פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3209/05

צבי גולדרייך ואח' נ. מינהל מקרקעי ישראל

העותרים תקפו את החלטה 933 של מועצת מקרקעי ישראל בטענה להפליה בין מחזיקי קרקע חקלאית לבין מחזיקי קרקע למטרות אחרות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 02/01/2007 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3209/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים תקפו את החלטה 933 של מועצת מקרקעי ישראל בטענה להפליה בין מחזיקי קרקע חקלאית לבין מחזיקי קרקע למטרות אחרות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3209/05

צבי גולדרייך ואח' נ. מינהל מקרקעי ישראל

העותרים תקפו את החלטה 933 של מועצת מקרקעי ישראל בטענה להפליה בין מחזיקי קרקע חקלאית לבין מחזיקי קרקע למטרות אחרות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, חברי אגודה שיתופית חקלאית, עתרו נגד החלטה 933 של מועצת מקרקעי ישראל. הם טענו כי ההחלטה מפלה אותם בכך שאינה מעניקה להם זכויות דומות לאלו הניתנות למחזיקי קרקע למטרות מגורים או תעשייה, אף שהקרקע שלהם נמצאת בתחום עירוני. בית המשפט קבע כי טענות העותרים בנוגע לחוזי החכירה צריכות להתברר בבית משפט אזרחי ולא בבג"ץ. לגופו של עניין, בית המשפט דחה את טענת ההפליה וקבע כי ההבחנה בין קרקע חקלאית לקרקע למטרות אחרות היא סבירה ועניינית, לאור ההבדלים בתנאים הכספיים ובאופי השימוש בקרקע.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' ביניש, א' פרוקצ'יה, א' גרוניס
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • צבי גולדרייך ואח'

נתבעים

  • מינהל מקרקעי ישראל
  • מועצת מקרקעי ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטה 933 מפלה לרעה את העותרים המחזיקים בקרקע חקלאית בתחום עירוני לעומת מחזיקי קרקע למטרות מגורים או תעשייה.
  • העותרים טענו לזכויות מסוימות במקרקעין שייעודם חקלאי.
טיעוני ההגנה
  • ההבחנה בין מטרות החכירה (חקלאות לעומת מגורים/תעשייה) היא סבירה ועניינית.
  • קיימים הבדלים משמעותיים בתנאים הכספיים ובגודל השטחים בין סוגי החכירה השונים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם החלטה 933 של מועצת מקרקעי ישראל מפלה את העותרים.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

10000

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
אפליה
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 3209/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3209/05 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' גרוניס העותרים: צבי גולדרייך ואח' נ ג ד המשיבים: 1. מינהל מקרקעי ישראל 2. מועצת מקרקעי ישראל עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: י"א בטבת התשס"ז (1.1.07) בשם העותרים: עו"ד עמירם עדיני בשם המשיבים: עו"ד אורית קורן פסק-דין 1. העותרים הינם חברים בכפר אברהם, אגודה שיתופית חקלאית של הפועל המזרחי בע"מ. כפר אברהם נמצא כיום בתחומי העיר פתח תקווה. כל משפחה של חברים מחזיקה בשטח של שלושה דונם עליו ממוקם ביתה וכן בשטח של 12 דונם שייעודו חקלאי. כל זאת על פי חוזי חכירה עם קרן קיימת לישראל. בעתירה שהגישו טוענים העותרים לזכויות מסוימות לגבי המקרקעין שייעודם חקלאי וכן תוקפים הם את החלטה 933 של המשיבה 2. 2. טענותיהם של העותרים הולכות בשני נתיבים. הנתיב האחד נוגע להוראות שונות בחוזי החכירה. מקומן של טענות אלה איננו בבית המשפט הגבוה לצדק אלא בבית המשפט האזרחי, ולפיכך לא נתייחס אליהן. הנתיב האחר מתייחס להחלטה 933. בהחלטה זו מופיעה הגדרה של המונח "חוזה חכירה". לפיה, חוזה כאמור הינו חוזה שמטרת החכירה המופיעה בו הינה "בניה של מבנה למגורים , תעשייה, משרדים, מסחר או למלונאות בלבד, ואשר הבניה במקרקעין המוחכרים מומשה". רואים אנו שההגדרה של חוזה חכירה אינה כוללת חוזים שמטרת החכרתם הייתה שימוש חקלאי. בעלי זכויות לפי "חוזי חכירה" זכאים לזכויות מסוימות על פי ההחלטה, למשל בעת שינוי ייעוד. העותרים טוענים כי החלטה 933 פסולה, שכן אף שהמקרקעין המוחזקים על ידם נמצאים בתחומה של עיר, לא ניתנות להם אותן זכויות כאלה הניתנות למחזיקי מקרקעין שייעודם למטרות כמו מגורים או תעשיה, ואשר מצויות בתחום עירוני. לא מצאנו ממש בטענת ההפליה. ההבחנה בין מקרקעין המוחכרים למטרה חקלאית לבין מקרקעין שמוחכרים למטרות אחרות הינה הגיונית, סבירה, ועניינית. די לציין כי קיימים הבדלים משמעותיים בתנאים הכספיים לפיהם מוחכרת קרקע על ידי מינהל מקרקעי ישראל למטרה חקלאית לעומת קרקעות המוחכרות למטרות אחרות. בדרך כלל אף קיימים הבדלים בגודל השטחים. ההבחנה בין קרקעות שמטרתן חקלאית לעומת אלה שמטרותיהן אחרות מאפיינת את התנהלותו של מינהל מקרקעי ישראל לאורך שנים. בשל כל אלה לא נמצא לנו שיש בסיס לעתירה. 3. העתירה נדחית. העותרים ישאו בשכר טירחת עורך דין בסך של 10,000 ש"ח. ניתן היום, י"ב בטבת התשס"ז (2.1.2007). נ ש י א ה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05032090_S05.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il