ועדי סמיר זידאן נ. המרכז הארצי לבחינות ולהערכה

החלטה בתיק בג"ץ 3210/15 בבית המשפט העליון בג"ץ 3210/15 - א' לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז העותרים: 1. ועדי סמיר זידאן 2. עו"ד סמיר זידאן נ ג ד המשיב: המרכז הארצי לבחינות ולהערכה עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותרים: עו"ד סמיר זידאן בשם המשיבה: עו"ד ניר רוזנר, עו"ד הראל אורן פסק-דין השופטת ד' ברק ארז: 1. העתירה שבפנינו מכוונת נגד החלטתו של המרכז הארצי לבחינות והערכה לפסול פרק מהבחינה הפסיכומטרית שהתקיימה ביום 2.4.2015 לאחר שהתברר כי מכונים הפועלים בתחום של הכנה לבחינה הפסיכומטרית פרסמו ולימודו פרק זה עובר למועד הבחינה. העותרים מעלים שלל טענות נגד החלטה זו, ובין היתר טוענים כי מדובר בהחלטה לא מידתית ולא סבירה, שגורמת נזקים משמעותיים לנבחנים באותו מועד. 2. בתגובה המקדמית מטעם המשיב שהוגשה ביום 20.5.2015 נטען כי יש לדחות את העתירה על הסף כיוון שהסמכות לדון בטענות המועלות בה נתונה לבית המשפט המחוזי ולא לבית המשפט הגבוה לצדק. בעניין זה נטען כי המשיב פועל מכוח התאגדותו כעמותה, ועל כן החלטותיו ופעולותיו אינן מהוות מילוי של תפקיד ציבורי על-פי דין. 3. בהחלטה מיום 20.5.2015 התבקשו העותרים להגיש תשובה לתגובה המקדמית מטעם המשיב ולהבהיר האם לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בעתירה. 4. בתשובת העותרים מיום 25.5.2015 נטען כי הסמכות העניינית לדון בעתירה נתונה לבית משפט זה ולא לבית המשפט המחוזי. העותרים הפנו בעניין זה לסעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים) וכן לפריט 3 לתוספת הראשונה לחוק האמור. לטענתם, הוראות חוק אלה מלמדות כי בית המשפט לעניינים מינהליים אינו מוסמך לדון בהחלטה של רשות בענייני חינוך שהיא החלטה בעלת תחולה ארצית או מגזרית (כאמור בסעיף-קטן (1) לפריט 3 לתוספת הראשונה) או בהחלטה הנוגעת להשכלה גבוהה (כאמור בסעיף-קטן (3) לפריט 3 לתוספת הראשונה). העותרים מבקשים ללמוד מכך כי הסמכות לדון בעניינם מסורה לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. עוד טוענים העותרים כי תפקידו של המשיב בבנייה והפעלה של מבחנים לחיזוי של הצלחה בלימודים אקדמיים מצדיק את ההכרה בו כגוף ציבורי שהסמכות לדון בעתירות נגד החלטותיו נתונה לבית משפט זה. 5. דין העתירה להידחות על הסף. בית משפט זה אינו קונה סמכות לדון בעתירה מכוח סעיף 15(ד)(2) לחוק יסוד: השפיטה, מאחר שהמשיב אינו ממלא תפקיד ציבורי "על-פי דין". אין ספק שללימודים אקדמיים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל יש פן ציבורי מובהק. אולם, המשיב לא הוקם על-פי דין (אלא נוסד מכוח החלטה של ועד ראשי האוניברסיטאות בישראל), ואף לא הוטל עליו כל תפקיד "על פי דין" (ראו והשוו: בג"ץ 126/84 גלבוע נ' מפעל הפיס, פ"ד לט(4) 68, 72-71 (1985) (להלן: עניין גלבוע); בג"ץ 4212/91 רוז'נסקי נ' הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, פ"ד מז(2) 661, 667-666 (1993) (להלן: עניין רוז'נסקי)). לא למותר לציין, כי אף המוסדות הציבוריים להשכלה גבוהה לא הוכרו כגופים הממלאים תפקידים ציבוריים על-פי דין (ראו: בג"ץ 5682/97 אטרי נ' רקטור אוניברסיטת חיפה (14.10.1997) (להלן: עניין אטרי); בג"ץ 9167/05 מלחם נ' ועדת הקבלה לפקולטה לרפואה (16.10.2005) (להלן: עניין מלחם)). בנוסף לכך, אין כל הצדקה לפרוס על עניינם של העותרים את סמכותו הכללית של בית משפט זה לפי סעיף 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה בשעה שהדרך פנויה בפניהם להעלות את טענותיהם נגד המשיב בהליך אזרחי בבתי המשפט האזרחיים (ראו: עניין גלבוע, עמ' 73; עניין רוז'נסקי, בעמ' 676; עניין אטרי; ועניין מלחם). חשוב להטעים, כי טענות העותרים בנוגע להוראות חוק בתי משפט לעניינים מינהליים אינה רלוונטית לשאלת סמכותו של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט אזרחי לדון בטענותיהם. 6. אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ח' בסיון התשע"ה (‏26.5.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15032100_A03.doc עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il