פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3254/14

עיריית בני ברק נ. מדינת ישראל משרד החינוך

העותרת ביקשה לשנות את מודל התקצוב של גני ילדים מוכרים שאינם רשמיים ולהשוות את הליך הרישוי שלהם לגני ילדים רשמיים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 02/08/2016 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3254/14 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תקצוב ורישוי גני ילדים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה לשנות את מודל התקצוב של גני ילדים מוכרים שאינם רשמיים ולהשוות את הליך הרישוי שלהם לגני ילדים רשמיים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3254/14

עיריית בני ברק נ. מדינת ישראל משרד החינוך

העותרת ביקשה לשנות את מודל התקצוב של גני ילדים מוכרים שאינם רשמיים ולהשוות את הליך הרישוי שלהם לגני ילדים רשמיים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

עיריית בני ברק עתרה נגד משרד החינוך בדרישה לשנות את מודל התקצוב של גני ילדים מוכרים שאינם רשמיים בעיר, ולהשוות את הליך הרישוי שלהם לזה של גני ילדים רשמיים. בית המשפט ציין כי נושא התקצוב הכללי כבר הוכרע בפסק דין קודם. בנוגע להשוואת הרישוי, המדינה טענה כי הכרה במוסד כ'רשמי' מחייבת את העירייה לאמץ את כל מאפייני החינוך הממלכתי, כולל העסקת הגננות על ידי המדינה, דבר שהעירייה והגננות סירבו לו מסיבות שאינן משפטיות. בית המשפט קבע כי לא הונחה עילה להתערב בעמדת משרד החינוך, שכן מתכונת ההפעלה שהציעה העירייה אינה עולה בקנה אחד עם הדרישות להכרה כגני ילדים רשמיים, ולפיכך דחה את העתירה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' דנציגר, ע' פוגלמן, נ' סולברג
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עיריית בני ברק

נתבעים

  • מדינת ישראל משרד החינוך

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • דרישה לשינוי מודל התקצוב של גני ילדים מוכרים שאינם רשמיים.
  • דרישה להשוואת הליך הרישוי של גני הילדים המוכרים שאינם רשמיים לגני ילדים רשמיים.
טיעוני ההגנה
  • הכרה במוסד כרשמי מחייבת אימוץ מלא של מרכיבי מערכת החינוך הממלכתית (העסקת עובדים על ידי המדינה, תכנית לימודים, פיקוח).
  • העותרת והגננות מסרבות להעסקה על ידי משרד החינוך משיקולים שאינם משפטיים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם מתכונת ההפעלה המוצעת על ידי העירייה מאפשרת שינוי במודל התקצוב והרישוי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הצהרת המדינה בסעיפים 18-14 לתגובתה מיום 4.1.2016.

הדגשים פרוצדורליים

  • התקיימו שתי ישיבות בבית המשפט.
  • נערך שיח ושיג בין הצדדים לניסיון הגעה להסכמה ללא הצלחה.

הפניות לתיקים אחרים

הפניות לפסקי דין אחרים
  • חוק לימוד חובה, התש"ט-1949
  • חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969

תגיות נושא

  • חינוך
  • תקצוב
  • רישוי
  • רשויות מקומיות

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 3254/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3254/14 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט נ' סולברג העותרת: עיריית בני ברק נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל משרד החינוך עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ו בתמוז התשע"ו (1.8.2016) בשם העותרת: עו"ד אורי קידר; עו"ד סמדר טל-טביביאן; עו"ד אבי בלום; עו"ד דנה נחמן בשם המשיבה: עו"ד רן רוזנברג פסק-דין עתירה זו נסבה במקורה על שניים: (א) שינוי מודל התקצוב של גני הילדים המוכרים שאינם רשמיים בבעלות עיריית בני ברק; (ב) השוואת הליך רישוי גני הילדים המוכרים שאינם רשמיים בבעלות עיריית בני ברק לגני ילדים רשמיים. הנושא הכללי של מודל התקצוב הוכרע בפסק דיננו בבג"ץ 6071/14 אזולאי נ' משרד החינוך (14.1.2016). בנושא השני, שמענו בהרחבה את טיעוני הצדדים, בשתי ישיבות, ואף נערך שיח ושיג בין משרד החינוך לבין עיריית בני ברק, במגמה לנסות ולהגיע לפתרון מוסכם. משלא הושגה הסכמה בין הצדדים, ולאחר שקילת טיעוני הצדדים, לא מצאנו כי הונחה עילה להתערבותנו בעמדת משרד החינוך. מצאנו כי סיווגם של המוסדות נושא העתירה אינו יכול להיעשות רק כפועל יוצא של ההגדרות שבסעיף 1 לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949 (להלן: חוק לימוד חובה) במנותק מהוראת סעיף 7(ב) לחוק לימוד חובה אשר קובע כי "קיום מוסדות חינוך רשמיים למתן חינוך חובה חינם לפי חוק זה לילדים ולנערים הגרים בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית מסוימת, יהא מוטל על המדינה ועל אותה רשות חינוך מקומית במשותף". כל זאת על רקע תכליתה של החקיקה. נזכיר גם את הוראת סעיף 2(3) לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, אשר פוטר גני ילדים מהדרישה להחזיק ברישיון לפי חוק זה, מקום שבו עובדי החינוך במוסד הם עובדי המדינה. משרד החינוך גורס כי הכרה במוסד חינוך כרשמי כרוכה באימוץ מרכיבי מערכת החינוך הממלכתית, על כל המשתמע מכך, הן לעניין העסקת עובדי הוראה על ידי המדינה והכפפתם לדין משמעתי; הן לעניין אימוץ תכנית הלימודים של משרד החינוך; הן לעניין הפיקוח שמפעיל המשרד, כמו גם נושאים נוספים. במקרה דנן, אין נכונות מצד הגננות המועסקות על ידי עיריית בני ברק, כמו גם מצידה של העירייה, להעסקתן על ידי משרד החינוך, גם אם זכויותיהן לא תפגענה, זאת בלשונה של המדינה בשל "שדות לא משפטיים" והטענה בדבר "עמדות הרבנים בסוגייה". לא מצאנו – בהינתן התשתית העובדתית העומדת לפנינו בנקודת הזמן הנוכחית – כי הונחה עילה להתערבותנו בקביעת משרד החינוך שלפיה מתכונת ההפעלה המוצעת על ידי העירייה, אינה מאפשרת שינוי במודל התקצוב והרישוי בהתייחס לגני הילדים נושא העתירה. רשמנו לפנינו את הצהרת המדינה בסעיפים 18-14 לתגובתה מיום 4.1.2016. משלא הונחה עילה להתערבות, כאמור, אנו דוחים את העתירה. בנסיבות העניין, אין אנו עושים צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ז בתמוז התשע"ו (‏2.8.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14032540_M22.doc אח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il