ד"ר שמעון גולדמן, יו"ר סניף כ"ס מפגלת שינוי ו-10 א נ. ראש עי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3218/01 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת מ' נאור העותרים: 1. ד"ר שמעון גולדמן, יו"ר סניף כפר-סבא במפלגת המרכז 2. אייל ברגמן 3. עופר בן-נתן 4. שרית בן-נתן 5. גילי מיטשל 6. רומן מיטשל 7. איתן אלימי 8. נירית לבנת אלימי 9. מיה גורמן 10. יניב וידבסקי 11. לילי וידבסקי נגד המשיבים: 1. ראש עיריית כפר סבא 2. עיריית כפר סבא 3. תנועת אמונה - תנועת האישה הדתית לאומית 4. ויצו הסתדרות עולמית לנשים ציוניות תאריך הישיבה: ט"ז באלול תשס"א (4.9.2001) בשם העותרים: עו"ד ליאור כץ בשם המשיב 1: עו"ד בתיה בראף (מליזסון) בשם המשיבה 3: עו"ד חנן מלצר עו"ד מירב וייס בשם המשיבה 4: עו"ד אפרת אליאס עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים פסק-דין על גבי חרשו חורשים האריכו למעניתם; האריכו למעניתם אף העמיקו בה. הגב זו הפעם הוא גבם של כמה עשרות פעוטות המאכלסים גן המצוי ברחוב הדקל בכפר-סבא והמיועד על-פי החלטת עיריית כפר-סבא להפעלה בידי תנועת אמונה - תנועת האשה הדתית הלאומית. העותרים שלפנינו, אחד-עשר במספר, הם יושב-ראש סניף כפר-סבא במפלגת שינוי - מפלגת המרכז ועשרה תושבים המתגוררים ברחוב משה דיין בכפר-סבא. קובלנתם של העותרים היא כי מיקומו של גן הפעוטות במקום שמוקם בו, ברחוב הדקל, הונע מנימוקים בלתי ענייניים, בלתי סבירים ובלא להתחשב בתושבי שכונת הדקל. המשיבים לעתירה - רשויות העירייה ותנועת אמונה - אלה השיבו לעתירה את אשר השיבו, והמסמכים שהונחו על שולחננו רבים הם מספור וממניין. אם כך באשר למסמכים, לא כן באשר לחילוקי-הדעות אשר נתגלעו בין בעלי הדין. העותרים טוענים כי היו אלה שיקולים פוליטיים אשר הניעו את רשויות העירייה למקם את גן הפעוטות במקום שמוקם בו וכי ההחלטה נעשתה בלא שהונחה תשתית עובדתית ראויה. המשיבים מצידם מכחישים, למעשה, כי החלטתם הונעה בעיקרה מטעמים פוליטיים - יהא אשר יהא מובנו של המושג "פוליטי" בהקשר ענייננו - ומוסיפים הם וטוענים כי החלטתם החלטה ראוייה היתה וכי נשענת היא על תשתית עובדתית מספקת. שמענו את טיעוניו על-פה של בא-כוח העותרים, עורך-דין ליאור כץ, ושייטנו ארוכות וארוכות עוד-יותר באוקיאנוס המסמכים שהונחו לפנינו. קראנו, שקלנו והגענו לכלל דעה כי לא עלה בידי העותרים להצביע לפנינו על עילה המצדיקה את התערבותנו בהחלטה שנעשתה. אכן, רשויות העירייה יכולות היו להחליט אף אחרת - בדרכם של העותרים, למשל - ואולם זה טיבו של שיקול-דעת, שהגוף אשר שיקול-הדעת ניתן לו הוא המכריע ובית-המשפט לא יתערב בהחלטתו אלא אם נמצאו באותו שיקול דעת פגם או סירכה המצדיקים את התערבותנו. פגם או סירכה מעין אלה לא נמצאו לנו ועל-כן דין העתירה להידחות. אנו מחליטים לדחות את העתירה. העותרים ישלמו למשיבים מס' 1 ו2- בצוותא חדא ולמשיבה מס' 3, לכל אחד מהם, 15,000 ש"ח הוצאות שכר-טירחת עורך-דין. היום, ט"ז באלול תשס"א (4.9.2001). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 01032180.G06 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444