חסן זערב נ. הממשלה

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 32165-09-24 לפני: כבוד השופט נעם סולברג כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט יחיאל כשר העותרים: 1. חסן זערב 2. חסאן זערב נגד המשיבים: 1. הממשלה 2. צבא הגנה לישראל 3. קצין משטרה צבאית ראשי 4. נציב שירות בתי הסוהר 5. המפקח הכללי - משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד סיגי בן ארי בשם המשיבים: עו"ד מתניה רוזין פסק-דין השופט נ' סולברג: עניינה של העתירה שלפנינו, שהוגשה ביום 11.9.2024, ואשר הוכתרה כ"עתירה לצו הביאס קורפוס", בבקשת העותרים כי נורה למשיבים להודיע לעותר 2 אם בנו, העותר 1, תושב רצועת עזה, אשר נעצר בישראל ביום 7.10.2023, "מוחזק על ידי אחד מהמשיבים או מי מטעמם; היכן הוא מוחזק ומכוח איזה דין; ובמקרה ש[העותר 1] שוחרר או הועבר לגורם אחר – מתי, היכן ולידי מי הועבר ומה ידוע להם על מקום הימצאו". ראשיתו של ההליך, בכך שהאב נחשף, דרך פרסומים בכלי תקשורת שונים, לתיעוד מצולם של בנו, לבוש במדי אסיר בחקירת שב"כ. ביום 5.9.2024 פנתה עמותת 'גישה', בשם האב, אל משל"ט תיאום, בבקשה לאיתור העותר 1 לשם תיאום ביקור עם עורך דין. במענה שהועבר מטעם המשל"ט, נכתב כי "מבדיקה שנערכה נמצא כי אין בידינו אינדיקציה למעצרו או להחזקתו של האדם מושא הבקשה". פניה נוספת מיום 10.9.2024, שבה הפנתה 'גישה' את תשומת-לב המשל"ט לסרטון שפורסם, נענתה באופן דומה: "לאחר בדיקה חוזרת [...] נמצא כי אין בידינו אינדיקציה למעצרו או להחזקתו של האדם מושא הבקשה". בתגובה המקדמית מטעם המשיבים, הודגש, במישור העקרוני, כי בהתאם לפסיקתו של בית משפט זה, "לא מוטלת על המשיבים חובה למסור מידע במענה לפנייה ישירה של בני משפחתם של עצורים מרצועת עזה שנעצרו אגב ובמהלכו של עימות מזוין". אשר לעניינו של העותר 1, הובהר כי אכן, "במענים שנמסרו לב"כ של העותר בהליך דנן, נפלה שגגה"; וכי העותר 1 מוחזק בידי רשויות המדינה מכוח החלטות בית משפט השלום באשקלון, בהליך פלילי המתנהל בעניינו (מ"י 13329-10-23 מדינת ישראל נ' זערב). כמו כן צוין, כי העותר 1 מיוצג בהליך הפלילי על-ידי עורך דין שאינו מבאי-כוחו בעתירה דנן; כי אותו עורך דין אף נפגש עמו במתקן הכליאה במהלך חודש אפריל 2024; וכי ביום 16.9.2024, נשלח מענה מטעם המשל"ט, "ובו הופנו עורכי דינו לתיאום מפגש עמו במקום הימצאו". אשר על כן, נטען כי העתירה אינה אקטואלית עוד, ולפיכך דינה – להידחות על הסף. העותרים, מצדם, סבורים כי יש להותיר את העתירה תלויה ועומדת, "לצורך מתן הסבר מספק וברור מטעם המשיבים אודות ה'שגגה' שנפלה במענה משל"ט הכליאה והצעדים שנעשו על מנת שלא תישנה במקרים אחרים". אכן, הסעד שהתבקש בעתירה התקבל, והיא אינה אקטואלית עוד; דינה, אפוא – להימחק. אמנם, מוטב כמובן היה אילו לא היתה נופלת שגגה כאמור, אולם חזקה על המשיבים כי יֵדעו להתחקות אחר מקור הטעות, ויפעלו כדי למנוע את הישנותה. אין מקום, אם כן, להשאיר את העתירה תלויה ועומדת. העתירה נמחקת אפוא בזאת. בנסיבות העניין, ומשהעותרים ראו לעמוד על עתירתם, חרף העובדה שהתייתרה – אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ב תשרי תשפ"ה (14 אוקטובר 2024). נעם סולברג שופט עופר גרוסקופף שופט יחיאל כשר שופט