פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3247/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3247/10 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט נ' הנדל המערערים: 1. פלוני 2. פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי לנוער בתל-אביב-יפו, בתפ"ח 204/08, מיום 22.3.2010, שניתן על-ידי השופטים נורית אחיטוב, מרים דיסקין ורענן בן-יוסף תאריך הישיבה: כ"ט באייר התשע"א (02.06.11) בשם המערערים: עו"ד שורץ אורון עו"ד יוגב נרקיס בשם המשיבה: בשם שירות המבחן לנוער: עו"ד זיו אריאלי גב' שלומית מרדר פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. המערערים (להלן: ד' ו-י') הנם אחים שנולדו בחודש דצמבר 1992 ויוני 1991, בהתאמה. למערערים מספר אחיות צעירות מהם: ה' ילידת חודש אוגוסט 1997, מ' ילידת חודש יולי 1996, ר' ילידת יוני 1995, ו-ל' ילידת יוני 1994. בכתב אישום שהוגש נגד המערערים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, יוחסו להם עבירות מין שונות אותן ביצעו באחיותיהם. באשר ל-ד' נטען כי במהלך השנים 2004-2007, בהזדמנויות שונות, הוא נהג לשכב על ה' לאחר שפשט את בגדיו ובגדיה התחתונים, לגעת באיבר מינה ולהחדיר את אצבעותיו לתוכו. עוד נטען ביחס למערער זה, כי בין השנים 2005 עד 2008 הוא ביצע מעשים דומים באחותו מ'. באישום שלישי שיוחס לשני המערערים נטען כי ד' ביצע מעשים מגונים ומעשי אינוס (החדרת אצבעות לאיבר המין) גם באחותו ר', ומעשים דומים ביצע בה י'. ביחס לזה האחרון נטען, עוד כי הוא החדיר את איבר מינו לפיה של ר', חיכך את איבר מינו באיבר מינה ונגע בו, וכן ביצע מעשים מגונים בנסיבות אינוס באחותו ל'. 2. המערערים הודו בעובדות המפלילות שיוחסו להם, ולאחר הגשתם של תסקירי מבחן החליט בית המשפט המחוזי להרשיעם במספר עבירות - אינוס קטינה בת משפחה ומעשה מגונה בנסיבות אינוס. למערער י' יוחסה גם עבירה של מעשה סדום בנסיבות אינוס. לאחר שקוימו ההליכים לענין העונש, נדונו שני המערערים ל-12 שנות מאסר ו-24 חודשים מאסר על-תנאי, ונגד עונש זה מופנה הערעור. נימוקי הערעור פורטו בהרחבה, ותמציתן היא זו: לא ניתן בעונש משקל הולם לנסיבותיהם האישיות של המערערים, לגילם ולשיקולי שיקום; מאידך, התחשב בית המשפט במידע שהובא בתסקיר שרות המבחן בדבר עבירה נוספת אותה ביצעו המערערים, ומדובר במידע שכלל לא נבדק; לא ניתן משקל מכריע לאקלים המשפחתי בו גדלו המערערים, ובין היתר, לאלימות בה נהגו ההורים כלפי ג' עד כדי צורך בהעמדתם לדין; בית המשפט המחוזי טעה כאשר השית על שני המערערים עונש זהה; לבסוף, נטען כי בית המשפט המחוזי סטה לחומרה מרמת הענישה הנוהגת בעבירות מסוג זה. 3. הפרשה שנחשפה בערעור זה היא מזעזעת ומחרידה. המערערים וקורבנותיהם נולדו למציאות קשה – משפחה קשת יום אשר הקשרים בין חבריה הוגדרו על ידי שרות המבחן כ"מורכבים ופוגעניים". יתרה מכך, תפקודם של ההורים הנו ירוד, שאם לא כן קשה להבין כיצד לא עמדו על המתרחש בין צאצאיהם במועד מוקדם יותר. התוצאה של אותה מציאות והעדר תפקוד הורי סביר, הותירו את הקטינות טרף קל בידי אחיהן, והן נאלצו להשלים עם כך תקופה ממושכת הואיל וחשו מאוימות. מעשים מסוג אלה שביצעו המערערים מחייבים בדרך כלל גזירתו של מאסר ארוך ומכביד, במטרה לגמול לעבריין על מעשיו הבזויים, ולהרתיע את הרבים. אולם, אנו מצווים לתת את דעתנו גם לנתוניהם של מבצעים, ובמיוחד כאשר מדובר בקטינים, שככל הנראה גם הם היו קורבנותיה של המציאות אליה נקלעו על כורחם. המערערים החלו במעשיהם כאשר היו נערים בני 14 לערך, אולם לחובתם ניצבת העובדה שגם כאשר בגרו לא הרפו מקורבנותיהם, והוסיפו לראות בהן אובייקטים נוחים ונגישים לפרוק בהן את יצרם. מנקודת השקפה זו היו ראוי להשית על המערערים מאסר ממושך, אולם לא כזה שיסכל למעשה כל סיכוי לשיקומם. בנסיבות אלו החלטנו ללכת לקראתם, ולפיכך אנו מקבלים את הערעור ומעמידים את תקופת המאסר בה ישאו על 8 שנים. רכיבו האחר של גזר-הדין (המאסר המותנה), יעמוד בעינו. ניתן היום, ג' בסיון התשע"א (05.06.2011). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10032470_O04.doc אז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il