נאוה מנסורה - אמו של עובד רכבת ישראל שלומי מנסורה נ. ראש הממ

פסק-דין בתיק בג"ץ 3279/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3279/14 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן העותרת: נאוה מנסורה נ ג ד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה 3. שר הבטחון 4. משרד הביטחון – אגף משפחות והנצחה 5. שר התחבורה 6. חברת רכבת ישראל בע"מ 7. המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: א' בתמוז התשע"ה (18.6.2015) בשם העותרת: עו"ד אליעד שרגא; עו"ד יעל נגר בשם המשיבים 5-1 ו-7: עו"ד מיטל בוכמן שינדל בשם המשיבה 6: עו"ד ענבל קנקה פסק-דין השופט ע' פוגלמן: עתירה זו נסבה בעיקרה על דרישה להנצחה של שמונת חללי רכבת ישראל שנהרגו במוסך הרכבת עקב פגיעת רקטה במהלך מלחמת לבנון השנייה כחללי צה"ל. 1. בנה של העותרת, שלומי מנסורה ז"ל, הינו בין הנופלים כתוצאה מהפגיעה במוסך הרכבת, שם נדרש על פי דין להתייצב גם במהלך המלחמה על מנת להבטיח את המשך פעילותה של הרכבת. העותרת מבהירה כי הדרישה להנצחה היא בבחינת חוב כבוד לאזרחים שהקריבו חייהם למען המדינה, לאחר שנדרשו להתייצב לעבודתם כחייילים לכל דבר ועניין. להשקפתה, נסיבות נפילת שלומי ז"ל ורעיו אינן מתאימות לסיווג כפגיעת פעולות איבה, שכן הם חללי מערכות ישראל במלוא מובן המילה. הסעדים שמבקשת העותרת מבית משפט זה מבוססים על כמה נדבכים עיקריים: בקשה להכיר בחללים כחיילים שנספו במערכה; בקשה להעביר את הטיפול בהנצחה ליחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון; בקשה להקים גוף מוסמך במוסד לביטוח לאומי אשר יופקד על הטיפול בקבורה הממלכתית האזרחית, בהנצחה הממלכתית של חללים בפעילות אזרחית ובתשלום תגמולים למשפחות השכולות, בהתאם להצעת חקיקה שהציע הצוות לקביעת דרך הנצחת חללים מקרב גורמי הצלה וכבאות, שהוקם בעקבות אסון הכרמל (להלן: ועדת כשר); ובקשה להכיר בחללים כחללי צה"ל, על יסוד טענת הפליה בינם לבין חברי כיתות כוננות ורכזי ביטחון שוטף צה"לי (להלן: רבש"צים) שנפלו במילוי תפקידם. 2. המשיבים 5-1 ו-7 (להלן: המשיבים) מצדם מבהירים כי המנוח לא היה חייל צה"ל בעת נפילתו ולכן אין להכיר בו כחייל שנספה במערכה לצורך הנצחה. שלומי ז"ל הוכר כנפגע פעולות איבה, וככזה זכרו מונצח בצורה ממלכתית על ידי אגף נפגעי פעולות איבה בביטוח הלאומי בהתאם להמלצות הוועדה להשוואת תנאי נפגעי פעולות איבה לתנאים המקבלים אלמנות ויתומי צה"ל (ועדת מלץ). בהתייחס לראשים השונים של הסעדים שביקשה העותרת מבהירים המשיבים כי הנצחתם של נפגעי פעולות איבה הושוותה באופן מלא לזו של חללי צה"ל; כי המלצות ועדת כשר מופנות למתן מענה לעניינם של חללים בפעילות אזרחית שאינם נפגעי פעולות איבה; וכי גם לגבי רבש"צים ואנשי כיתות כוננות, הכלל הוא כי במקרה של פגיעה הם מוכרים כנפגעי פעולות איבה. המשיבים סבורים אפוא כי אין עילה להתערבות בפועלם. 3. הנצחת זכרם של חללים אשר נפלו במערכות ישראל ובפעולות איבה וטרור היא משימה שקשה להפריז בחשיבותה. המסגרות השונות לטיפול בהנצחת חללי מערכות ישראל מזה וחללי פעולות האיבה מזה מעוגנות בשורה של הסדרי חקיקה שפורטו על ידי הצדדים לעתירה. גופים ממשלתיים שונים אמונים על הטיפול במשפחות החללים: משרד הביטחון אחראי לטיפול בהנצחת חללי מערכות ישראל ואילו המוסד לביטוח לאומי (להלן גם: המוסד) הוא הגוף האחראי להנצחת חללי פעולות האיבה ולטיפול בבני משפחותיהם. בצד האמור, המשיבים מציינים כאמור כי סל הזכויות להם זכאים בני המשפחה בשני המקרים דומה בעיקרו. שאלות העולות מהסדרי ההנצחה השונים, הובאו לפני בית משפט זה אשר לא מצא להתערב בהסדרים שהותוו על ידי הרשות המחוקקת והמבצעת (השוו: בג"ץ 3017/12 ארגון נפגעי פעולות איבה הארגון היציג נ' ראש הממשלה (4.2.2013) (להלן: עניין ארגון נפגעי פעולות איבה)). 4. כזה הוא גם המקרה שלפנינו. הכרה במשפחות חללי ישראל נעשית בידי משרד הביטחון – אגף משפחות והנצחה, לפי הוראות חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, שהמנוח אינו נופל בגדרו, ומובן הוא שלא נוכל לחרוג מהוראות הדין ולהורות להכיר במנוח כחייל שנספה במערכה. המנוח מוכר, לעומת זאת, כנפגע פעולות איבה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970. כפי שמציינים המשיבים, חוק זה משווה למעשה את זכויותיהן של משפחות נפגעי פעולות איבה לאלו של משפחות חללי צה"ל. המוסד לביטוח לאומי פועל במישורים שונים להנצחת נפגעי פעולות האיבה. כך למשל הוחלט על הקמת אנדרטה ייחודית ומרכזית לזכרם בהר הרצל. שלומי ז"ל, יחד עם יתר נפגעי הרכבת, מונצח באנדרטת נפגעי פעולות האיבה ושמו חקוק על גביה. כמו כן, בדומה לאתר המרשתת (אינטרנט) "יזכור" המנציח את חללי צה"ל, מפעיל המוסד לביטוח לאומי את אתר "לעד", שהוא אתר הנצחה לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה. אתר האינטרנט "לעד" מציג מידע על החללים באופן דומה לאתר "יזכור" המנציח את חללי צה"ל. אף בנה המנוח של העותרת מונצח באתר "לעד" (http://www.laad.btl.gov.il). 5. עוד נציין כי בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, משודרים בערוץ 33 ברצף שמותיהם של כל נפגעי פעולות האיבה וחללי צה"ל גם יחד. בנוסף, המוסד לביטוח לאומי מפיק ספרי "יזכור" לחללי פעולות האיבה. בקרוב תסתיים עריכת הספר השלישי המנציח את הנופלים בין השנים 1999 ל-2009. בספר זה עתיד להיות מונצח גם בנה של העותרת. במסגרת זאת מזמין המוסד לביטוח לאומי את המשפחות לשלוח חומרים על יקיריהם, שעל בסיסם מנוסחת ההנצחה בספר, כאשר התהליך נעשה בשיתוף עם המשפחות וביוגרפיית החלל מפורסמת רק לאחר שהמשפחות מאשרות את טיוטת נוסח ההנצחה. כך נהג המוסד לביטוח לאומי גם בנוסח ההנצחה של שלומי ז"ל. 6. המוסד לביטוח לאומי מסייע למשפחות החללים אשר יוזמות הנצחה פרטית של יקיריהם, כגון הוצאה לאור של חוברת זיכרון או הקמת קרן מלגות. המוסד לביטוח לאומי אף מציע מענק תמיכה להנצחה קבוצתית למשפחות המתארגנות כעמותות שקמו לצורך הנצחת חללי אירוע מסוים של פעולת איבה. בצד האמור, פועל המוסד לביטוח לאומי להנצחת זכרם של נפגעי פעולות האיבה בדרכים נוספות. בתוך כך יצר המוסד קשר עם תנועות הנוער, השולחות נציגים לקבריהם של נפגעי פעולות האיבה בערב יום הזיכרון. תנועות הנוער מניחות על המצבות דגל ישראל ומדליקות נר זיכרון, וכן מקיימות במקום פעילות העוסקת בחייהם של אותם חללים. עד כה, מיפה המוסד לביטוח לאומי 2,800 קברים של נפגעי פעולות איבה. מנתוני המוסד לביטוחי לאומי עולה כי מתוך אותם קברים, כוסו ביום הזיכרון האחרון כ-2,400 קברים בדגל ובנר זיכרון. מיפוי הקברים שעורך המוסד לביטוח לאומי הועלה לרשת האינטרנט, בכדי לאפשר לציבור להגיע ולכבד קברים נוספים. המוסד לביטוח לאומי אחראי גם על הטיפול בזכויות ותגמולים נוספים להם זכאיות משפחות החללים, ובכלל זה מענק להוצאות אבל, מימון הסעות לאזכרות תקופתיות בבית העלמין ותשלום מענק אזכרה שנתית. 7. להבדיל מחללי צה"ל הנטמנים בבתי קברות צבאיים בהתאם לחוק בתי קברות צבאיים, התש"י-1950, נטמנים נפגעי פעולות האיבה בבתי קברות אזרחיים. פער זה זוכה להשוואה מימונית, בדמות מענקים המשולמים למשפחות נפגעי פעולות איבה למימון הוצאות הקבורה ואחזקת הקבר. כך לדוגמה זכאיות המשפחות למענק הוצאות קבורה בסך של כ-8,757 ש"ח וכן למענק עבור אחזקת מקום קבורה ומצבה אשר משולם אחת ל-5 שנים, בסכום של כ-2,919 ש"ח. 8. נוכח פעילות המוסד לביטוח לאומי להנצחה ממלכתית של חללי פעולות האיבה והמדיניות המוצהרת שלפיה "מכלול הזכויות להן זכאיות משפחות נפגעי פעולות האיבה בהקשר זה אינו נופל מזה לו זכאיות משפחות צה"ל", לא מצאנו עילה בדין להורות לרשויות המוסמכות על שינוי מתכונת הפעולה, המעוגנת בהוראות הדין. 9. גם בטענת ההפליה שנסבה על ההשוואה לחברי כיתות כוננות ורבש"צים, אין כדי לסייע לעותרת. אלה האחרונים מוכרים ככלל, במקרה של פגיעה, כנפגעי פעולות איבה ולא כחללי צה"ל (ראו סעיף 15א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961). בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, ניתן במקרים חריגים, כגון חברי כיתת כוננות שנפגעו במהלך פעולה מבצעית של לחימה אל מול האויב, להכיר באחרונים כחללי צה"ל. מקובלת עליי עמדת המשיבים כי יש שוני רלוונטי בין קטגוריה זו המסווגת כפעילות מבצעית של לחימה מול אויב, לבין הקטגוריה נושא דיוננו, ולפיכך מצאתי כי אין תשתית מספקת לטענת ההפליה במקרה זה. 10. המלצות ועדת כשר אינן יכולות אף הן להועיל לעותרת. הגם שטרם נפלה החלטה סופית בדבר יישומן של המלצות אלה, יש לזכור כי עיקרן מתמקד בנספים בפעולות אזרחיות שאינם מוכרים כנפגעי פעולות איבה. הוועדה הציעה להעניק לאותם חללים מעמד דומה לזה הניתן לנפגעי פעולות איבה, אשר ניתן כבר היום לחללי הפגיעה במוסך הרכבת (ולא להכיר בהם כחללי צה"ל). בין כך בין אחרת הואיל ויישום חלק מן ההמלצות מותנה בשינוי חקיקה ראשית נזכיר כי אין זה מתפקידו של בית המשפט להורות לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת ליזום תיקוני חקיקה (ראו למשל בג"ץ 5677/04 עמותת "אלערפאן" נ' שר האוצר (16.3.2005); בג"ץ 3734/11 דודיאן נ' כנסת ישראל, פסקה 60 (15.8.2012); בג"ץ 6120/12 פלונית נ' שר הבטחון, פסקה 2 (13.1.2015)). 11. סיכומם של דברים: בהינתן התשתית הנורמטיבית וכללי הביקורת השיפוטית, לצד מהות הנושא העומד להכרעה, ועם כל ההבנה לליבה של העותרת וההשתתפות בצערה על האובדן הכבד, לא מצאנו כי פעולת הרשויות חורגת מהוראות הדין, או מגלה עילה למתן הסעדים המבוקשים בעתירה. כפי שכבר ציינו בעניין ארגון פעולות נפגעי איבה, אין באמור כדי לחסום את הדרך לפעילות במישור הציבורי, ככל שהעותרת סבורה שההסדרים הקיימים טעונים שינוי. משכך אנו דוחים את העתירה, בלא לעשות צו להוצאות. ניתן היום, ‏ד' בתמוז התשע"ה (‏21.6.2015). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14032790_M07.doc נב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il