פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 3253/99
טרם נותח

טדלץ' אווקה נ. שר הפנים

תאריך פרסום 20/01/2000 (לפני 9602 ימים)
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 3253/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 3253/99
טרם נותח

טדלץ' אווקה נ. שר הפנים

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)

פסק הדין המלא

-
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3253/99 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותרות: 1. טדלץ' אווקה 2. טיגיסט אווקה 3. בהיילואה אווקה נגד המשיב: שר הפנים תאריך הישיבה: י"ג בשבט התש"ס (20.1.2000) בשם העותרות: עו"ד נדב הבר בשם המשיב: עו"ד אודית קורינלדי-סירקיס עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים פסק-דין השופט מ' חשין: שר הפנים החליט לבטל את אשרות העולה והאזרחות שקיבלו העותרות - על-יסוד ידיעות כוזבות, לדבריו - ובעקבות כך הודע להן כי עליהן לצאת את ישראל שאם לא-כן יינקטו צעדים נגדן עד גירושן מן הארץ. העתירה שלפנינו מכוונת עצמה כנגד החלטה זו. העותרות הגיעו ארצה בשנת 1991, ביחד עם מר אווקה ז"ל, ולאחר שהוצגו כבנותיו של מר אווקה - אשר היה יהודי - זכו לקבל אשרת עולה ואזרחות ישראלית. באותה עת היתה העותרת מס' 1 כבת 18, העותרת מס' 2 כבת 16 והעותרת מס' 3 כבת 15. לימים הסתבר כי המידע שנמסר לרשויות ולפיהן היו העותרות בנותיו של מר אווקה, לא היתה בו אמת. העותרות הינן בנותיהן של זוג אתיופי נוצרי אשר אף לא בא ארצה ואשר שהה אותה עת ושוהה אף היום באתיופיה. לשון אחר, העותרות זכו לקבל אשרת עולה ואזרחות על-יסוד מידע כוזב. משהסתבר לעותרות כי זכו באשרת עולה ואזרחות על-יסוד מידע כוזב, שינו את טעמן וטענו זו הפעם כי מר אווקה ז"ל אימץ אותן כבנותיו ועל-כן אף הוצגו כבנותיו של יהודי. אלא שלאישושו של טיעון האימוץ - אשר אף העותרות עצמן אינן טוענות כי היה אימוץ פורמלי - לא הוצגה כל תעודה או מסמך או ראיה ראויה אחרת. משהסתבר לרשויות משרד הפנים מה שהסתבר, ולאחר שניתן לעותרות להשמיע את טיעוניהן, הוחלט לבטל את אשרות העולה שזכו בהן ואת אזרחותן. שמענו את טיעוני בא-כוח העותרות ונחה דעתנו כי רשויות משרד הפנים פעלו במסגרת סמכותן ובשיקול דעת ראוי. סעיף 11(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב1952-, מסמיך את שר הפנים לבטל אשרת עולה ותעודת עולה אם אלו הושגו על דרך של מתן ידיעות כוזבות. באותה רוח דובר אלינו סעיף 11(ג) לחוק האזרחות, תשי"ב1952-, ולפיו מוסמך הוא שר הפנים לבטל אזרחות ישראלית אם הוכח להנחת דעתו כי האזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים. בענייננו, כאמור, זכו העותרות לקבל אשרת עולה ואזרחות על-יסוד ידיעות כוזבות שנמסרו לרשויות. מסקנה נדרשת מכאן היא כי שר הפנים פעל בגידרי סמכותו, ואף לא נמצא לנו כי שיקול דעתו של השר ניגע בפגם כלשהו. אנו מחליטים איפוא לדחות את העתירה. העותרות רשאיות, כמובן, לבקש מאת הרשויות כי יותן להן להמשיך ולשהות בארץ בסטטוס אחר שאיננו סטטוס של אזרחות, וחזקה עליהן, על הרשויות, כי ישקלו בקשה זו באורח ראוי. היום, י"ג בשבט התש"ס (20.1.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99032530.G04