קרנות השתלמות למורים ולגננות - חברה מנהלת בע"מ נ. שרת החינוך

6 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3255/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ח' כבוב העותרים: 1. קרנות השתלמות למורים ולגננות - חברה מנהלת בע"מ 2. קרנות השתלמות למורים תיכוניים - מורי סמינרים ומפקחים – חברה מנהלת בע"מ 3. מר איל גבאי נ ג ד המשיבים: 1. שרת החינוך 2. שר האוצר 3. הוועדה לבדיקת מינויים על פי חוק החברות הממשלתיות עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד יוסף בנקל; עו"ד נתי אגמון; עו"ד ים יצחקי בשם המשיבים: עו"ד תהילה רוט פסק-דין השופט י' אלרון: הסעד העיקרי המבוקש בעתירה שלפנינו הוא הארכת מינוי העותר 3 כיו"ר דירקטוריון העותרות 2-1 (להלן במשותף: הקרנות) עד ליום 5.9.2024, כאשר בעת הזו מינויו עתיד לפקוע ביום 5.9.2022. רקע עובדתי נדרש ותמצית טענות הצדדים הקרנות הן חברות מעורבות בהתאם לסעיף 1(א) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן: החוק). העותרת 1 היא בבעלות משותפת של המדינה ושל הסתדרות המורים, כאשר כל אחת מחזיקה ב-50% מהזכויות בה; והעותרת 2 בבעלות משותפת של המדינה (3/8), הסתדרות המורים (4/8), ומרכז השלטון המקומי (1/8). הקרנות מוגדרות כ"חברה מנהלת" לניהול קרן השתלמות ענפית והן חברות ללא מטרת רווח המצויות בפיקוח רשות שוק ההון. העותר 3 מונה בשנת 2012 לראשונה לתפקיד יו"ר דירקטוריון הקרנות, לכהונה בת שלוש שנים. בסיומה, מונה לשתי תקופות כהונה נוספות בנות 3 שנים כל אחת. לאחר שכיהן בתפקידו למשך 9 שנים רצופות, מונה לתקופת כהונה נוספת בת שנה בלבד. על כך נסובה העתירה. את עיקר הטענות בעתירה, העותרים מפנים כלפי המלצת הוועדה לבדיקת מינויים הפועלת מכוח סעיף 18ב לחוק. בהמלצה זו, מיום 28.10.2021, הוועדה ציינה כי בעוד שאין חולק כי העותר 3 מומחה ומנוסה בתחום עיסוקן של הקרנות, היא החליטה להיעתר לבקשה למנותו לקדנציה רביעית באופן חלקי, כך שמינויו לקדנציה רביעית יהיה לתקופה של שנה בלבד. כפי שהוסבר בהמלצתה: "חברי הוועדה מדגישים כי מינויו [של העותר 3 – י' א'] לקדנציה רביעית לתקופה של שנה אחת היא חריגה ביותר ומתאימה למקרה זה בלבד. עמדת הוועדה שאם ההחלטה הייתה שלא למנות בכלל, היה נוצר וואקום ניהולי בקרנות שככל הנראה לא דאגו במועד למועמד שיחליף את מר גבאי [העותר 3 – י' א'] בתום הקדנציה השלישית" (שם, פסקה 10). בהמשך לאמור, חודש מינויו של העותר 3 עד ליום 5.9.2022. בתמצית – לטענת העותרים, האופן שבו המשיבים 2-1 יישמו את המלצת הוועדה מהווה התפרקות מסמכותם. לשיטתם, הוועדה פעלה בחוסר סמכות בקביעת מדיניות ב"סתר", כלשונם, המגבילה את תקופת המינוי של יו"ר הדירקטוריון. משכך, היה על המשיבים 2-1 לאמץ את קביעות הוועדה ביחס לכשירותו של העותר 3, ובו בעת להתעלם מקביעותיה או המלצותיה ביחס למשך כהונתו. העותרים מדגישים, כי בתקופה זו ישנה חשיבות יתרה להמשך כהונתו של העותר 3, וזאת בעיקר לצורך ניהול משא ומתן עם המדינה על רקע מחלוקות שהתגלעו בינה לבין הקרנות. על רקע נימוק הוועדה כי העותר 3 יוכל להמשיך ולטפל בהליכים המשפטיים המתנהלים במסגרת מינוי כבעל מקצוע מתאים לצורך כך – נטען בעתירה כי העותר 3 כלל אינו מסכים לשמש כיועץ חיצוני. כמו כן, לצד הטענה כי הוועדה חרגה מסמכותה, נטען כי "ההחלטה לקצוב מראש את תקופת כהונתם של דירקטורים" חורגת ממתחם הסבירות; לא פורסמה ולא ברור היכן היא מעוגנת; ועל איזו תשתית עובדתית ומשפטית היא גובשה – ללא מתן זכות טיעון, חובת הנמקה או מימושה של חובת היוועצות. לחלופין, נטען כי יישומה של מדיניות זו נעשה באופן שגוי וכי היא עומדת בניגוד לטובתן של הקרנות ואף בלתי סבירה בעליל, בין היתר, בשל אינטרס ההסתמכות של העותר 3. כן נטען, בהינתן הליך משפטי המתנהל בין המדינה לקרנות, כי המדינה מצויה בניגוד עניינים מהותי וגם מטעם זה קיימת חשיבות רבה להמשך כהונת העותר 3 בתפקידו. מנגד, לטענת המשיבים דין העתירה להידחות על הסף מטעמי שיהוי. נטען, כי מינוי העותר 3 נחתם בשלהי חודש אוקטובר 2021, אולם רק עתה החלטה זו הובאה בפני ביקורת שיפוטית. אף הודגש, כי העותרים פנו לראשונה בהשגה על תקופת מינויו של העותר 3 רק ביום 10.3.2022. כמו כן, נטען כי בבסיס המלצת הוועדה ניצבת מדיניותה שלא להמליץ על מינוי דירקטור מעבר לשתי קדנציות באותה חברה, למעט במקרים חריגים וכאשר נמצא טעם של ממש לכך. מדיניות זו נובעת מהרצון לאפשר למגוון רחב של מועמדים לכהן כדירקטורים בחברות ממשלתיות; לרענן את מצבת הדירקטורים; כמו גם מהחשש כי כהונה לתקופה ממושכת עלולה לפגוע ביכולת הבקרה של הדירקטור ביחס לחברה והנהלתה. משכך, נטען כי המלצת הוועדה נעשית בהתאם לסמכותה לפי סעיף 18ב(ג)(3) לחוק והיא מגלמת שורת תכליות ראויות. כן הודגש, כי ככל שהמלצת הוועדה אינה מקובלת על מי מהשרים, ביכולתם לפעול בהתאם לסעיף 3 להחלטת הממשלה מס' 3849 מיום 27.7.2008 – קרי, להעביר עמדתם זו בכתב לוועדה, אולם הם בחרו שלא לעשות כן. עוד צוין, כי בימים אלו שרת החינוך בוחנת אפשרות פנייה לוועדה לצורך מינויו של העותר 3 לתקופת כהונה נוספת, ולשם כך תיערך פנייה לשר האוצר ותיבחנה ההשלכות של העובדה כי מדובר בתקופת בחירות. בתשובתם לתגובת המשיבים, התייחסו העותרים לטענה כי העתירה הוגשה בשיהוי – ראשית, טענו כי לעתירה קדמה "תכתובת ענפה עם המדינה", כלשונם, כך שספק אם "מרוץ" השיהוי החל מקום בו העתירה הוגשה בעיצומו של מיצוי ההליכים; שנית, נטען כי רק בחודש מרץ 2022 "חשפה" רשות החברות הממשלתיות לראשונה את עמדת הוועדה, וכי זו כלל לא הוצגה להם באותה העת; שלישית, נטען כי העותרים ממילא לא ישנו על זכויותיהם, מאחר שהם המתינו לתגובת המדינה לפנייתם; רביעית, נטען כי גם האינטרס הציבורי הרחב מצדיק את דחיית טענת השיהוי. מלבד זאת, נטען כי עמדת הוועדה נכפתה על המשיבים 2-1 בניגוד לעמדתם ובניגוד להוראות החוק וכי הם פעלו לפיה אך בשל "אי-הבנה בתום לב" כדברי העותרים, באשר למעמדה של המלצת הוועדה. נוסף על כן, העותרים שבו והדגישו את עמדתם כפי שפורטה בהרחבה בעתירתם. ביום 27.7.2022 הוגשה הודעת עדכון מטעם המשיבים לפיה המשיבה 1 פנתה למשיב 2 לצורך עריכת פנייה לוועדה לבחינת הארכת מינויו של העותר 3, וכי המשיב 2 הסכים לכך. הובהר, כי פנייה זו תיעשה בהקדם האפשרי ותוך שנבחנות ההשלכות של תקופת הבחירות. בהודעת עדכון נוספת, מיום 11.8.2022, הבהירו המשיבים כי במשרד החינוך גובשה פנייה מנומקת בעניין זה לוועדה, וכי זו הועברה למזכירות הוועדה. צוין, כי מועד כינוסה הקרוב של הוועדה קבוע ליום 14.9.2022 אולם בשים לב לנסיבות העניין נבחנת האפשרות לכינוסה במועד מוקדם יותר. לאחר הגשת הודעת עדכון אחרונה זו, העותרים הגישו בקשה דחופה למתן צו ביניים. בבקשה הוזכר כי מינויו של העותר 3 עתיד לפקוע ביום 5.9.2022, טרם המועד הנוכחי לכינוס הוועדה. על רקע זה, התבקש צו ביניים המורה למשיבים "להתלות את החלק הבלתי חוקי בהחלטתה של הוועדה ... העוסק בהגבלת כהונתו של מר גבאי [העותר 3 – י' א'] לשנה אחת בלבד (ובכך להתלות את החלק האופרטיבי בהחלטת המשיבים 3-2 באשר לפקיעת המינוי כבר ביום 5.9.2022), וזאת עד לתום בירור העתירה דנא והכרעה סופית בה (ולמצער לפרק זמן מידתי של 90 ימים על מנת לאפשר קיומו של דיון בוועדה כמו גם בעתירה טרם פקיעת המינוי ולהימנע מהפיכתה לתיאורטית)". המשיבים התנגדו לבקשה למתן צו ביניים, בעודם שבים ועומדים על הטענה כי דרך המלך לחידוש כהונתו של העותר 3 היא באמצעות פניה עדכנית של המשיבים 2-1 לוועדה. נטען, כי בקשת העותרים, בניגוד לדרך ניסוחה, היא למעשה בקשה למתן צו עשה שיינתן במקרים חריגים ביותר. צוין, כי אכן עם פקיעת כהונתו של העותר 3 הקרנות ייקלעו למצב בו הדירקטוריון נעדר מניין חוקי לקיום ישיבות, אולם מצב זה היה ידוע מראש, וכהונתו האחרונה של העותר 3 נועדה לאפשר היערכות בעניין זה. מכל מקום, הוזכר כי כעת מונחת בפני הוועדה פניית השרים בעניין חידוש מינויו של העותר 3 לכהונה נוספת. דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, ולו מאחר שמדובר בעתירה שהוגשה בשיהוי מובהק (בג"ץ 2100/22 אורפני נ' משרד הפנים, פסקה 6 (7.8.2022); בג"ץ 8732/09 שקיב נ' מר אלי ישי - שר הפנים, פסקה 3 (12.1.2010)). העיתוי הראוי לבחינת טענות העותרים ביחס להמלצת הוועדה והתנהלות השרים לאורה היה בסמוך למינויו האחרון של העותר 3, ולא בסמוך לפקיעת כהונתו. בענייננו, הסבר של ממש להמתנת העותרים מחודש אוקטובר 2021 ועד לפנייתם בחודש מרץ 2022 – לא מצאנו. אף אם אכן נודע לעותרים לראשונה רק בחודש דצמבר 2021 כי מינויו של העותר 3 הוא לתקופה בת שנה בלבד, הדבר אינו משנה את התמונה באופן ממשי. גם הליך מיצוי ההליכים שבו מבקשים העותרים להיאחז, החל רק בחודש מרץ 2022 ולא בסמוך לאחר מינוי העותר 3. בהיבט זה, העובדה כי העותרים פנו לראשונה בטענותיהם רק בחודש מרץ 2022 נזקפת לחובתם, וודאי שאין היא מתחילה מחדש את "מרוץ" השיהוי כפי שלמעשה נטען. אשר למועד שבו התגלו לעותרים הטעמים לכך שהעותר 3 מונה לתקופת כהונה נוספת בת שנה בלבד, בחודש מרץ 2022 – הדעת נותנת כי אם היו פונים קודם לכן לרשות החברות הממשלתיות, היו מגלים עוד קודם על עמדת הוועדה ונימוקיה. מכאן, שקשה להלום את תיאור העותרים לפיו רק באותו החודש "... חשפה לראשונה רשות החברות הממשלתיות כי מי שעמד מאחורי ההחלטה ... לא היו השרים הנוגעים בדבר, כי אם דווקא הוועדה..." (סעיף 13 לתשובת העותרים) – שהרי פנייתם הראשונה של העותרים בעניין זה נעשתה בסמוך לכך. היינו, הנימוק ביחס למשך כהונת העותר 3 לא "נחשף" לפתע, כמשתמע, אלא הוסבר לאחר שהעותרות פנו והשיגו לראשונה בעניין. כמו כן, יצוין כי כבר כאשר נדונה הארכת כהונת העותר 3 בשנת 2018, הובהר במכתב הוועדה מיום 12.8.2018 כי "ככלל, הוועדה נוטה שלא להמליץ על חידוש מינוי לכהונה שלישית ומעלה, אלא במקרים חריגים. עמדה זו תואמת גם את עמדת רשות החברות הממשלתיות" (מש/3, עמ' 9). כעולה ממכתב זה, העתק ממנו נמסר למר פסח לנדסברג, מזכיר ומנכ"ל הקרנות. אם כך, חלק ניכר מטענות העותרים ביחס למדיניות הוועדה נגועות בשיהוי כבד עוד יותר. לעניין נקודתי זה איננו רואים לקבוע מסמרות מאחר שהצדדים לא הבהירו במפורש האם המסמך אכן נמסר באותה העת למר לנדסברג. מעבר לזאת, בנקודת הזמן הנוכחית חל שינוי במצב הדברים העובדתי כפי שהיה במועד הגשת העתירה, כאשר כעת המשיבים 2-1 חפצים אף הם להאריך את כהונת העותר 3. בהתאם, הונחה לאחרונה בפני הוועדה פנייה עדכנית לחידוש מינויו. שינוי נסיבות מהותי זה מפחית במידה רבה מהרלבנטיות של העתירה במתכונתה הנוכחית, שבה מבוקש להשיג על החלטתה הקודמת של הוועדה שהתקבלה לפני כ-10 חודשים, כאשר החלטה עדכנית של הוועדה עתידה להתקבל בקרוב. העתירה נדחית אפוא. העותרות 1 ו-2 יישאו בהוצאות המשיבים בסכום של 10,000 ש"ח. ניתן היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22032550_J13.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1