חאלד חדיש נ. בית המשפט הצבאי לערעורים

פסק-דין בתיק בג"ץ 3248/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3248/11 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' דנציגר העותר: חאלד חדיש נ ג ד המשיב: בית המשפט הצבאי לערעורים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד חסן ג'מל בשם המשיב: עו"ד אילאיל אמיר פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. בית המשפט הצבאי שומרון גזר על העותר שני מאסרי עולם מצטברים ועוד 20 שנות מאסר לריצוי בפועל במצטבר לאחר שהעותר זוכה על ידו מחמת הספק ממספר אישומים אך הורשע בשני מעשים של גרימת מוות בכוונה (רצח) של שני חיילי צה"ל, בניסיון לגרימת מוות בכוונה בגין פציעתם של שלושה חיילים נוספים וכן בחברות בהתאחדות בלתי מותרת. העותר הגיש ערעור על פסק הדין ובית המשפט הצבאי לערעורים קיבל את הערעור באופן חלקי. בית המשפט הצבאי לערעורים קבע כי אין מקום להרשיע את העותר כשותף לאותן עבירות אלא כמסייע בלבד. עוד נקבע כי בעקבות שינוי זה ניתן אומנם על פי דיני האזור להותיר את העונש על כנו אך יש להעמידו על מאסר עולם אחד ללא עונש מצטבר. נגד פסק דין זה הגיש העותר את העתירה שלפנינו. העתירה והתגובה 2. העותר טוען בעתירה כי שגו בתי המשפט אשר הסתמכו על עדות יחידה כדי להרשיעו, כי לא נמצא לעדות זו החיזוק הראייתי הנדרש וכי ממילא גם לפי עדות זו לא ניתן היה להגיע להרשעה מעבר לספק סביר כפי שאכן קבע בית המשפט לגבי האישומים האחרים. כמו כן טוען העותר כי בתי המשפט לא נתנו משקל מספק לכתב אישום נוסף שהוגש נגד נאשם אחר ושיש בו ללמד על כך שהעותר לא היה מעורב באירועים שיוחסו לו. באשר לעונש שנגזר עליו טוען העותר כי נוכח הרשעתו בסיוע בלבד היה מקום להפחתה משמעותית יותר בעונש והטלת מאסר עולם בגין סיוע "יש בה הפרה קשה של תחושת הצדק והמידתיות" והיא גם אינה מתיישבת עם הענישה לעבירת הסיוע בדין הישראלי. בהקשר זה טען העותר כי הטלת מאסר עולם בגין עבירה של סיוע טומנת בחובה גם אפליה אל מול יהודים המתגוררים באזור אך מועמדים לדין על פי דיני מדינת ישראל ולא על פי דיני האזור ולכן אינם חשופים לענישה שכזו. כן טען העותר כי משהחליט בית המשפט הצבאי לערעורים על הרשעתו בסיוע בלבד היה מקום כי יחזיר את התיק לערכאה הראשונה כדי לאפשר טיעון נוסף בעניין העונש ומשלא עשה כן פגע בזכות הטיעון של העותר. לבסוף טען העותר כי נגרם לו עינוי דין כאשר פסק הדין בערעור ניתן רק ביום 2.3.2011 למרות שהערעור נשמע בראשית שנת 2006 כחמש שנים לפני כן. 3. המדינה טוענת כי דין העתירה להדחות על הסף. לטענת המדינה על פי ההלכה הפסוקה בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בתי המשפט הצבאיים ועל כן אין הצדקה לדון בטענות העותר שהן כולן בעלות אופי ערעורי. המדינה עמדה על כך ששתי ערכאות השיפוט הצבאיות בחנו את אותה עדות מפלילה נשוא ענייננו והסבירו מדוע יש בה כדי להוביל להרשעת העותר כך שאף לגופם של דברים אין מקום לקבל את העתירה. בית המשפט הצבאי לערעורים התייחס גם לטענה בעניין כתב האישום שהוגש נגד האחר והבהיר מדוע אין הוא משפיע על עניינו של העותר וגם עניין זה אינו מצדיק התערבות. באשר לעונש שנגזר על העותר טענה המדינה כי לפי דיני האזור דינו של המסייע כדין המבצע העיקרי ולכן בית המשפט הצבאי לערעורים הלך כברת דרך לקראת העותר והקל באופן משמעותי בעונשו. המדינה הוסיפה כי בית המשפט התייחס באופן מפורט לסוגיית העונש ופירט את תרומתו של העותר לביצוע העבירה שהובילה למותם של שני חיילים ולפציעתם של שלושה חיילים נוספים כך שאין לקבל את טענות העותר גם בעניין העונש. המדינה הוסיפה כי גם טענת האפליה בהשוואה לדינים החלים בישראל אין לה מקום בשל הנסיבות השונות. באשר לטענה כי נפגעה זכות הטיעון של העותר טענה המדינה כי אין בטענה ממש. העותר טען בעניין העונש הן בעל פה והן בכתב בפני בית המשפט הצבאי לערעורים ועניין של יום יום הוא שערכאת הערעור דנה במאוחד בשאלות הנוגעות להכרעת הדין ולגזר הדין כך שאין לקבל את הטענה כי היה מקום להחזיר את התיק לערכאה הראשונה רק בגלל השינוי בהרשעה. לבסוף, באשר למועד מתן פסק הדין בערעור, ציינה המדינה כי כבר בפסק הדין הוסבר כי הדבר נבע מסיבות שונות ובית המשפט הביע צער על כך. אשר על כן מבקשת המדינה כאמור כי העתירה תידחה על הסף. דיון 4. לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובה הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להדחות על הסף. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור נוספת על מערכת בתי המשפט הצבאיים והתערבותנו מצומצמת לאותם מקרים חריגים בהם נפלו בהליכים פגמים ממשיים כגון חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק או כאשר יש מקום למתן סעד מן הצדק (ראו בג"ץ 10285/07 עבאד נ' התובע הצבאי, פסקה 7 (טרם פורסם, 6.1.2009)). המקרה שלפנינו אינו נמנה על אותם חריגים. העותר טוען כי לא היה מקום לסמוך על עדות יחידה, כי לא נמצא לעדות זו החיזוק הנדרש, כי נוצר ספק סביר ועוד אך כל אלה הן טענות ערעוריות שאינן מצדיקות התערבות. גם הטענות נגד העונש שנגזר עליו הן ערעוריות באופיין. העותר מיצה כבר את זכות הערעור שעמדה לו ובית משפט זה אינו מהווה כאמור ערכאת ערעור נוספת. 5. באשר לטענה כי נוצרת אפליה בין מידת הענישה על פי דיני האזור לעומת דיני מדינת ישראל בית משפט זה כבר פסק כי ההבדלים בענישה "מקורם בשוני שבין הדינים הרלוונטיים החלים בישראל לעומת הדינים החלים באזור [...] [ו]עתירות הנוגעות לסוגיה זו אינן באות בגדר המקרים החריגים המצדיקים את התערבותנו" (בג"ץ 10416/05 אלחרוב נ' בית המשפט הצבאי יהודה, פסקה 6 (טרם פורסם, 24.5.2007)). על הלכה זו חזר בית המשפט גם ב- בג"ץ 3450/06 דויב נ' המפקד הצבאי (טרם פורסם, 12.2.2008) שם נטען כי "מתחייבת אחידות בענישה [...] גם בין נאשם העומד לדין לפני בית משפט צבאי באזור לנאשם בעבירה דומה העומד לדין בבית משפט בישראל, בין אם הוא פלשתיני, בין אם הוא יהודי". זוהי בדיוק טענת העותר בענייננו ולכן הדברים שנקבעו שם יפים לענייננו. למען הסר ספק יצויין כי בעניין אלחרוב נפסק שההבדלים ברמת הענישה בין מערכות הדינים אומנם אינם מצדיקים את התערבותו של בית משפט זה אך הם בהחלט מהווים שיקול שבית המשפט הצבאי רשאי לשקול והשופט רובינשטיין חידד את חשיבותו של שיקול זה בעניין דויב (כן ראו והשוו בג"ץ 1073/06 מסאלמה נ' בית המשפט הצבאי לערעורים באיו"ש (טרם פורסם, 26.3.2006)). בענייננו בית המשפט הצבאי לערעורים פירט את השיקולים השונים שהביאו אותו לעונש שנגזר ואיננו יושבים כערכאת ערעור נוספת. גם עניין העונש אינו מצדיק אפוא התערבות. 6. העותר הוסיף וטען כי בית המשפט הצבאי לערעורים היה צריך להחזיר את התיק לערכאה הראשונה כדי לאפשר טיעון נוסף לעניין העונש אך לא תמך טענתו זו בטעמים של ממש. הטענה היחידה שהעלה העותר בהקשר זה הייתה כי נפגעה זכות הטיעון שלו. ואולם, כפי שציינה בצדק המדינה – והדבר גם עולה מפרוטוקול הדיון שנערך בבית המשפט הצבאי לערעורים ומכתב הערעור עצמו – זכות הטיעון של העותר לא נפגעה והוא קיבל את יומו בבית המשפט. 7. גם מועד מתן פסק הדין בבית המשפט הצבאי לערעורים אינו מצדיק את התערבותנו. 8. העתירה נדחית אפוא על הסף. לא ייעשה צו להוצאות ניתן היום, ‏כ"ז סיון, תשע"א (29.6.2011). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11032480_C03.doc עע מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il