עבדל אלסנע ו-43 עותרים נוספים משבט טראבין אלסנע נ. מינהל מקר

פסק-דין בתיק בג"ץ 3218/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3218/09 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט י' דנציגר העותרים: עבדל אלסנע ו-43 עותרים נוספים משבט טראבין אלסנע נ ג ד המשיבים: 1. מינהל מקרקעי ישראל מדינת ישראל 2. המועצה המקומית עומר 3. כבוד השופט טישלר בימ"ש השלום באר שבע עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד שמואל זילברמן בשם המשיבים: עו"ד נטע אורן פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. העותרים, בני השבט טראבין אל-סאנע, טוענים בעתירתם כי המשיבים 1-2 מבצעים "על שטחם" של העותרים עבודות בניה שלא כדין ובניגוד לפסק דין שניתן בשנת 1999 בת"א 7030/96 בבית משפט השלום בבאר שבע. בעניין נשוא העתירה מתנהל הליך בבית משפט השלום (ת"א 8599/07), והעותרים פנו בעניין נשוא העתירה בבקשות לסעדים זמניים (בש"א 3784/08 ו-בש"א 1814/09) אלא שטרם ניתנו בהם החלטות. על כן נתבקשה התערבות בית משפט זה, ונתבקש בעתירה צו על-תנאי וצו ביניים המורה למשיבים 1-2 להימנע מהמשך ביצוע עבודות הבניה עד למתן החלטות הערכאה הדיונית בבקשות לסעדים זמניים, וכן נתבקש צו על תנאי המורה לערכאה הדיונית ליתן החלטה "תוך פרק זמן קצר ביותר". 2. מהודעת העדכון שהגישה המדינה עולה כי טרם ניתנו החלטות בבקשות לסעדים זמניים שנתבקשו בבית משפט השלום. לגוף העניין ציינה המדינה כי המקרקעין נשוא העתירה הועמדו לרשות המועצה המקומית עומר לצורך ביצוע עבודות תכנון ופיתוח להרחבת היישוב, וכי העבודות בשטח מבוצעות כדין בהתאם לתב"ע 14/במ/128 משנת 1994. עוד נטען כי העבודות אינן מבוצעות במקום מושבם של העותרים אלא במרחק לא מבוטל מהם ובשטחים פנויים. לפיכך סבורה המדינה כי אין כל ממש בטענת "הפלישה" שהעלו העותרים ושאין כל יסוד לטענה כי המדינה או מי מטעמה מפירים צו שיפוטי. כעולה מן העתירה, עמדה זו של המדינה הוגשה גם לבית משפט השלום במסגרת התגובות לבקשות לסעדים הזמניים האמורים. 3. מבלי להיכנס למחלוקת העובדתית והמשפטית בין הצדדים, דין העתירה להידחות על הסף. טענות העותרים בעתירה זהות לטענותיהם במסגרת הבקשות לסעדים זמניים שהגישו לבית משפט השלום ושטרם נתקבלה בהם החלטה. העותרים מבקש כי נכריע במקום הערכאה המוסמכת ולכך לא נוכל להיעתר: "מושכלות ראשונים הם, כי בית משפט זה לא נועד להחליף את ערכאות השיפוט המוסמכות, והוא לא יזקק לעתירה מקום שנתון לעותר סעד חלופי" (בג"ץ 5090/06 פלונית נ' בית המשפט לענייני משפחה באילת, פסקה 5 (טרם פורסם, 30.7.2006); ראו והשוו גם בג"ץ 3248/09 סרי נ' שר המשפטים, פסקה 3 (טרם פורסם, 17.4.2009)). מכל מקום, אם מבוקשם של העותרים הוא רק לזרז מתן החלטה בבית משפט השלום, עליהם לפנות בבקשה מתאימה במסגרת ההליך המתנהל שם (ראו והשוו בג"ץ 10739/06 פחימה נ' רשם בית משפט השלום בת"א, פסקה 2 (טרם פורסם, 27.12.2006)). כמובן ששמורה לעותרים זכותם למצות את הליכי הערעור הקבועים בדין על החלטות בית משפט השלום, אך אין לאפשר "עקיפה" של הליכים אלה באמצעות בית המשפט הגבוה לצדק. 4. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. ממילא נדחית גם הבקשה לצו ביניים. העותרים ישלמו שכר טרחת באת-כוח המשיב 1 בסך 4,000 ש"ח. ניתן היום, ד' אייר, תשס"ט (28.4.2009). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09032180_C02.doc עע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il