ע"א 3213-18
טרם נותח
אדי שטרק נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
סוג הליך
ערעור אזרחי (ע"א)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק ע"א 3213/18
בבית המשפט העליון
ע"א 3213/18
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
המערער:
אדי שטרק
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
2. עו"ד פיראס עזאם
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 4.4.2018 בה"פ 18487-02-17 אשר ניתן על ידי כבוד השופט העמית ג' גינת
בשם המערער: עו"ד נטלי אלגרבלי
פסק-דין
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט העמית ג' גינת), מיום 4.4.2018 בה"פ 18487-02-17, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.
1. המערער הגיש המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בחיפה למתן סעד הצהרתי לפיו הוא אינו הבעלים של נכס מקרקעין המצוי בחיפה (להלן: הנכס). עוד התבקש בית המשפט להצהיר – בין היתר – כי הסכם מכר שנכרת לכאורה בין המערער ובין הבעלים של הנכס בטל. בתום דיון שהתקיים ביום 29.6.2017 הורה בית המשפט לבטל את המרצת הפתיחה והפנה את הצדדים לתובענה בדרך הרגילה לפי תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כמו כן המערער חויב בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום של 4,000 ש"ח לכל אחד מן המשיבים. ביום 14.12.2017 דחה בית המשפט בקשות שהגיש המערער לתיקון פרוטוקול הדיון שנערך ולעיון חוזר בהחלטה מיום 29.6.2017. על רקע זה הגיש המערער בקשה לפסילת המותב בטענה שדעתו "נעולה", וזו נדחתה בהחלטה מיום 4.4.2018. נפסק כי בקשת הפסלות הוגשה, בניגוד לדין, ללא תצהיר תומך ובשיהוי לאחר שהתגבשה לטענת המערער עילת הפסלות. לגופם של דברים בית המשפט קבע כי אין ממש בטענות המערער, וכי ככל שהוא סבור כי נפל פגם בהחלטה דיונית זו או אחרת הוא רשאי להשיג עליה בהתאם להוראות הדין. בצד דברים אלה, דחה בית המשפט את כל הבקשות התלויות ועומדות מטעם המערער וחייב אותו בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 5,000 ש"ח עבור כל אחד מן המשיבים.
2. מכאן הערעור שלפניי. בתמצית, המערער טוען לקיומו של משוא פנים נגדו מצד בית המשפט והוא מפנה בהקשר זה להחלטות דיוניות שונות המעידות, לשיטתו, על כך שדעתו של בית המשפט "נעולה". עוד הוא מציין כי פרוטוקול הדיון חסר, ואינו משקף את הדיון באופן מדויק ומהימן.
בד בבד עם הערעור הגיש המערער בקשה לעיכוב ההליכים בבית משפט קמא, שנדחתה בהחלטתי מיום 23.4.2018.
3. עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. כידוע, בקשה וערעור פסלות צופים פני עתיד ונועדו לבחון האם השופט יכול להמשיך לשבת בדין או שמא יש להעביר את הדיון בהליך המתנהל למותב אחר (ע"א 2001/18 פלוני נ' פק"ס לחוק נוער, פסקה 4 (22.3.2018)). בענייננו, די בכך שהליך המרצת הפתיחה שהגיש המערער הגיע לסיומו כדי לדחות את הערעור. מכל מקום, המערער הגיש את בקשתו בשיהוי ניכר – למעלה מחודש לאחר שניתנה ההחלטה הדוחה את בקשותיו לתיקון הפרוטוקול ולעיון חוזר ושיהוי זה מצדיק אף הוא את דחיית טענותיו (ע"פ 3102/18 אלסנע נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (25.4.2018)). לכך אוסיף כי השגות המערער על אופן ניהול ההליך ועל החלטות שניתנו בגדרו אין מקומן במסגרת בקשת פסלות וערעור עליה (ע"א 1437/18 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ, פסקה 4 (27.2.2018)), והוא הדין לעניין פסיקת הוצאות (שם).
הערעור נדחה.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ז בסיון התשע"ח (10.6.2018).
ה נ ש י א ה
_________________________
18032130_V02.doc גק
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il