נחום אלון נ. אסף רפפורט

בבית המשפט העליון ער"א 3222/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: נחום אלון נ ג ד המשיבים: 1. אסף רפפורט 2. דנה אייל ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 10.3.2022 בע"א 741/22 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 10.3.2022 בע"א 741/22 בה נדחתה בקשת המערער לפטור מהפקדת ערובה. המערער הגיש ערעור על החלטת המפקחת על רישום המקרקעין בתל אביב-יפו, שלא לפסול עצמה מלדון בתובענה שהגישו המשיבים נגדו. לצד הערעור הוגשה בקשה למתן פטור מהפקדת ערובה. בבקשתו העלה המערער טענות לגופו של ערעור הפסלות, המצדיק לטענתו פטור מהפקדת הערובה או הפחתתה. המערער הוסיף טענות כלליות בדבר המצב הכלכלי במדינה. בהחלטתה קבעה הרשמת כי הבקשה נעדרת תשתית עובדתית כלשהי לגבי מצבו הכלכלי של המערער, ומשכך, גם מבלי להביע עמדה בנוגע לסיכויי הערעור, אין היא מצדיקה מתן פטור מהפקדת ערובה. מכאן לערעור שלפנַי, בו טען המערער כי סכום הערובה שהוא נדרש להפקיד בסך של 15,000 ש"ח גבוה במידה שאינה מוצדקת נוכח העובדה שרק במקרים נדירים נפסקות הוצאות משפט לטובת משיבים בערעורי פסלות, ובכל מקרה מדובר בסכומי הוצאות נמוכים בהרבה מגובה הערובה שהתבקשה הפקדתה. עוד נטען כי מטרת התקנות לא הייתה לנעול את שערי המשפט ולפגוע בזכות הגישה לערכאות של מתדיינים. דין הערעור להידחות. שיקול הדעת המסור לרשם בית המשפט בענייני ערובה הוא רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו למשל לאחרונה: ער"א 3072/22 סיבוש נ' 'מגדל' אחזקות וביטוח פיננסים, פסקה 4 (15.5.2022); ער"א 2598/22 י.ב שיא משאבים בע"מ נ' רשות המיסים, פסקה 1 (26.4.2022)). מקרה זה אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות בהחלטת הרשמת. די בכך שהמערער הגיש את בקשתו לפטור מהפקדת ערובה מבלי שהניח תשתית עובדתית כלשהי באשר למצבו הכלכלי, כדי לדחות את הערעור. אוסיף ואציין כי גם אין מקום לטענתו המרכזית של המערער לפיה בכך שלא ניתן לו הפטור המבוקש על ידו (וגם לא הופחת סכום הערובה) יש כדי לפגוע בזכות הגישה שלו לערכאות. כפי שנקבע זה מכבר, הכללים הקבועים במסגרת התקנות ביחס למתן פטור מהפקדת ערובה משקפים את האיזון שערך המחוקק בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולים מערכתיים הנוגעים לסופיות הדיון, מניעת הליכי סרק, מימון הזמן המשפטי והבטחת הוצאותיהם של בעלי הדין האחרים (בשג"ץ 5815/20 כוכבי נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, פסקה 5 (23.8.2020); בש"א 5837/20 ורדי נ' בועז, פסקה 4 (3.9.2020)). עצם דחיית הבקשה לפטור, אין בה משום פגיעה בזכות הגישה לערכאות. גם אין לקבל את טענת המערער כי חיובו בהפקדת ערובה בסך של 15,000 ש"ח אינו עומד בהלימה לכך שחיוב בהוצאות הוא עניין נדיר בערעורי פסלות, וגם כשהדבר נעשה, מדובר בסכומים נמוכים בהרבה. די בעניין זה לציין כי בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 נתן מחוקק המשנה את דעתו לסכומי הערובה השונים, והעמיד את סכום הערובה בערעור לבית משפט זה על החלטת פסלות על סך של 15,000 ש"ח. טענת המערער כי גובה הערובה אינו מתאים לסוג הליכים כגון דא, אינה אפוא מן העניין (ראו לעניין סמכות בית משפט זה לדון בערעור על החלטת מפקח על רישום מקרקעין שלא לפסול עצמו: ע"א 5086/07 פולק נ' בן מאור (7.2.2008)). יתר על כן, בהינתן העובדה שמדובר בערעור פסלות, משוכה גבוהה ביותר ניצבת לפני המערער להוכיח את סיכויי ערעורו באופן המצדיק מתן פטור מהפקדת ערובה או הפחתתה, בשים לב למבחן המנחה לבחינת בקשה לפסלות – חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים (ער"א 1536/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (11.3.2021); ער"א 1588/21 קורצבנד נ' עיריית ראשון לציון, פסקה 4 (9.3.2021)). הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ג באייר התשפ"ב (‏24.5.2022). ש ו פ ט _________________________ 22032220_N01.docx לש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il