אליהו דון יחיא נ. רשות מקרקעי ישראל

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3250/24 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת ר' רונן העותרים: 1. אליהו דון יחיא 2. א.ו. חברה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. רשות מקרקעי ישראל 2. משרד הבינוי והשיכון עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: אליהו דון יחיא פסק-דין השופט ד' מינץ: עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי נורה למשיבים למסור לידם העתק של מסמכי התיק המתנהל בעניינם אצל רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י), וכן נורה למשיבים לקבוע תאריך לקיום דיון בעניינם לפני ועדת הפיצויים של רמ"י (להלן: ועדת הפיצויים) ולחלופין נאשר את בקשת העותרים שהגיש לוועדת הפיצויים. ככל שניתן להבין מהעתירה, בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת העותרים ניהלו הליכים משפטיים נגד המשיבים, רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון, שבמרכזם טענה לזכאותם לפיצויים בגין הפסקת שכירות בקרקע חקלאית. הליכים אלה הסתיימו בשנת 1991 בפסק דין מוסכם לפיו הצדדים ינהלו משא ומתן בנוגע לזכאות העותרים לפיצויים, ובהמשך לכך נוהלו ביניהם שיחות וחילופי תכתובות במשך מספר שנים. במסגרת חילופי הדברים התבקשו העותרים להמציא מסמכים שונים כתנאי להעברת עניינם לבירור לפני ועדת הפיצויים. עמדה זו לא נשאה חן בעיני העותרים, אשר פנו בשנת 2016 לבית המשפט המחוזי שדן בהליכים המקוריים בין הצדדים בבקשה שתכליתה הייתה להורות למשיבים לקבוע דיון בעניינם לפני ועדת הפיצויים. בסופו של דבר בקשה זו נמחקה לבקשת העותרים, וחילופי הדברים בינם לבין המשיבים נמשכו מספר שנים לאחר מכן. על פי הנטען בעתירה, בחודש מרץ 2024 פנו העותרים למשרדי רמ"י בבקשה לקבל העתק על גבי דיסק של התיק שנפתח בעניינם (להלן: התיק), לאחר שהעתקי המסמכים שהיו בידיהם התכלו בשריפה. אלא שבמענה לכך נמסר להם כי לא ניתן להיעתר לבקשתם מאחר שהתיק נסגר, וזאת מבלי שהובהר מי הורה על סגירת התיק ומדוע נעשה הדבר. מכאן העתירה, בה מבקשים העותרים כאמור כי נורה למשיבים למסור להם העתק של מסמכי התיק; לאחר קבלת העתק מסמכי התיק, לקבוע תאריך לבירור עניינם לפני ועדת הפיצויים, תוך מתן אפשרות לצרף מסמכים נוספים; וככל שהמשיבים לא יימסרו תאריך כאמור – לאשר את בקשת הפיצויים שצורפה על ידם לעתירתם. דין העתירה להידחות על הסף בשל אי-מיצוי הליכים כנדרש וקיומו של סעד חלופי. במסגרת המענה שניתן לפניית העותרים ביום 13.7.2023 הובהר להם כי "פג תוקפו" של התיק, וכי על מנת לקבל את המסמכים המבוקשים עליהם לפנות לממונה על חופש המידע ברמ"י. אלא שמההודעה שהגישו המשיבים ביום 2.5.2024 (בהמשך להתייחסותם לבקשת העותרים לפטור מתשלום אגרה) עולה כי עתירת העותרים הוגשה בטרם הקדימו פנייה לממונה על חופש המידע ברמ"י, וכי אמנם בהמשך הוגשה מטעמם פנייה כאמור, אולם טרם חלף המועד הקבוע בדין למתן מענה מצדו. בנסיבות אלה לא ניתן לומר כי מוצו ההליכים למול הרשות המוסמכת כנדרש, דבר המצדיק את דחיית העתירה על הסף (בג"ץ 3936/23 ששון נ' עיריית רמת גן, פסקה 5 (12.7.2023); בג"ץ 261/23 פלונית נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 6 (20.3.2023)). לא זו אף זו, ככל שיבקשו העותרים להשיג על החלטה שתינתן בפנייתם האמורה לממונה על חופש המידע ברמ"י, הסמכות לברר עתירה שכזו נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים (סעיף 17 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998; בג"ץ 5560/22 סלע נ' היחידה הארצית לחקירות סוהרים – יאח"ס, פסקה 5 (22.12.2022)). העתירה נדחית אפוא. ניתן היום, ‏כ"ט בניסן התשפ"ד (‏7.5.2024). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 24032500_N03.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1