קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ. לאה חכים

פסק-דין בתיק ע"א 3212/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3212/07 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ח' מלצר המערערת: קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ ג ד המשיבים: 1. לאה חכים 2. שמואל חכים ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 13.2.07 בת.א. 1239/95 שניתן על-ידי כבוד הושפט נ' ישעיה תאריך הישיבה: י"ט בחשון התשס"ט (17.11.08) בשם המערער: עו"ד אלון ג' בלגה בשם המשיבים: עו"ד אבי אלבינצר פסק-דין המשנה לנשיאה א' ריבלין: 1. המשיבה 1, לאה חכים (להלן: המשיבה), נפגעה עקב התמוטטות קיר אבנים שתחם את שטח המחסנים של חברת קו-אופ רשת הריבוע הכחול בע"מ (להלן: קו-אופ), באזור התעשייה שבעיר ראשון לציון. המשיבה נפגעה בזמן שהמתינה, יחד עם אחרים, ליציאתו של בעלה דאז – שנהג במשאית מסוג סמיטריילר – אל מחוץ לשטח המחסן. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט נ' ישעיה) בא לכלל מסקנה כי הקיר התמוטט כתוצאה של פגיעת המשאית בו וכי לפיכך מדובר בתאונת דרכים. משכך, נדחתה תביעתה של המשיבה כנגד קו-אופ והאחריות לפצותה בגין התאונה הוטלה על המערערת, וזאת לאחר שנקבע כי הנהג לא החזיק בידיו רישיון נהיגה מתאים. בית המשפט המחוזי ראה לנכון לאמץ את חוות הדעת של המומחים הרפואיים שמונו בתחום הנוירולוגי והאורטופדי וקבע בהתאם כי המשיבה סבלה מנכות זמנית בתחום הנוירולוגי בשיעור של 10% לתקופה של שנתיים ונותרה ללא נכות צמיתה בתחום זה. בנוסף, נקבע שהנכות המשוכללת בתחום האורטופדי היא בשיעור של 23% לצמיתות. בית המשפט קבע כי נכותה התפקודית של המשיבה זהה לנכותה הרפואית, לאמור נכות בשיעור של 23%. בנוגע לראש הנזק של הפסד השתכרות ציין בית המשפט כי המשיבה הצהירה בפני המוסד לביטוח לאומי ובפני רשויות המס על היעדר הכנסות וגם במשפט לא הציגה ראיות לעניין הכנסותיה. בית המשפט המחוזי נכון היה לקבל כי המשיבה סייעה לבעלה בעסקו, אך קבע כי עזרה זו לא תוגמלה בשכר. בהינתן המסקנות האמורות, ומנגד שיעור הנכות שנגרם למשיבה בעקבות התאונה, פסק בית המשפט המחוזי פיצוי גלובלי בעבור הפסד השתכרות בעבר ובעתיד בסכום של 300,000 ש"ח. בית המשפט הוסיף ופסק למשיבה פיצויים עבור הוצאות רפואיות (10,000 ש"ח), עזרת צד ג' (30,000 ש"ח), הוצאות נסיעה (5,000 ש"ח) וכאב וסבל (98,000 ש"ח). מסכום הפיצוי הורה בית המשפט על ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי ששולמו וישולמו למשיבה בגין התאונה. עוד נקבע כי למערערת הזכות לחזור אל נהג המשאית בגין הסכומים שהיא חויבה בהם. ערעורו של הנהג, נמחק. הוא התייצב לדיון כמשיב אך חרף זאת העלה בדבריו טענות לעצם האחריות. בטיעוניו, לא היה כדי לגרוע מהחלטתו הברורה והנכונה של בית-המשפט קמא בדבר האופן בו התרחשה התאונה. 2. המערערת השיגה בהודעת הערעור הן כנגד עצם הטלת האחריות הן כנגד גובה הפיצויים. המערערת הודיעה ביום 18.11.08 כי היא חוזרת בה מהערעור בשאלת החבות. נותרה, אפוא, שאלת גובה הפיצוי בלבד ובעניין זה ממקדת המערערת את טענותיה בשניים: שיעור הנכות התפקודית וגובה הפיצוי בגין הפסדי השתכרות. 3. לא ראינו להתערב בסכומים שנפסקו על ידי בית המשפט המחוזי, הגם שהם עומדים על הצד הגבוה. אשר לנכות התפקודית, בית המשפט המחוזי ציין כי היכולת של המשיבה לעבוד בעבודות משרדיות שאינן דורשות מאמץ פיזי מוגבר אמנם לא הוגבלה באופן משמעותי עקב נכותה, אולם לא ניתן להתעלם מאופי הפגיעות (לרבות פגיעה בעמוד השדרה) ומן האפשרות שקשיי התפקוד יחמירו עם השנים. בהינתן הממצאים האלה, שלא ראינו לשנות מהם, החלטתו של בית המשפט לקבוע את הנכות התפקודית על פי הנכות הרפואית, אינה מצדיקה התערבות. בכל הנוגע להפסד ההשתכרות, נתקל בית המשפט בקושי לאור העובדה שהמשיבה לא הציגה ראיות לגבי השתכרותה ואף הצהירה בפני הרשויות כי אינה משתכרת כלל, אולם יחד עם זאת נקבע כי המשיבה אכן סייעה בעסקו של בעלה – ומכל מקום כושר השתכרותה נפגע בעקבות התאונה. לאור העמימות הנובעת מהתשתית החסרה הזו בחר בית המשפט המחוזי להידרש לדרך ההערכה הגלובלית והעמיד, כאמור, את הפיצוי על 300,000 ש"ח. סכום זה מצוי אמנם על הרף הגבוה בהינתן התשתית החסרה, כאמור, אך לא ראינו עילה מספקת להתערב בשיקול הדעת של הערכאה המבררת בהערכת הפיצוי. 4. התוצאה היא שהערעור נדחה. בנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות. ניתן היום, כ"א בכסלו התשס"ט (18.12.2008). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07032120_P18.doc גח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il