אברהם בן דוד נ. כונס הנכסים הרשמי

פסק-דין בתיק ע"א 3224/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3224/07 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות המערער: אברהם בן דוד נ ג ד המשיב: כונס הנכסים הרשמי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בפש"ר 331/05 שניתן ביום 27.2.07 על ידי כבוד השופטת ד' סלע תאריך הישיבה: כ"ט בניסן התשס"ט (23.04.09) בשם המערער: עו"ד שי דנה בשם המשיב: עו"ד ריקי אלמוג פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ד' סלע), שדחה את בקשת המערער להכריזו פושט רגל וביטל צו כינוס לנכסיו. 2. המערער, יליד שנת 1950, הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה בשנת 2005 בקשה למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל. בבקשה מנה המערער 17 נושים, אשר הסכום הכולל המגיע להם עלה על 2.4 מיליון ש"ח. בית המשפט המחוזי נתן צו כינוס ביום 27.6.05 ופסק כי על המערער לשלם מידי חודש לקופת הכינוס סך של 100 ש"ח. מסתבר כי הוגשו 4 תביעות חוב בלבד, בסכום כולל של 365,000 ש"ח. נערכו שתי אסיפות נושים, אך אף נושה לא התייצב. החייב הסביר שהסתבכותו הכלכלית החלה בסוף שנות השמונים של המאה שעברה, כאשר חתם על ערבויות שונות עבור גיסו וגיסתו. בהמשך מכרו המערער ואשתו דירה שהיתה להם בישוב יוקנעם, החזירו חוב שהיה מובטח במשכנתא על הדירה וכן פרעו חובות שונים לנושים. בשנות התשעים התנהלו נגד המערער תיקי הוצאה לפועל. התיקים אוחדו בשנת 1999 והושת עליו במסגרת הליכי הוצאה לפועל תשלום חודשי בסך 250 ש"ח. המערער הפסיק לשלם אחרי עשרה תשלומים ותיק האיחוד פוזר. המערער ואשתו, שנפרדו בעבר, חזרו והתאחדו ועברו לאילת. לאחר מספר שנים חזר המערער לצפון הארץ ונותק מבני משפחתו. 3. הכונס הרשמי התנגד לבקשת המערער להכריזו פושט רגל. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדתו של הכונס הרשמי, לפיה יש לדחות את הבקשה בשל חוסר תום ליבו של המערער. בית המשפט קבע כי המערער חתם על כתבי ערבות שונים בעת שהוא היה מסובך בחובות והוא לא מסר פרטים לגבי ההסתבכות בחובות של גיסו וגיסתו. עוד מצא בית המשפט, כי המערער היה "לקוח מוגבל מיוחד", בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן - חוק שיקים ללא כיסוי), וכי הדבר נבע משום שהמשיך לפזר שיקים ללא כיסוי אף שהיה שקוע בחובות. נתון שלילי נוסף לחובת המערער היה שבשנת 2001 הוא שכר בית בן 7 חדרים באילת והתחייב לשלם תחילה שכר חודשי של 1,200 דולר ולאחר מכן 1,300 דולר. בתקופת השהות באילת אף נוצרו חובות חדשים בשל אי תשלום מלא שכר הדירה. לדעת בית משפט קמא, שכירת בית בן 7 חדרים בסכומים הנזכרים מצביעה על "חיי בזבזנות ופאר תוך יצירת חובות חדשים". בית המשפט אף פקד לחובת המערער את העובדה שלא הציג מסמכים שונים שנדרשו על ידי הכונס הרשמי. נקודה נוספת שהצביעה לדעת בית המשפט על חוסר תום ליבו של המערער, הייתה אדישות לחובותיו, אשר נלמדה מכך שנמנע מלעבוד ולהשתכר לפרנסתו. 4. דעתנו היא, כי יש לקבל את הערעור. נראה לנו כי בית המשפט המחוזי החמיר יתר על המידה עם המערער וכי חלק מקביעותיו לעניין חוסר תום ליבו של המערער אינן יכולות לעמוד. כאמור, הסתבכותו של המערער החלה בסוף שנות השמונים, עת שחתם על ערבויות שונות לטובת גיסו וגיסתו. על יסוד החומר שהונח בפני בית המשפט המחוזי ובפנינו, לא ניתן לומר שעצם חתימה על ערבויות שונות לטובת בני המשפחה מצביעה על חוסר תום לב. במציאות הישראלית תופעה ידועה היא שלעיתים נדרשים אנשים לחתום על ערבויות, ומה טבעי יותר מכך שבני המשפחה יהיו אלה שיתבקשו לחתום על הערבויות. כמובן, שאין להצדיק מצב בו אדם השקוע בחובות יצור חובות חדשים ויחתום על ערבויות. אין לומר שזה היה המצב לגבי המערער בעת שחתם על הערבויות לטובת בני משפחתו לפני כעשרים שנה. קשה אף לקבל את עמדת הכונס הרשמי, שהמערער חטא בכך שלא המציא העתקים של ערבויות מלפני שנים רבות. כך, למשל, המציא המערער פסק דין שניתן נגדו ולזכות בנק הפועלים ביום 22.7.90. הכונס הרשמי דרש שיומצא כתב התביעה, על מנת לוודא האם אמנם מדובר בפסק דין שעילתו ערבות עליה חתם המערער. דרישה זו של הכונס הרשמי, שבאה למעלה מ-15 שנים לאחר פסק הדין, נראית מרחיקת לכת (השוו, רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810 (2004)). ניתן להניח שהתיק של בית המשפט בוער. הננו מציינים נקודה זו על מנת להצביע על כך שדומה כי הכונס הרשמי העמיד במקרה זה דרישות מוגזמות ומיותרות, שכלל לא ניתן לקיימן. בחלוף שנים רבות מעת שניתן פסק דין, אין להתפלא שאדם מתקשה להמציא את כתבי בי-דין המקוריים. 5. נקודה נוספת בה שגה בית המשפט המחוזי נוגעת לקביעתו כי המערער נגוע בחוסר תום לב משום שפיזר שיקים בעת שהיה שקוע בחובות, כך שהדבר הביא בעבר לקביעה כי הוא "לקוח מוגבל מיוחד". בית המשפט הזכיר את סעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי בהקשר זה. סעיף 3ג(א) לחוק זה קובע כי אם ראש ההוצאה לפועל הטיל על חייב הגבלה לפי סעיף 69ד(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, יהא החייב "לקוח מוגבל מיוחד". פנייה לסעיף שבחוק ההוצאה לפועל מגלה כי סמכותו של ראש ההוצאה לפועל לעניין "לקוח מוגבל מיוחד" תלויה בכך שראש ההוצאה לפועל הכריז על החייב כ"חייב מוגבל באמצעים". אין לעניין זה דבר עם משיכת שיקים ללא כיסוי. כלומר, בית המשפט המחוזי טעה כאשר סבר כי הקביעה שהמערער היה במעמד של "לקוח מוגבל מיוחד" נבעה בשל כך שהוא פיזר שיקים ללא כיסוי. 6. הנקודה המרכזית הפועלת לחובתו של המערער, ומצביעה היא על חוסר תום לב מסויים, נוגעת לעניינים הקשורים לשכירתו של בית בן 7 חדרים באילת. אכן, ניתן לשאול כיצד זה אדם השקוע בחובות שוכר בית כה גדול ומשלם דמי שכירות גבוהים יחסית. המערער הסביר כי באותו בית התגוררה לא רק משפחתו שלו אלא גם משפחתה של בתו וכן שהבית שימש עסק שהפעילה אשתו. בדברים אלה יש אכן הסבר מסויים. יחד עם זאת, ראוי בהחלט לקחת בחשבון עניין זה לצד החובה ויש בו כדי להצביע על רמה מסויימת של חוסר תום לב. 7. נקודה נוספת שחובה להתייחס אליה, נוגעת לקביעתו של בית המשפט המחוזי כי המערער אדיש לחובותיו, כפי שנלמד, כך נקבע, מהעובדה שאינו עובד ואינו מנסה להתפרנס. נזכיר, כי המערער הינו יליד שנת 1950. מן החומר עולה, כי הוא סובל מבעיות רפואיות שונות והיה מטופל בשנת 2006 במרפאת חוץ פסיכיאטרית בבית החולים רמב"ם. ועדה רפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי קבעה בשנת 2006 כי נכותו הרפואית היא בשיעור של 50 אחוזים. עוד מתברר, כי שרות התעסוקה קבע עוד בשנת 2000 כי המערער אינו ניתן להשמה לצמיתות. העובדות האחרונות שצויינו, במיוחד על רקע גילו של המערער, מובילות למסקנה שקשה לפקוד לחובתו את העובדה שאינו עובד. נוסיף, כי המערער מקבל גמלה של הבטחת הכנסה. 8. חוסר תום לב יכול אכן להביא לדחייה של בקשת חייב להכריזו פושט רגל. יחד עם זאת, חובה לזכור שחוסר תום לב הינו מושג רחב ביותר, ויש להתייחס אליו על רקע הנתונים הספציפיים הנוגעים לחייב המסוים. נקודה בעלת חשיבות בהקשר זה מתייחסת לאלמנט הזמן. גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסויים ביצירתו של חוב, יתכן שחלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם. אין להתייחס באותה אמת מידה לחייב שיצר חובות לפני שנים רבות ונוהלו נגדו הליכי הוצאה לפועל במשך שנים, תוך מימוש נכסיו, ואל חייב שיצר חובות רבים תוך תקופה קצרה ויוזם הליכי פשיטת רגל זמן קצר לאחר יצירת החובות ובלא שהתנהלו נגדו כלל הליכי הוצאה לפועל. אפילו אדם שהורשע בפלילים זכאי לכך שהרשעתו תימחק לאחר חלוף תקופה מסוימת (ראו חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981). האם חייב שהסתבך בחובות אינו זכאי אף הוא למידת התחשבות בשל חלוף הזמן, גם אם פעולותיו נגועות במידה מסוימת של חוסר תום לב?! אין ללמוד מדברי כי חלוף השנים ירפא כל סוג של חוסר תום לב. די בכך שנאמר, כי גם הנתון בדבר חלוף הזמן ראוי שיקבל משקל לזכותו של החייב. כמובן, שיש לברר בכל מקרה את הסיבות ליצירת החובות, אך לא ניתן להתעלם מכך שקשה לדרוש מאדם להציג בפני הכונס הרשמי את כל המסמכים הנוגעים ליצירת החובות כאשר חלפו שנים רבות מעת יצירתם (השוו, רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי הנ"ל). 9. התמונה המתקבלת במקרה זה מן הנתונים השונים אינה מצביעה על חוסר תום לב ברמה כזו שתצדיק דחייה של הבקשה להכריז את המערער פושט רגל. המערער נתן הסבר מספק לגבי תחילתה של הסתבכותו הכלכלית, שכאמור נובעת מערבויות שחתם לפני שנים רבות. לא ניתן אף להתעלם מכך שהמערער ואשתו מכרו דירה ביוקנעם וכיסו בתמורה חובות מסוימים. כאמור, הנקודה השלילית העיקרית נוגעת לעניינים שונים הסובבים סביב שכירתו של בית באילת. אף שבעניין זה קיימת מידה מסוימת של חוסר תום לב, אין בה כדי להטות את הכף נגד מתן הכרזה. במקרה זה ראוי היה להכריז את המערער פושט רגל לבקשתו. 10. הערעור מתקבל ופסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוטל. המערער מוכרז פושט רגל. הכונס הרשמי יישא בשכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש"ח. ש ו פ ט השופטת מ' נאור: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופטת א' חיות: אני מסימה. ש ו פ ט ת ניתן היום, ט' באייר התשס"ט (‏3.5.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07032240_S08.doc עכב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il