שלום ציון נ. רו"ח עליזה שרון ועו"ד ליאור מזור

פסק-דין בתיק ע"א 3230/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3230/16 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט א' שהם כבוד השופטת ע' ברון המערער: שלום ציון נ ג ד המשיבים: 1. רו"ח עליזה שרון ועו"ד ליאור מזור 2. חיון מחשבים בע"מ 3. חיון הפצה מחשבים בע"מ 4. חיון טלקום בע"מ 5. חיון ליסינג בע"מ 6. מ.ל.ל סופט אפיקי שיווק בע"מ 7. כור תקשורת ישראטל 1970 בע"מ 8. ספיריטוס 10 בע"מ 9. "חיון קבוצת ההפצה" 10. כונס הנכסים הרשמי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה מיום 16.3.2016 בפר"ק 40673-08-15 אשר ניתן על ידי כבוד השופטת ב' טאובר תאריך הישיבה: י"ד בטבת התשע"ז (12.01.17( בשם המערער: עו"ד רם ז'אן; עו"ד מירב מאיה גול; עו"ד גלעד אריאל בשם המשיבים 9-1: עו"ד עליזה שרון; עו"ד ליאור מזור בשם המשיב 10: עו"ד הילה ברקי פסק דין השופטת א' חיות: ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' טאובר) מיום 16.3.2016 במסגרת פר"ק 40673-08-15 בו דחה בית המשפט קמא את בקשתו של המערער להשבת סכום השיק הבנקאי, שצורף להצעתו של המערער לרכישת 'חיון מחשבים בע"מ' (להלן: החברה) ושבע חברות נוספות (להלן ביחד: קבוצת חיון). רקע עובדתי ופסק דינו של בית המשפט המחוזי 1. תחילתו של ההליך בפר"ק 40673-08-15 בבקשת החברה העוסקת בשיווק, הפצה, רכישה, ומכירה של ציוד מחשבים וטלפונים סלולאריים חכמים, להקפאת הליכים פרטניים המנוהלים כנגד החברות בקבוצת חיון. בתאריך 24.8.2015 ניתן על ידי כב' השופט ע' זרנקין צו להקפאת הליכים וכן מונו נאמנים (הם המשיבים בהליך זה, להלן: הנאמנים), להם ניתנו הוראות בדבר גיבוש תכנית הבראה והצעה להסדר נושים בתוך 50 ימים. בהתאם להחלטה זו פרסמו הנאמנים הזמנה להציע הצעות למכירת פעילות קבוצת חיון או מניותיה למרבה במחיר. בתאריך 10.09.2015 הוגשה הצעת המערער על סך 2,000,000 ש"ח במסגרתה פורטו תנאים מסחריים לרכישת קבוצת חיון אליה צורפה המחאה בנקאית בסך 200,000 ש"ח (10% מגובה ההצעה - להלן: הערבות). פרט להצעה זו הוגשה הצעה אחת נוספת. בתאריך 17.9.2015 התקיים דיון בפני השופט ע' זרנקין בו נכחו שני המציעים ולאחר שבית המשפט פירט את בסיס מתווה המכר שהוצג על ידי הנאמנים (להלן: מתווה המכר או המתווה) התקיימה התמחרות. במסגרת ההתמחרות זכתה הצעתו הגבוהה של המערער שעמדה באותו שלב על סך של 2,800,000 ש"ח ונקבע כי על בסיס מתווה המכר יגבשו הצדדים הסכם מפורט שיוגש לאישור בית המשפט עד ליום 21.9.2015. כמו כן הורה בית המשפט באותו שלב על השבת הערבות שהופקדה מטעם המציע הנוסף, ואת הערבות שהגיש המערער הפקידו הנאמנים בחשבון נאמנות כארבעה ימים לאחר הדיון. 2. בבוקר ה- 21.9.2015 שלחו הנאמנים אל ב"כ המערער טיוטת הסכם מפורטת וביקשו לקבל את הערותיו. מנקודה זו ואילך החל משא ומתן והוחלפו בין הצדדים טיוטות עד לדיון שהתקיים ביום 24.9.2015 בפני השופטת ב' טאובר, בו נידונו חילוקי הדעות שעלו ביניהם. גם באותו שלב לא הצליחו הצדדים להגיע להסכם מפורט כפי שקבע בית המשפט בהחלטתו הקודמת ועל כן, נקבע דיון נוסף ליום 27.9.2015 אשר יתמקד בהסכם המכר המפורט ובהסכמות שיושגו. לאחר הדיון מיום 24.9.2015 הוחלפו בין הצדדים טיוטות של הסכמים ומכתבים נוספים אך מאמצים אלו אף הם לא נשאו פרי והצדדים הגיעו לדיון שנקבע ליום 27.9.2015 ללא הסכם מפורט. 3. כבר בפתח אותו הדיון ציינו הנאמנים כי חלק מטענותיו של המערער מהווים חזרה מהעקרונות שקבע בית המשפט במסגרת מתווה המכר (פרוטוקול הדיון מיום 27.9.2015, בעמ' 64-63). עוד הוסיפו הנאמנים כי ההסכם המוצג לבית המשפט מבטא את עיקרי מתווה המכר והמערער הוא שמבקש לשנותו תוך נסיגה מהצעתו. המערער מצדו סירב לחתום על הסכם המכר המפורט עד שלא יושלמו כל פרטיו ונספחיו בהסכמה על ידי הצדדים. בית המשפט הקצה לצדדים גם זו הפעם זמן נוסף ללבן את הסוגיות שבמחלוקת ונקבע מועד נדחה לדיון המשך לקראתו המשיכו הצדדים לקיים מגעים ביניהם אך לא הגיעו לנוסח מוסכם. יש לציין כי במסגרת דיון זה קבע בית המשפט לבקשת הנאמנים כי הם רשאים לקיים מגעים עם משקיעים אחרים במטרה לסיים במהרה את ההליכים שבפניו. בדיון השלישי שהתקיים בתאריך 7.10.2015, טענו המשיבים כי המערער מנהל משא ומתן בחוסר תום לב וכי מטרתו היא ליצור מראית עין של משא ומתן במטרה לבסס הגנה כנגד טענות עתידיות בסוגיית פירעון הערבות והאחריות לנזקי החברה (פרוטוקול הדיון מיום 7.10.2015, בעמ' 92-91). נוכח המצב שנוצר הורה בית המשפט כי הצדדים ישובו ויתייצבו לדיון למחרת היום (8.10.2015) לאחר שיעשו ניסיון נוסף להגיע להבנות. בפתח הדיון שהתקיים למחרת היום, הודיעו הנאמנים על הסכמתם לחתום על הטיוטה האחרונה שהועברה לידיהם על ידי באי כוחו של המערער, אך המערער טען כי היא אינה כוללת את כל הנספחים הנדרשים וכי הוא אינו שלם עם אותה הטיוטה ועל כן הוא מבקש לשוב ולבחון אותה. לאחר הדברים האלה ומשלא הושגה הסכמה בין הצדדים, הוגשה לבית המשפט קמא ביום 9.10.2015 בקשה מטעם הנאמנים לאכיפת ההסכם שלטענתם נקשר בינם ובין המערער במועד ההתמחרות. 4. בהחלטתו מיום 15.10.2015 קבע בית המשפט קמא כי מבלי לקבוע מסמרות בדבר מעמדו המשפטי המחייב של מתווה המכר, נדרשות השלמות על מנת שזה יקרום עור וגידים ויהווה הסכם מכר מפורט הניתן לאכיפה. עוד קבע בית המשפט כי סעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1993 (להלן: חוק החוזים), הקובע מנגנון להשלמת פרטים לפי חוק ונוהג, איננו המנגנון המתאים בנסיבות המקרה ומשכך נותרת השאלה האם יש לאכוף על המערער את המתווה שפרטיו האופרטיביים אינם שלמים. בית המשפט קבע כי מכיוון שמדובר בהסכם מתמשך, הכולל התחייבויות מורכבות ושלובות ללא מנגנוני הפעלה מפורטים, אין זה ראוי להורות על אכיפה אשר אף תחייב מעורבות גבוהה של בית המשפט בהליך הפיקוח (עמ' 9 להחלטתו של בית המשפט קמא מיום 15.10.2015). בקשת הנאמנים לאכיפת ההסכם אשר נקשר לטענתם עם המערער, נדחתה אפוא. 5. ביום 6.1.2016 הגיש המערער לבית המשפט קמא בקשה להחזרת הערבות בתוספת פירותיה, וזאת בעקבות כישלון המגעים בינו לבין הנאמנים והחלטת בית המשפט המפורטת לעיל לפיה ההסכם בין הצדדים, גם אם נקשר כזה, אינו בר אכיפה. המערער טען בהקשר זה כי הערבות ניתנה במסגרת הצעתו הראשונית שלא הבשילה ואינה ניתנת לחילוט משבמסגרת ההתמחרות ניתנה על ידו הצעה חדשה. עוד טען המערער כי מאחר ובינתיים אושרה הצעתו של מציע אחר, איבד המערער את מעמדו כמציע. בדחותו את הבקשה קבע בית המשפט כי למרות הצהרותיו החוזרות ונשנות של המערער כי הוא מוכן לקיים את מתווה המכר במלואו, בפועל הועלו על ידי באי כוחו דרישות חדשות שלא הופיעו בפרטי הצעתו המקורית או בהחלטת בית המשפט. בית המשפט הוסיף וקבע כי גם כאשר נשלחה לנאמנים בבוקר יום 8.10.2015 טיוטת הסכם סופית על ידי באי כוח המערער, שכללה את מלוא דרישותיו, סירב הלה לחתום עליה. עוד קבע בית המשפט קמא כי בהזמנת הנאמנים להציע הצעות ואף בטופס הצעת הרכש נקבע כי הערבות תשמש להבטחת מלוא התחייבויות המציע וכי הנאמנים יהיו רשאים לחלט את הערבות ככל שלפי דעתם לא עמד המציע בתנאי הצעתו. לגישת בית המשפט קמא, משזכה המבקש בהתמחרות והצעתו החדשה אושרה על פי המתווה והתנאים שהוכתבו לפרוטוקול, אין משמעות להצעתו הראשונית והערבות שהפקיד נועדה להבטיח את הצעתו החדשה. בית המשפט הדגיש בהקשר זה כי המשיב ובאי כוחו, אשר נכחו בהתמחרות לא ביקשו לסייג את תוקפה כנטען על ידי המערער עתה, ואף לא כאשר ערבותו של המציע הנוסף הושבה לידיו. בכל הקשור לאופן ניהול המשא ומתן, קבע בית המשפט כי יש צדק רב בטענות הנאמנים לפיהן ניהל המערער את המשא ומתן בחוסר תום לב ומתוך רצון וכוונה להשתחרר ממחויבויותיו. הצהרותיו השונות בדיונים התבררו בדיעבד, כך נקבע, כריקות מתוכן וזאת בהינתן התנאים שהועלו על ידו אשר חרגו מהמתווה וכן בהינתן סירובו לחתום על טיוטת ההסכם שהועברה על ידי באי הכוח שלו עצמו. התנהגות זו מלמדת, לפי קביעת בית המשפט קמא, כי המציע חזר בו למעשה מהצעתו וכי הצהרותיו לא נועדו אלא על מנת ליצור תשתית ראייתית להשתחררות מההצעה בטענות המסירות מעליו, לכאורה, את האחריות לאי-הצלחת המשא ומתן. משכך אין המערער יכול להלין על אי-חתימת הסכם מפורט ולסמוך על כך את בקשתו להשבת הערבות שכן בנסיבות אלו, קמה לנאמנים הזכות לחלטה. עוד קבע בית המשפט כי פניית הנאמנים למציע חלופי על מנת לנהל משא ומתן, אין בה כדי לשנות ממסקנה זו בציינו כי מדובר בפניה לגיטימית אשר נעשתה במקביל למאמציהם של הנאמנים להגיע להבנות עם המערער ובעוד הוא מתמיד בהעלאת תנאים וטענות ובהערמת קשיים. בית המשפט הוסיף והתייחס להחלטתו מיום 15.10.2015 והבהיר כי קביעתו הצטמצמה לסוגיית האכיפה בלבד וזאת מבלי לקבוע האם נכרת חוזה מחייב בין הצדדים וכי אין בהחלטה זו כדי לשלול את הקביעה כי המבקש חזר בו מהצעתו ומעקרונות מתווה המכר. תמצית טענות הצדדים 6. בערעור שהגיש על דחיית בקשתו להשבת הערבות טוען המערער כי בית המשפט קמא שגה בכך שמחד גיסא קבע שהוא אינו מכריע בשאלה אם המתווה מהווה הסכם מכר מחייב ומאידך גיסא קבע כי המציע חזר בו מהצעתו שעה שלא הגיע עם הנאמנים להסכמה על ההסכם המפורט. לטענתו של המערער הדברים אינם יכולים לדור בכפיפה אחת וככל שלא הייתה הסכמה מחייבת, לא ניתן לייחס למערער חזרה מהתחייבויותיו. עוד טוען המערער כי שגה בית המשפט עת התעלם מהעובדה שטיוטת הסכם המכר המפורט, אותה שלחו הנאמנים בתאריך 21.9.2015 שונה במהותה מהמתווה שאושר בבית המשפט ולכן מהווה הצעה חדשה שהוא אינו מחויב לה. המערער אף סבור כי בית המשפט קמא שגה כשקבע כי המערער ניהל משא ומתן עם הנאמנים בחוסר תום לב או כי המערער העלה דרישות וסוגיות חדשות אשר לא באו לידי ביטוי בהצעתו הראשונית או במתווה המכר. לטענתו המשיבים הם אלה שסירבו בעקביות לקבל את הערותיו של המערער ביחס למתווה, הערימו קשיים והעלו דרישות חדשות שאינן מעוגנות בהחלטת בית המשפט. לבסוף, המערער טוען כי שגה בית המשפט בקובעו כי הערבות ניתנה להבטחת המתווה ולא להבטחת ההצעה הראשונית בלבד. 7. הנאמנים טוענים מצידם כי טענות רבות שהועלו בערעור וביניהן הטענה בדבר התנהלות הנאמנים והסיבות לכישלון המשא ומתן, מהוות הרחבת חזית וכי קו הטיעון אשר ננקט בבית המשפט קמא נזנח כמעט לחלוטין לטובת קו טיעונים חדש זה. לטענתם, עמדתו של המערער בערעור לפיה הנאמנים הם אלה שהכשילו את המשא ומתן בהעלאת דרישות החורגות ממתווה המכר, לא הועלתה במסגרת בקשתו בבית המשפט המחוזי וממילא לא נדונה וכי המערער אף דחה כל ניסיון להגיע לבירור עובדתי של הסוגיה בערכאה הדיונית. הנאמנים דבקים בעמדתם כי המערער חזר בו מהצעת הרכישה והעלה דרישות החורגות ממתווה המכר בסמוך לאחר זכייתו בהתמחרות. הם סומכים את ידיהם על החלטת בית המשפט וטוענים כי אין להתערב בקביעותיו העובדתיות ובהן הקביעה כי המערער ניהל את המשא ומתן בחוסר תום לב; כי הוא חזר בו מהצעתו; כי הערבות הופקדה להבטחת כלל התחייבויותיו; וכי לא חל שינוי במעמדו כ"מציע נבחר" הגם שנוהל משא ומתן עם המציע הנוסף באישור בית המשפט. הכונס הרשמי מצטרף לטענות הנאמנים ומוסיף כי מן הראוי שבית משפט לא יתערב בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא, בייחוד בהינתן העובדה שבית המשפט קמא ליווה את ההתמחרות ואת המשא ומתן לכל אורכם ובהינתן התרשמותו הבלתי אמצעית מן האופן שבו התנהלו הדברים. דיון 8. דין הערעור להידחות. טענותיו של המערער בדבר התנהלות הנאמנים בחוסר תום לב כביכול ולחלופין כמי שפעלו באופן המגבש הצעה חדשה, דינן להידחות על הסף משום שהן אכן מועלות לראשונה בשלב הערעור מבלי שהועלו וממילא מבלי שנדונו בפני בית המשפט המחוזי (ראה: ע"א 2962/13 חברת רהיטי פורת בע"מ נ' מסיקה, פסקה 5 (5.10.2014); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1006 (מהדורה שתים עשרה, 2015); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 329 (מהדורה שלישית, 2012)). אדרבא, בבית המשפט המחוזי, הדגיש המערער כי הוא "סבור שאין זה המקום ליתן פרוט נרחב בדבר הסיבות לאי חתימה על הסכם ועניין זה אינו רלוונטי לבקשה זו (על אף נסיונם של הנאמנים לעשות כן)" (תגובת המערער לתשובת הנאמנים מיום 21.2.2016, פסקה 19). 9. הטענה הנוספת שמעלה המערער ולפיה נועדה הערבות הבנקאית להבטיח את הצעתו הראשונית בלבד אף היא דינה להידחות. במסגרת הליכי התמחרות למכירת פעילותה של חברה הנמצאת במצב של חדלות פירעון נהוג לבקש ממציעים לצרף להצעתם ערבות בנקאית בערך של אחוז מסוים מן ההצעה (לרוב 10%) וזאת כאמצעי להפגנת רצינות ויכולת כספית לעמוד בהצעה. עוד נועדה הערבות להרתיע מציעים שאינם רציניים מלהשתתף בהתמחרות לכתחילה או לסגת מן ההצעה שהגישו בקלות ראש, ומקום שבו מציע חוזר בו מהצעתו בלא הצדקה עשוי בעל התפקיד, באישור בית המשפט, לחלט את ערבותו (ורדה אלשיך וגדעון אורבך הקפאת הליכים הלכה למעשה 606-602 (מהדורה שנייה, 2010) (להלן: אלשיך ואורבך); כן ראו פסיקת בתי המשפט המחוזיים בפש"ר (ת"א) 2160/04 כהן נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (25.11.2004); פש"ר (חי') 555/02 אופנת קפה בע"מ נ' עמיטקס את אמדאי 1991 ת"א בע"מ (3.3.2003); פר"ק (ת"א) 2764/09 קסטנבאום נ' מארוס פסקה 16 (16.1.2011)). בית המשפט המחוזי קבע כי הערבות שצורפה להצעת המערער חלה גם על ההצעה הכספית המשופרת ועל ההתחייבויות הנובעות ממתווה המכר ולא רק על ההצעה הראשונית. במסקנה זו לא ראיתי מקום להתערב. בהזמנה להציע הצעות (מע/3) הורו הנאמנים למציעים המעוניינים לרכוש את "מניות ו/או פעילות" קבוצת חיון כי עליהם לצרף להצעתם "ערבות בנקאית אוטונומית ובלתי מותנית, צמודה למדד המחירים לצרכן, בשיעור של 10% מגובה ההצעה, בנוסח המצורף בתיק למשקיע, לפקודת הנאמנים של החברה". עוד צוין בהזמנה כי "הערבות תחולט על ידי הנאמנים אם המציע לא יעמוד בתנאי הצעתו. תוקף הערבות יהיה ל-6 חודשים מיום הגשת ההצעה" (סעיף 11 להזמנה). בסעיף 12 להזמנה צוין כי: מציע שיחזור בו מהצעתו, בין לפני שניתנה לו תשובה ובין לאחר שהצעתו התקבלה, המחאתו/ערבותו הבנקאית תחולט. ובטופס הצעת הרכש (מש/ג) אשר הועבר למציעים הובהר כי: ערבות ההצעה תשמש להבטחת מלוא התחייבויותיו של המציע על פי הצעתו, לרבות התחייבויות עתידיות [ההדגשה אינה במקור], הנאמנים יהיו רשאים לחלט ערבות זו ככל שהמציע, לדעת הנאמנים, לא יעמוד בכל בתנאי כלשהו מתנאי הצעתו [השגיאה במקור]. המערער צירף להצעתו המקורית, כנדרש, המחאה בנקאית לפקודת הנאמנים על סך 200,000 ש"ח (מע/5) והניתוק שהוא טוען לו בין הצעתו המקורית ובין הצעתו במסגרת ההתמחרות שהתקיימה באולם בית המשפט, הוא מלאכותי שכן מדובר למעשה בשיפור הצעתו הקיימת ולא בהצעה חדשה. בהזמנה להציע הצעות ובטופס הצעת הרכש, המהווים את מסמכי הבסיס למשא ומתן ולהתקשרות עם המציעים, אף נקבע מפורשות כי הערבות נועדה לא רק על מנת להבטיח את הצעתו הראשונית של המערער אלא גם את כל ההתחייבויות העתידיות שלו בהקשר זה. שיפור הצעתו של המערער במסגרת ההתמחרות על בסיס עקרונות מתווה המכר שקבע בית המשפט במהלך הדיון, היא בבירור התחייבות מסוג כזה. לכך יש להוסיף כי טענתו של המערער כאילו ההצעה המשופרת שניתנה על ידו במסגרת ההתמחרות על פי מתווה המכר שקבע בית המשפט, אינה מובטחת בערבות שניתנה, אף אינה מתיישבת עם העובדה כי המערער לא ביקש את החזרת הערבות לאחר זכייתו בהתמחרות ובעת ששוחררה ערבותו של המציע הנוסף. ולבסוף, מעיון בפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מיום 27.9.2015, כעשרה ימים לאחר זכייתו של המערער בהתמחרות, עולה כי כבר באותו מועד נודע למערער שהנאמנים פדו את ההמחאה הבנקאית שצירף להצעתו והפקידו את תמורתה בחשבונם, אך ההסתייגות היחידה שהועלתה על ידו בעניין זה באותו שלב הייתה כי הדבר נעשה ללא אישור, תוך הדגשה כי ההצעה כפופה לחתימה על הסכם (ראו פרוטוקול הדיון מיום 27.9.2015 עמ' 69 שורות 15-10). ובמילים אחרות, גם באותו שלב לא נטען כי ההצעה המשופרת שניתנה על ידי המערער במסגרת ההתמחרות על פי מתווה המכר שקבע בית המשפט, יצרה מצב דברים חדש שאותו אין הערבות מבטיחה. מטעמים אלו כולם יש לדחות את טענת המערער לפיה יש לראות בהתמחרות ובתוצאותיה הצעה נפרדת וחדשה, שאינה שלובה בהתחייבויותיו הקודמות ובערבות שניתנה בגינן. 10. האם הפר המערער את תנאי הערבות ועל כן היו הנאמנים רשאים לחלטה? בית המשפט המחוזי הגיע לכלל מסקנה כי המערער הפר את החובות המוטלות עליו באופן המצדיק את חילוט הערבות ואילו המערער מלין על מסקנה זו ומבקש כי נתערב בה. בהתייחסו לניהול הליכי המכר בבית המשפט המחוזי ציין הכונס הרשמי: "אין חולק כי ההליכים בתיק דנא נוהלו 'קצת' אחרת, התמחרות בוצעה טרם נערך הסכם מכר ואף טרם הצגת ואישור ההצעה באספות הנושים". עם זאת, ציין הכונס הרשמי כי "המערער היה מודע ל'היפוך' היוצרות מתחילתם ועדיין בחר להמשיך בתהליך". אכן, אילו נוהל הליך ההתמחרות "בדרך המלך", ייתכן כי ניתן היה למנוע חלק ניכר מהמחלוקות נושא הערעור, אך בית המשפט המחוזי אשר ליווה באופן צמוד את הליך המשא ומתן וקיים ארבעה דיונים שעסקו בפרטי ההסכם ובמחלוקות הצדדים, קבע כממצא שבעובדה על סמך התרשמות בלתי אמצעית מהתנהלות הצדדים כי יש צדק רב בטענות הנאמנים לפיהן המערער ניהל לאחר זכייתו בהתמחרות משא ומתן בחוסר תום לב מתוך רצון להשתחרר מהתחייבויותיו וכי המערער חזר בו למעשה מהצעתו. עוד קבע בית המשפט כי היה זה המערער שהערים קשיים והעלה דרישות נוספות שלא היו חלק מתנאי הצעתו או ממתווה המכר. כידוע, אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים של הערכאה הדיונית והמערער לא הציג טעם של ממש המצדיק חריגה מן הכלל האמור במקרה דנן (ראה ע"א 8557/06 עיריית פתח תקווה נ' חברת אולימפיה בניה השקעות ופיתוח (1994) בע"מ (15.9.2010); ע"א 6768/01 רגב נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(4) 625, 631 (2004)). כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו, בבוקר יום ה-8.10.2015, לאחר משא ומתן מרתוני שנמשך אל תוך השעות הקטנות של הלילה, הודיעו הנאמנים למערער כי הם נכונים לקבל את הנוסח האחרון של טיוטת ההסכם ששלחה באת כוחו כפי שהיא, ובלשונה של רו"ח שרון "השינויים שבוצעו לא היו שינויים שאנחנו אישרנו אותם. יחד עם זאת, השינויים גם לא היו כאלה גדולים שאי אפשר להסתדר ולאשר אותם ולחתום" (פרוטוקול הדיון מיום 8.10.2015, עמ' 109, שורות 19-18). דא עקא, שמספר דקות לפני תחילת הדיון בבית המשפט המחוזי, כאשר ביקשו הנאמנים מהמערער לחתום על נוסח ההסכם שנשלח על ידי באי-כוחו, מסר להם המערער כי הוא אינו מוכן לחתום על ההסכם משום שהוא מעוניין לעבור עליו וכשנשאל על כך במהלך הדיון הוא מסר כי "נוסח נקי, עם נספחים. נחתום בשקט. אני לא יודע לעשות את זה בתשלומים" (שם, עמ' 111, שורה 19). בנסיבות אלה, אין פלא כי בית המשפט המחוזי הגיע לכלל מסקנה שהתנהלותו של המערער אינה מותירה ספק "בדבר כוונותיו האמיתיות" וכי "התנהלותו של המבקש [המערער] במסגרת המשא ומתן לחתימת ההסכם המפורט מלמדת כי זו נבעה מן הטעם, כי המבקש חזר בו למעשה מהצעתו לרכישת החברות". משנמצא כי המערער נהג בחוסר תום לב במשא ומתן וחזר בו למעשה מן ההצעה שנתן במסגרת ההתמחרות, צדק בית המשפט המחוזי בהתירו את חילוט הערבות. החלטה זו יש לה עיגון ותימוכין במסמך ההזמנה ובטופס הצעת הרכש שהסעיפים הרלוונטיים מתוכם צוטטו לעיל והיא אף מתיישבת היטב עם תכליתה של הערבות אשר נועדה, כאמור, להבטיח את רצינות ההצעה ולהרתיע מפני התנהלות בחוסר תום לב אל מול הנאמנים, בין היתר, בכל הנוגע לגיבוש ההסכם המפורט על פי מתווה המכר שעליו הוסכם. בהינתן מסקנה זו, השאלה האם נקשר בין הצדדים הסכם בר תוקף על פי מתווה המכר אם לאו אינה מעלה ואינה מורידה. ממילא אין בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 15.10.2015, אשר דחתה את בקשת הנאמנים לאכוף את הסכם המכר והותירה בצריך עיון את שאלת מעמדו של מתווה המכר כחוזה בר תוקף, כדי להשליך על המסקנה שאליה הגיע בית המשפט קמא והגענו אנו בעניין חילוט הערבות. 11. סיכומם של דברים, אציע לחבריי לדחות את הערעור ולחייב את המערער בהוצאות הנאמנים ובשכר טרחת עורך דין בערעור בסך 20,000 ש"ח ובהוצאות הכונס הרשמי ובשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח. ש ו פ ט ת השופט א' שהם: אני מסכים. ש ו פ ט השופטת ע' ברון: אני מסכימה. ש ו פ ט ת ניתן היום, ‏כ"ט בניסן התשע"ז (‏25.4.2017). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16032300_V15.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il