ברוך ליליאן נ. בית הדין הרבני הגדול

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3259/99 בפני: כבוד המשנה-לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט מ' אילן העותרים: 1. ברוך ליליאן 2. גולן דניאל 3. ברוך בן-אלי נגד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול 2. ברוך מיכאל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד שלומית דויטשר בשם המשיב 2: עו"ד אהרן טירר פסק-דין השופטת ד' דורנר: העותרת 1 (להלן: האישה) והמשיב 2 (להלן: הבעל) נשואים זה לזו. הם מתדיינים ביניהם בבית-הדין הרבני האזורי בפתח-תקווה (להלן: בית-הדין) בנושאים שונים, לרבות תביעת גירושין שהגיש הבעל, שנכרכו בה עניינים נוספים הקשורים בסיום חיי-הנישואין של בני-הזוג. האישה הגישה לבית-הדין בקשה להטלת עיקול זמני על זכויותיו של הבעל בדירת המגורים של בני-הזוג, הרשומה על-שמו של הבעל ולטענתו נרכשה על-ידיו עובר לנישואין (להלן: הדירה). בתחילה לא נעתר בית-הדין לבקשה, אך לאחר בקשה חוזרת ניתן צו עיקול זמני שתוקפו הוגבל לחודש ימים בלבד. בהמשך נתן בית-הדין פסק-דין בעניין המזונות ודחה את הדיון בענייני הרכוש של בני-הזוג למועד מאוחר יותר. בקשה נוספת של האישה לחידוש העיקול הזמני, שפקע בינתיים, נדחתה על-ידי בית-הדין. האישה הגישה לבית-הדין הרבני הגדול (להלן: בית-הדין הגדול) ערעור על פסק-דינו של בית-הדין בשאלת המזונות, ועימו בקשה להארכת מועד להגשת הערעור בשל איחור בהגשתו. בית-הדין הגדול העביר את הבקשה להארכת מועד לתגובת הבעל. עוד בטרם הוגשה תגובת הבעל פנתה האישה לבית-הדין הגדול בבקשה למתן צו עיקול זמני על זכויות הבעל בדירה, ולחלופין למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על הבעל לבצע דיספוזיציה בזכויותיו בדירה. כחלוף חמישה ימים ממועד הגשת בקשה זו הוגשה העתירה שבפנינו, שבגדרה התבקש בית-משפט זה להוציא צו האוסר על כל דיספוזיציה בזכויות הבעל בדירה עד לסיום ההליכים בין בני-הזוג. עוד יצוין כי לאחר הגשת עתירה זו - שאליה לא צירפה מלכתחילה האישה את הבעל כמשיב, וצירופו נעשה בידי בית-המשפט - התקבלה בבית-הדין הגדול תגובת הבעל לבקשת האישה להארכת המועד להגשת ערעורה על פסק-הדין בשאלת המזונות. בעקבות תגובה זו של הבעל דחה בית-הדין הגדול את הבקשה בשל חוסר תום-לבה של האישה, ולא התיר את הגשת הערעור. דין העתירה להידחות על הסף. כאמור, עתירה זו הוגשה חמישה ימים בלבד לאחר שהוגשה לבית-הדין הגדול בקשת האישה למתן סעד זמני, ועוד בטרם ניתנה על-ידיו החלטה כלשהי בעניין זה. האישה אף לא הצביעה על כל ניסיון מצידה לפנות לבית-הדין הגדול לשם בירור מצב הדברים ובמטרה להחיש את מתן ההחלטה בבקשתה. בנסיבות אלה יש לדחות את העתירה בהיותה מוקדמת מדי ובשל הגשתה לפני שהאישה מיצתה את כל ההליכים העומדים לרשותה, לרבות פניה נוספת לבית-הדין הגדול. העתירה נדחית. מאליו בטל גם צו הביניים שניתן במסגרתה. האישה תישא בהוצאות הבעל בעתירה זו בסך 3,000 ש"ח. ניתן היום, יח בסיון תשנ"ט (2.6.99). המשנה-לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT