ע"פ 3261-15
טרם נותח

פלוני נ. מדינת ישראל

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)

פסק הדין המלא

-
החלטה בתיק ע"פ 3261/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3261/15 ע"פ 3306/15 ע"פ 4118/15 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית המערער בע"פ 3261/15: פלוני המערער בע"פ 3306/15: פלוני המערערת בע"פ 4118/15 והמשיבה בע"פ 3261/15 ובע"פ 3306/15: מדינת ישראל נ ג ד המשיב בע"פ 4118/15: פלוני ערעורים על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' טובי) בת"פ 7975-08-14 מיום 29.4.2015 ועל גזר הדין של בית המשפט המחוזי לנוער בחיפה (כב' השופט א' אליקים) בת"פ 8124-08-14 מיום 3.5.2015 תאריך הישיבה: כ"ג בחשון התשע"ו (05.11.2015) בשם המערער בע"פ 3261/15 והמשיב בע"פ 4118/15: עו"ד רסלאן מחאג'נה בשם המערער בע"פ 3306/15: עו"ד עאדל בויראת בשם המערערת בע"פ 4118/15 והמשיבה בע"פ 3261/15 ובע"פ 3306/15: עו"ד עידית פרג'ון בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס בשם שירות המבחן לנוער: גב' טלי סמואל פסק דין השופט ע' פוגלמן: לפנינו שלושה ערעורים על גזרי דין של בית המשפט המחוזי בחיפה שסבו על פרשה אחת, ולכן נשמעו במאוחד: בע"פ 3261/15 ובע"פ 3306/15 הערעור הוא על חומרת העונש שנגזר על המערערים בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' טובי); ואילו בע"פ 4118/15 הערעור הוא על קולת העונש שנגזר על המשיב בבית המשפט המחוזי לנוער בחיפה (כב' השופט א' אליקים). רקע עובדתי 1. ביום 18.12.2014 הורשע המערער בע"פ 3261/15 (להלן: מג'ד) על סמך הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום שתוקן במסגרת הסדר טיעון (להלן: כתב האישום). באותו המועד קבע בית המשפט כי גם המערער בע"פ 3306/15 (להלן: ה'), שהיה קטין במועד ביצוע העבירות, ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, בהתאם להודאתו. ה' הורשע בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום ביום 29.4.2015. ביום 1.2.2015 נקבע כי אחיו של מג'ד, הוא המשיב בע"פ 4118/15 (להלן: מ'), שהיה קטין במועד ביצוע העבירות, ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן נפרד, בהתאם להודאתו. מ' הורשע ביום 3.5.2015 במעמד גזר הדין ולפנינו ערעור המדינה על קולת עונשו. 2. על פי כתב האישום היו מג'ד, ה' ונאשמים נוספים (להלן ביחד: הנאשמים) מעורבים בייצור בקבוקי תבערה שאותם יידו לעבר שוטרים בכוונה לגרום להם חבלה חמורה. להלן תמצית העובדות כפי שפורטו בכתב האישום: ביום 8.7.2014 פתחה מדינת ישראל במבצע צבאי ברצועת עזה, והחל מאותו מועד נערכו הפגנות ואירועים של הפרות סדר במקומות שונים בארץ שבמהלכם הובעה מחאה נגד המבצע הצבאי. על רקע זה פורסמה ברשת הפייסבוק הזמנה לקיים הפגנה בכיכר המשטרה בכניסה לאום אל פחם במחאה על מדיניות ישראל (להלן: ההפגנה). הנאשמים 5-3 בכתב האישום, שאינם תושבי ישראל ולא החזיקו בהיתר כניסה לישראל, אך התגוררו באום אל פחם במועד הרלוונטי לכתב האישום, החליטו, יחד עם ה' (להלן: הארבעה), לייצר בקבוקי תבערה וליידותם לעבר השוטרים במהלך ההפגנה, בכוונה להטיל בהם נכות או מום ולגרום להם חבלה חמורה. טרם ההפגנה הצטיידו הארבעה בצוותא בדלק ובבקבוקי זכוכית. הנאשמים 3 ו-4 ייצרו, בנוכחותם של נאשם 5 ושל ה', 6 בקבוקי תבערה על ידי מילוי בקבוקי זכוכית ריקים בדלק והכנסת חתיכת בד המשמשת פתיל השהייה לכל אחד מהם (להלן: בקבוקי התבערה). 3. ביום 11.7.2014 בשעה 20:00 או בסמוך לכך, החלה התקהלות בכיכר המשטרה בכניסה לאום אל פחם לצורך מחאה על ההתנהלות הישראלית במבצע הצבאי ברצועת עזה שבה חלק מהמשתתפים היו רעולי פנים. ה' והנאשמים 5-3 נשאו והובילו, בצוותא חדא, את בקבוקי התבערה ממקום ייצורם עד סמוך לאתר ההתקהלות. במהלך ההתקהלות יידו מתקהלים אבנים לעבר השוטרים שהיו בסביבת כיכר המשטרה, וסדרנים מטעם עיריית אום אל פחם ניסו להרחיק את המתפרעים מכיכר המשטרה ולהניא אותם מליידות אבנים לעבר השוטרים (להלן: ההתפרעות). במהלך האירוע או בסמוך אליו הארבעה כיסו את פניהם בכובעי סקי ובכאפיות. 4. במהלך ההתפרעות, כשניסו הארבעה להתקרב לכיכר המשטרה בכוונה ליידות את בקבוקי התבערה לעבר השוטרים, ניסה אחד הסדרנים מטעם עיריית אום אל פחם להרחיקם מהמקום. נאשם 4 דרש מהסדרן להתרחק, ומשהסדרן המשיך להתקרב לעברם, הצית נאשם 4 את הפתיל באחד מבקבוקי התבערה ויידה אותו לעבר הסדרן. בקבוק התבערה התלקח אך הסדרן לא נפגע בגופו. 5. להתפרעות הצטרפו גם מג'ד ומ' כשהם רעולי פנים. לאחר שמג'ד ומ' הבחינו בארבעת האחרים כשהם מחזיקים בקבוקי תבערה, הם הצטרפו לארבעה (להלן: השישה). השישה החליטו לייצר בקבוקי תבערה נוספים במטרה ליידותם לעבר השוטרים במהלך ההפגנה. לשם כך, מג'ד ומ' הביאו בקבוקי זכוכית ריקים, חתיכות בד ודלק ונאשמים 3 ו-4 ייצרו בנוכחות ה', מג'ד, מ' ונאשם 5 ברחוב סמוך לכיכר המשטרה, כ-5 בקבוקי תבערה נוספים. השישה התקדמו לכיוון כיכר המשטרה כשהם נושאים ומובילים את בקבוקי התבערה והתמקמו במרחק של כ-30 מטרים מהשוטרים. בהמשך, הציתו השישה בקבוקי תבערה ויידו אותם לעבר השוטרים. חלק מבקבוקי התבערה התלקחו בסמוך לשוטרים אך איש מהם לא נפגע בגופו. בנוסף, ניסו השישה לתקוף את השוטרים בכך שיידו אבנים בצוותא חדא לעברם. 6. בגין המעשים שפורטו לעיל, יוחסו למג'ד ולה' העבירות הבאות: חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיפים 329(א)(2) ו-(6) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; התפרעות, עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין; ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות בצוותא, עבירה לפי סעיפים 274(1), (2) ו-(3) לחוק העונשין בצירוף סעיפים 25 ו-29 לחוק העונשין; ייצור נשק בצוותא, עבירה לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; נשיאת והובלת נשק בצוותא, עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין. להשלמת התמונה יוער כי נאשמים 5-3 הואשמו בנוסף בעבירת כניסה לישראל שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 ונאשם 4 הואשם בעבירה נוספת של חבלה בכוונה מחמירה. 7. בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' טובי) גזר את דינם של הנאשמים ביום 29.4.2015. לאחר סקירת שיקולי הענישה והתווית מתחם העונש ההולם, התייחס בית המשפט גם לחלקו של כל אחד מהנאשמים בביצוע העבירות. בית המשפט עמד על כך שמצבו של מג'ד שונה במעט מיתר הנאשמים שכן בניגוד להם הוא לא נטל חלק בתכנון המוקדם ובהתארגנות שהתרחשה יום עובר להפגנה, אלא הצטרף להתפרעות בעיצומה. לכך ניתן ביטוי במתחם הענישה הנמוך יותר שנקבע בעניינו – שהועמד על 36-12 חודשי מאסר בפועל – ביחס לנאשמים האחרים. בקביעת העונש בתוך המתחם התחשב בית המשפט בהודאתו של מג'ד ובגילו הצעיר ובהתאם לכך גזר עליו 15 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור משך שלוש שנים אחת העבירות שבהן הורשע; וכן קנס בסך של 7,000 ש"ח. 8. בהתייחס לה' קבע בית המשפט כי האחרון היה קטין במועד ביצוע העבירה ולכן תיקון 113 לחוק העונשין, המורה על הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, אינו חל לגביו (סעיף 40טו(א) לחוק העונשין). יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי הדברים שצוינו בנוגע לחומרת המעשים שבהם הורשעו יתר הנאשמים יפים גם לגביו: ה' נטל חלק בתכנון המוקדם של הכנת בקבוקי התבערה יום קודם לאירוע ההתפרעות ונטל חלק פעם נוספת בהכנת בקבוקים נוספים במהלך האירוע. על אף שה' לא הכין את בקבוקי התבערה בעצמו, נוכחותו בזמן הכנתם הופכת אותו לשותף מכוח דיני השותפות. לחומרה ניתן משקל להעמדתו לדין בעבר בגין עבירות של פריצה לבניין, ביצוע גניבה והיזק לרכוש במזיד. בית המשפט ראה באותו מקרה שלא להרשיעו אם כי קבע כי ביצע את העבירות שיוחסו לו וגזר עליו שירות לתועלת הציבור והתחייבות שלא לעבור עבירה. מכאן, קבע בית המשפט, כי לא מדובר במי שזו מעידתו הראשונה. בצד האמור נתן בית המשפט משקל לגילו הצעיר ולהודאתו הגם שניתנה לאחר שהחלה שמיעת הראיות. בסופו של יום נגזרו על ה' 20 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור משך שלוש שנים אחת העבירות שבהן הורשע; וכן קנס בסך של 10,000 ש"ח. יצוין כי על הנאשמים 3 ו-4 בכתב האישום הושת עונש מאסר בפועל בן 36 חודשי מאסר ואילו על הנאשם 5 הושתו 24 חודשי מאסר בפועל. גם על נאשמים אלה הושתו בנוסף עונשי מאסר על תנאי וקנסות. 9. בהליך נפרד, שהתקיים בבית המשפט המחוזי לנוער בחיפה לפני כב' השופט א' אליקים, נגזר דינו של מ', לאחר שהורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. אישום נוסף שיוחס לו שבו הורשע במסגרת אותו כתב אישום הוא עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לאחר שהזדהה בשם כוזב לפני שוטרי משטרת ישראל, וזאת בעת שפנו אליו לאחר שהוצא לו צו מעצר בעניין האירוע נושא ערעורים אלו. בית המשפט עמד מחד גיסא על חומרת המעשים שעליהם עמדנו ומאידך גיסא ציין שיקולים לקולא: מ' לא היה שותף לתכנון המוקדם; לא הוכח כי פעל מתוך מניע לאומי אידיאולוגי; ומעורבותו באירוע שהייתה לפרק זמן קצר יחסית. בהתחשב בנתונים אלה ראה בית המשפט לאמץ את המלצת שירות המבחן לנוער בעניינו וגזר עליו עונשי מאסר על תנאי; 250 שעות שירות לתועלת הציבור לפי תכנית שתוכן על ידי שירות המבחן (להלן: השל"צ); והתחייבות להימנע מביצוע עבירות נשק. להשלמת התמונה יוער כי רכיב המאסר בעונשם של מג'ד וה' עוכב בהסכמת המדינה עד להכרעה בערעורים אלו וכי רכיב השל"צ בעונשו של מ' עוכב אף הוא – זמן קצר לאחר שהחל בריצויו – בהחלטת בית המשפט המחוזי, ולאחר הגשת הערעור, עוכב בשנית בהחלטת השופט צ' זילברטל מיום 18.6.2015. טענות הצדדים כאמור לפנינו ערעורם של מג'ד ושל ה' על חומרת העונש שהושת עליהם וערעור המדינה על קולת העונש בעניינו של מ'. 10. מג'ד טוען בערעורו כי חלקו היה קטן מזה של המעורבים האחרים באירוע וכי הוא נקלע לאירוע באופן בלתי מתוכנן. עוד נטען כי בית המשפט לא נתן משקל מספק לגילו הצעיר ולהמלצת שירות המבחן בדבר אפיק שיקומי. בהיבט אחר טוען הוא כי נפגע עקרון אחידות הענישה בשל הפער בין העונש שהוטל עליו לבין עונשו של מ'. שירות המבחן ציין כי ככל שבית המשפט יראה לנכון לבחון את יכולתו של מג'ד להיתרם מהליך טיפולי, ראוי לדחות את הדיון בעניינו בשלושה חודשים ולאפשר להגיש תסקיר משלים בעניינו. 11. ה' טוען אף הוא לפגיעה בעקרון אחידות הענישה. הוא מדגיש את היותו קטין בעת ביצוע העבירות; את חלקו שלהשקפתו נופל מזה של אחרים באירוע; את המלצת שירות המבחן בעניינו; ואת פרק הזמן הממושך שבו הוא שהה במעצר בית. עוד נטען נגד שיעור הקנס, בפרט בהינתן מצבה הכלכלי הקשה של משפחתו, על רקע העובדה שהאב עזב את בית המשפחה ונוכח קשייה הבריאותיים של האם המביאים לכך שהכנסתה היחידה היא מקצבת הביטוח הלאומי. שירות המבחן לנוער המליץ מצדו להקל בעונשו על ידי הפחתת סכום הקנס וכן ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות. מנגד המדינה טוענת כי הענישה של מג'ד וה' נותנת ביטוי לעקרון ההלימה ועולה בקנה אחד עם רמת הענישה הראויה בהינתן חומרת העבירות והמצב הביטחוני בעת ביצוען. 12. בעניינו של מ', המדינה טוענת כי העונש שנגזר על מ' סוטה באופן קיצוני מהעונש ההולם וכי ייצור בקבוקי תבערה והשלכתם על כוחות אכיפת החוק בתקופה של מצב ביטחוני מתוח מחייבים עונש מאסר בפועל, בהתאמה לעונשים שנגזרו על המעורבים האחרים בפרשה, ובהם ה'. בא כוחו של מ' מבקש להשאיר את העונש על כנו, הן מטעמיו של בית המשפט המחוזי, הן בשל כך שמ' החל בביצוע השל"צ ולכן – בהתאם להלכה שיצאה מלפני בית משפט זה – לא ניתן להטיל עליו מאסר בפועל. ייאמר מיד כי עמדתה העקרונית של המדינה מקובלת עלינו. דא עקא, בשל הטעם האחרון שעליו עמד הסנגור, אין בידנו לקבל את ערעורה. כפי שיובהר להלן. דיון והכרעה 13. בסמוך לאחר שניתן גזר הדין החל מ' לבצע את השל"צ וזמן קצר לאחר מכן, לאחר שהספיק מ' לבצע 24 שעות של"צ, פנתה המדינה לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע השל"צ וזאת נוכח כוונתה להגיש ערעור על קולת עונשו. בית המשפט המחוזי הורה על עיכוב ביצוע השל"צ עד החלטה אחרת, ובהמשך עוכב הביצוע על ידי בית משפט זה. השופט צ' זילברטל עמד בהחלטתו על ההשתלשלות שהביאה לכך שמ' החל בביצוע השל"צ כלהלן: "יתכן שהתקלה שהביאה לכך שהמשיב החל בביצוע השל"צ בטרם התבקש עיכוב ביצוע מבית המשפט המחוזי, נבעה מהעובדה שבית משפט קמא חתם את גזר הדין בטרם קיבל תסקיר הכולל תוכנית של"צ, כך שבגזר הדין לא נכללו פרטים אודות התוכנית, לרבות מועד תחילת ביצוע השל"צ. על-פי הוראת סעיף 71א(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לא יצווה בית משפט על ביצוע של"צ 'אלא לאחר ששוכנע על פי תסקיר של קצין מבחן שנעשו סידורים על פי תכנית מפורטת שיאפשרו לנידון לעשות את השירות'. קיימת חשיבות רבה להקפיד על קיום הוראה זו, מעבר לכך שזו מצוות המחוקק שיש לכבדה. על בית המשפט לעמוד על קיומה של תוכנית של"צ בטרם סיום מלאכתו, שכן כך הוא יוכל לוודא, בין היתר, שמקום ביצוע העבודות ומועד תחילתן מקובלים עליו והולמים את נסיבות המקרה. אין להותיר את ההחלטה הסופית לשירות המבחן, גם אם ככלל מתקבלות המלצותיו בנדון. כך גם יוכל בית המשפט לקיים את הוראות סעיף 71א(ה) לחוק העונשין, המורות לו להסביר לנידון את משמעות הצו ואת פרטי השירות ולקבל את הסכמתו, שעליה להיות הסכמה מדעת. ללא תסקיר הכולל תוכנית של"צ לא ניתן לקיים את האמור לעיל. תוכנית השל"צ היא, אפוא, חלק בלתי נפרד מגזר הדין ועל בית המשפט להתייחס בגזר הדין אל תוכנית קונקרטית ולא לסיים את מלאכתו בטרם גיבושה על פרטיה. כך גם תוכל המדינה לטעון בפני הערכאה הדיונית לעיכוב ביצוע לצורך הגשת ערעור, כשהיא מודעת ללוח הזמנים שנקבע לביצוע השל"צ" (ע"פ 4118/15 מדינת ישראל נ' פלוני (18.6.2015)). 14. תקלה זו לא ניתן לזקוף לחובתו של מ'. הפועל היוצא של מצב דברים זה הוא כי בהתאם להלכת גנני (רע"פ 6374/08 גנני נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (6.2.2012) (להלן: עניין גנני)), לא ניתן להטיל עליו מאסר בפועל. המדינה אמנם ניסתה לטעון כי נוכח העובדה שבוצע אך חלק הקטן של השל"צ ובהינתן נסיבות העניין המיוחדות אין להחיל בעניינו את הלכת גנני. אין בידנו לקבל עמדה זו. בית משפט זה דן לאחרונה, במותב מורחב, בשאלה האם רק השלמתו של של"צ יש בה כדי להביא לתחולת הלכת גנני, והאם יש טעם בהבחנה – בהקשר שבו עסקינן – בין השלמת שעות השל"צ לבין ביצוע חלקי שלהם. השאלה הובאה לדיון בעניינו של מבקש שלא השלים את שעות השל"צ. נפסק כי בקרב חברי ההרכב המורחב ישנן עמדות שונות בשאלת הלכת גנני, ולכן הדרך הנכונה שעל המדינה לנקוט היא להמשיך ביוזמת חקיקה (אשר כפי שנמסר לנו מקודמת בימים אלה). בינתיים, הלכת גנני תמשיך לחול. על כן במקרים שבהם חלה ההלכה, תגיש המדינה בקשה לעיכוב ביצוע השל"צ וראוי כי בתי המשפט ייעתרו לבקשות אלה, כפי שמקובל גם היום (רע"פ 6219/12 סרוסי נ' מדינת ישראל, פסקאות 11-10 (5.6.2014)). בית משפט זה לא ראה אפוא לסייג את הלכת גנני אך למקרים שבהם בוצע השל"צ במלואו, ואין בידנו לסטות מקביעתו של הרכב מורחב שניתנה אך לאחרונה. מטעם זה, אין מנוס להשקפתנו מדחיית ערעור המדינה בע"פ 4118/15. 15. לאחר ששקלנו את טיעוני המערערים לא מצאנו להתערב בגזר הדין המנומק של בית המשפט המחוזי שסקר בהרחבה את מכלול שיקולי הענישה, לרבות חלקו של כל אחד ממשתתפי האירוע ממנו נגזרה גם רמת הענישה. תוצאת האיזון שערך בית המשפט בין השיקולים השונים אינה מצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור. לא נעלם מעיננו גילם הצעיר של המערערים שאחד מהם קטין. דא עקא שעל רקע חומרת המעשים – ייצור בקבוקי תבערה והשלכתם לעבר אנשי אכיפת חוק במהלך התפרעות ביחד עם אחרים, באופן שעלול לגרום לפציעות קשות ואף לסיכון חיים – עקרון ההלימה מחייב, ככלל, מאסר מאחורי סורג ובריח. חברתי, השופטת א' חיות עמדה על כך כי למרבה הצער אירועי תקיפה כלפי כוחות הביטחון במחסומים על ידי קטינים, אינם נדירים וכי במקרים של מעשי תקיפה כגון זה שלפנינו, בולטת בפסיקה המגמה להטיל עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח גם כאשר מדובר בעניינם של קטינים (ע"פ 5961/13 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 לחוות הדעת של השופטת א' חיות (26.3.2014)). 16. על כן, גילם הצעיר של המערערים בעת ביצוע העבירות והיות אחד מהם קטין, אין בו כדי למנוע השתת עונשי מאסר בפועל, בפרט בנסיבות שבהן ההתפרעות הייתה על רקע מצב ביטחוני מתוח בעת מבצע צבאי רחב היקף ברצועת עזה. לא נעלם מעיננו טיעונם של המערערים בדבר עיקרון אחידות הענישה. בית המשפט המחוזי שגזר את דינו של מ' – שלהבדיל מהמערערים עברו נקי – עמד על השוני הרלוונטי בינו לבין מעורבים אחרים בפרשה גם בהיבט של המעשים המיוחסים לו. כפי שכבר הודגש להשקפתנו, על אף שוני זה, לא היה מקום להימנע בעניינו של מ' מהשתת עונש מאסר משמעותי מאחורי סורג ובריח. עם זאת, בשל התקלה שנפלה, שאינה בעטיה של המדינה (שמיהרה לבקש עיכוב ביצוע השל"צ ועירערה על קולת העונש בעניינו), והסייג שהוא פועל יוצא של הלכת גנני, נבצר מאתנו להעמיד בעניינו את רמת הענישה על מכונה. בנסיבות מיוחדות אלה, לא סברנו כי בשל התקלה שנפלה בהליך בעניינו של מ' יש לסטות מרמת הענישה הראויה גם בעניינם של מעורבים אחרים בפרשה שהעונש שנגזר עליהם אינו חורג מרמת הענישה הראויה. בצד האמור, בשל המצב הכלכלי הקשה של משפחתו של ה', ובהסכמת המדינה, אנו מפחיתים את הקנס שהושת עליו ומעמידים אותו על סך של 5,000 ש"ח. בכפוף לשינוי האמור בעניינו של ה', הערעורים נדחים. המערער בע"פ 3261/15 יתייצב לריצוי מאסרו ביום 2.12.2015 עד השעה 10:00 בבימ"ר קישון או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336. המערער בע"פ 3306/15 יתייצב לריצוי מאסרו ביום 2.12.2015 עד השעה 10:00 בבימ"ר קישון או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336. ניתן היום, ‏כ"ז בחשון התשע"ו (‏9.11.2015). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15032610_M03.doc אח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il