה). הקטינה נחקרה ביום 12.5.2025 על-ידי חוקר ילדים, ובהמשך לכך הוחלט לזמן לחקירה את העותר, שהגיע לתחנת המשטרה ביום 21.5.2025 בליווי עורך דינו ואמו, העותרת 2 (להלן: העותרת). לצורך חקירת העותר, החליט הקצין המוסמך כי בהתאם להוראות סעיף 9ח(א) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער), העותר ייחקר ללא נוכחות של מי מהוריו או של קרוב אחר. בטופס ההחלטה פורט נימוק, שלפיו "קורבן העבירה היא אחותו הקטינה של החשוד, ועל כן אנו לא נסכים כי יהיה הורה / מבוגר בחקירתו של החשוד". כמו כן, מבין החלופות לנימוקי ההחלטה המנויות בטופס, סומנה החלופה "חשיפת עניין הנוגע לצנעת חייו של קטין אחר" (להלן: החלטת הקצין או ההחלטה). 3. בשל החלטת הקצין, ביקשו העותרים להשהות את החקירה על מנת לנקוט הליכים משפטיים נגד ההחלטה, והמשטרה נעתרה לבקשתם. לאחר שיחות שהתקיימו בין בא-כוח העותרים לנציגי המשטרה, ביום 5.6.2025 קבעה קצינת הנוער המחוזית, בתיאום עם קצין הנוער הארצי, כי אין להוסיף ולעכב את חקירת העותר, בשים לב למסוכנות הנשקפת ממנו לקטינה; וביום 12.6.2025 מסרה חוקרת הנוער לעותרים כי על הקטין להתייצב לחקירה, אחרת תיאלץ המשטרה להגיע ולעכבו לחקירה. לנוכח בקשת העותרים למתן שהות נוספת בעניין, נקבע כי העותר יתייצב לחקירה ביום 17.6.2025. 3. מכאן העתירה שלפנינו, שהוגשה ביום 13.6.2025, כשלצדה בקשה למתן צו ביניים, האוסר על חקירת העותר ללא נוכחות הוריו עד להכרעה בעתירה. בהחלטתי מיום 15.6.2025 הוריתי על מתן צו ארעי, האוסר על חקירת העותר שלא בנוכחות מי מהוריו עד למתן החלטה אחרת. 4. העותרים טוענים, כי החלטת הקצין אינה יכולה לעמוד על בסיס הנימוק שניתן במסגרתה, שלפיו חקירת העותר בנוכחות הוריו או קרוב אחר תביא ל"חשיפת עניין הנוגע לצנעת חייו של קטין אחר". לטענתם, העותרת היא אימה של הקטינה, ולפיכך חשופה ממילא לכל המידע הנוגע לקטינה, לרבות בקשר לפרשה דנן. העותרים מוסיפים, כי חקירת העותר שלא בנוכחות מי מהוריו תסב לו פגיעה חמורה, בשים לב למצבו הנפשי; לתמיכה בטענה זו, צורפה לעתירה חוות דעת פסיכולוגית, שנערכה לאחר מפגש עם העותר ביום 6.6.2025. לנוכח האמור, נטען כי החלטת הקצין אינה סבירה, משלא ניתן משקל ראוי לשיקולים הצריכים לעניין; וכי ההחלטה אף איננה מידתית, בהיעדר קשר רציונלי בין פגיעה בפרטיותה של הקטינה לנוכחות הוריה בחקירה, ובהינתן חלופות פוגעניות פחות, דוגמת נוכחות של בא-כוח העותר בחקירתו או של קרוב משפחה אחר שאינו הורהו. 5. מנגד, המשיבה סבורה כי אין עילה להתערב בהחלטת הקצין. המשיבה מדגישה, כי מחומרי החקירה דנן עלתה אינדיקציה, שלפיה עוד בטרם נפתחה החקירה בעניין העותר, הוריו היו מודעים לחשדות הנדונים, אך נמנעו מחשיפתם. נטען כי לנוכח האמור, מתעורר חשש כי נוכחותם בחקירת העותר תפגע בטובת החקירה או תביא לשיבושה. המשיבה מציינת כי אמנם, בדיעבד היה מקום לסמן בנימוקי טופס ההחלטה, גם את החלופות שעניינן פגיעה כאמור בטובת החקירה או שיבושה; אך נטען כי נימוקים אלו עולים באופן משתמע מהנימוק שפורט כאמור במסגרת ההחלטה, שלפיו "קורבן העבירה היא אחותו הקטינה של החשוד". אשר לאפשרות כי ינכח בחקירה קרוב אחר, נטען כי הדבר יביא לפגיעה בפרטיותה של הקטינה, כאמור בנימוק שסומן בטופס ההחלטה. המשיבה מדגישה, כי מצבו הנפשי של העותר הובא בחשבון, אף בראי האמור בחוות הדעת שצורפה לעתירה. עם זאת, צוין כי לנוכח מכלול השיקולים הרלוונטיים, נמצא שאין במצבו הנפשי של העותר כדי להביא לשינוי ההחלטה; וכי העניין יובא בחשבון גם במסגרת חקירת העותר עצמה, שתבוצע על-ידי חוקר נוער, ברגישות המתחייבת בנסיבות המקרה. 6. לאחר שעיינתי בחומר שלפניי, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות, בהיעדר עילה להתערב בהחלטת הקצין. 7. כידוע, לרשויות התביעה מסור שיקול דעת רחב בניהול ההליך הפלילי, לרבות בשלב החקירה; בהתאם, התערבות בשיקול דעתן תיעשה במקרים חריגים בלבד, אשר מגלמים חוסר סבירות קיצוני (ראו, מני רבים: בג"ץ 8814/18 שלו נ' מדינת ישראל – פרקליטות מחוז תל אביב, פס' 8 (27.1.2019) והאסמכתאות שם; בג"ץ 8049/16 אלון נ' פרקליטות המדינה (המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין), פס' 7 (6.7.2017) והאסמכתאות שם). המקרה שלפנינו אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים. 8. סעיף 9ח(א) לחוק הנוער קובע שורה של מצבים, שבהתקיים אחד מהם רשאי קצין משטרה מוסמך להורות כי קטין ייחקר שלא בנוכחות הורהו או קרוב אחר. עם מצבים אלו נמנים, בין היתר, "פגיעה בטובת החקירה או בטובת הקטין"; שיבוש הליכי חקירה בשל חשד סביר כי ההורה, הקרוב האחר או בן משפחתם "היה צד לעבירה שבה חשוד הקטין"; "חשיפת עניין הנוגע לצנעת חייו של קטין אחר"; ועוד. 9. בענייננו, כמבואר לעיל, גורמי המשיבה מדגישים, כי עוד בטרם נפתחה החקירה דנן נגד העותר, הוריו היו מודעים לחשד לפגיעה מינית מצדו באחותו הקטנה, אך נמנעו מחשיפת העניין; וכי בסופו של דבר נפתחה החקירה בשל דיווח מצד רשויות הרווחה. לנוכח האמור, ההחלטה שלא לאפשר להורי העותר לנכוח בחקירתו, על מנת שלא לפגוע בטובת החקירה, איננה בלתי סבירה; וזהו הדין גם ביחס להחלטה שלא לאפשר לקרוב אחר לנכוח בחקירת העותר, על מנת שלא לחשוף דבר הנוגע לצנעת חייה של הקטינה. 10. אדגיש, כי לא נעלמו מעיניי הטענות בדבר מצבו הנפשי של העותר, וחוות הדעת הפסיכולוגית שצורפה לעתירה לתמיכה בהן. אולם, בחינת הטענות האמורות במסגרת מכלול השיקולים הצריכים לעניין, ובראי אמות המידה להתערבות בהחלטות כגון דא, כמפורט לעיל, מובילה למסקנה כי אין בטענות אלו כדי להביא להתערבות בהחלטה דנן. כפי שציינו המשיבים, חזקה על גורמי החקירה שיביאו בחשבון את מצבו הנפשי של העותר, וכי החקירה תבוצע ברגישות המתחייבת בנסיבות העניין. 11. סוף דבר, העתירה נדחית. ממילא, מתייתרת הבקשה למתן צו ביניים. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ז סיוון תשפ"ה (23 יוני 2025). דפנה ברק-ארז שופטת יעל וילנר שופטת אלכס שטיין שופט