פסק הדין המלא
החלטה בתיק בג"ץ 3257/16
בבית המשפט העליון
בג"ץ 3257/16
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט צ' זילברטל
כבוד השופט נ' סולברג
העותרים:
1. צדק פיננסי
2. ד"ר הראל פרימק
נ ג ד
המשיבים:
1. המפקחת על הבנקים בנק ישראל
2. נגידת בנק ישראל
3. בנק הפועלים בע"מ
4. בנק לאומי לישראל בע"מ
5. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
6. בנק מזרחי טפחות בע"מ
7. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
8. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
9. בנק אגוד לישראל בע"מ
10. בנק ירושלים בע"מ
11. בנק אוצר החייל בע"מ
12. בנק יהב לעובדי מדינה בע"מ
13. בנק מסד בע"מ
14. בנק דקסיה ישראל בע"מ
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד איל גולדנברג
פסק דין
השופט י' עמית:
1. בעתירה זו מבקשים העותרים כי המפקחת על הבנקים ונגידת בנק ישראל יורו לבנקים בישראל (המשיבים 3 ואילך) לשנות את האופן בו הם מחשבים את הריבית הנגבית על ידם. לחלופין, מבקשים העותרים כי תוקם "ועדת מומחים שבה יהיו חברים מתמטיקאים וכלכלנים מן האקדמיה בישראל, אשר תבחן מחד את אופן חישוב הריבית בפועל על ידי [הבנקים] ואף תבחן מאידך את אופן החישוב הנטען כל ידי העותרים" ותמציא לעותרים את מסקנותיה.
לטענת העותרים, שיטת החישוב של הבנקים מנוגדת לנוסחאות המתמטיות ולפיכך גם מנוגדת לדין, ולדבריהם הם נטלו על עצמם את המשימה לצעוק "המלך הוא עירום" על מנת להביא לתיקון המעוות. העותרים ממשילים את הטעות באופן חישוב הריבית למיס-קונספציות אחרות שנהגו בימים קדמונים, כגון שכדור הארץ הוא שטוח וכי לא קיימים בעולם ברבורים שחורים.
2. דין העתירה להידחות על הסף.
כפי שציינו באי כוח העותרים בסוף כתב העתירה (סעיף 97), הם עצמם מעורבים בשני הליכים אזרחיים המבוססים על עילה הדומה בעיקרה לזו עליה מבוססת העתירה דנן. ההליך האחד הוא בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הבנקים למשכנתאות בישראל, בה נטען כי אופן חישוב הריבית על ידי הבנקים כולל רכיב אסור של ריבית דריבית ומנוגד להוראות הדין (ת"צ (מחוזי מר') 14631-09-11 שור נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (16.8.2015)). יצויין כי בהליך האמור באי כוח העותרים הם שניים מבין חמשת בעלי הדין שהגישו את בקשת האישור, וכי השניים אף מייצגים את עצמם ואת יתר המבקשים. אציין בקצרה כי בקשת האישור נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי מחמת העדר עילה (כב' השופטת א' שטמר), לאחר שבמסגרת ההליך הוצגה גם עמדתה של המפקחת על הבנקים בסוגיה. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית משפט זה, אשר לעת הזו תלוי ועומד וממתין לדיון בפני הרכב (ע"א 8362/15).
ההליך השני גם הוא בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת"צ 4859-05-15 מקמל נ' בנק דיסקונט לישראל). גם עניינה של בקשה זו הוא בגביית ריבית-יתר עקב חישוב שגוי הנוגד את כללי המתמטיקה. הבקשה נסבה על חישוב שיעור הריבית בהלוואת לדיור, "לרבות הלוואה מוכוונת, הלוואות זכאות והלוואה משלימה אך למעט הלוואה עומדת...". בדומה להליך הראשון, גם כאן באי כוחו של התובע הייצוגי הם באי כוחם של העותרים דנן. לדבריהם, ההליך המדובר הוקפא בהסכמת הצדדים עד לסיום ההליך הראשון, שכאמור ממתין להכרעה בערעור בבית משפט זה (ע"א 8362/15).
3. בנסיבות המתוארות, בהן בחרו באי כוח העותרים לתקוף את אופן חישוב הריבית במסלול האזרחי, אין מקום לבירור הטענות במסלול המינהלי-חוקתי, בבחינת מסלול "עוקף" המשליך על ההליך האזרחי שעודנו תלוי ועומד (השוו לבג"ץ 7640/15 חשב גרניט ייזום ויישום פרוייקטים בע"מ נ' ואגו (15.11.2015), שם נקבע כי אין לאפשר לעותרת "לעקוף" את הליך הערעור שהגישה לבית משפט זה, וכי "מסלול עוקף כזה של ההליך הערעורי, אשר טרם ניתן בו פסק-דין, אין לו מקום ועתירה זו מוטב היה לה אלמלא הוגשה" (שם, פסקה 4)).
לא נעלם מעיניי כי באי כוח העותרים הם "הצד המשותף" להליך דנן ולהליכים בבתי המשפט המחוזיים, להבדיל מהעותרים עצמם. אף לא נעלם מעיניי כי רוחב היריעה בעתירה דנן - המתייחסת "לכל מי שנטל מבנק בישראל הלוואה, לרבות הלוואה לדיור (משכנתא), הלוואה פרטית או הלוואה עסקית" - הוא רחב מאשר בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות, שמצדן מתייחסות לספקטרום צר יותר של הלוואות (בפרט הלוואות לדיור). עם זאת, בהתחשב באופי ההליכים (בקשות לאישור תובענה ייצוגית) ובזהות הטענות המועלות במקביל בהליכים אלה ובהליך דנן, איני סבור כי יש בכך כדי להצדיק לעת הזו דיון נפרד בעתירה. כל זאת, מבלי להביע כל עמדה באשר לטענות העותרים לגופן.
4. אי לכך, העתירה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ג בניסן התשע"ו (1.5.2016).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16032570_E01.doc עכב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il