טייפון קבלנים בע"מ נ. שר הבינוי והשיכון ,מר זאב בוים

פסק-דין בתיק בג"ץ 3206/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3206/06 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופטת ד' ברלינר העותרת: טייפון קבלנים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שר הבינוי והשיכון 2. רשמת הקבלנים, מלי ישראל 3. EDT MARINE CONSTRUCTION LIMITED 4. התאחדות הקבלנים והבונים בישראל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרת: עו"ד י' צור בשם המשיבים 2-1: עו"ד מ' צוק בשם המשיבה 3 : עו"ד ס' שורץ בשם המשיבה 4: עו"ד נ' לרר פסק-דין השופטת ע' ארבל: 1. העותרת הינה חברה קבלנית הפועלת כקבלן מבצע של עבודות הנדסה ימיות ותת ימיות. העותרת רשומה בפנקס הקבלנים בהתאם לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט – 1969 (להלן: החוק) וכן הינה קבלן מורשה מטעם משרד הביטחון וזכאית להשתתף במכרזים סגורים מטעמו ומטעם משרדים אחרים. עתירה זו עניינה בבקשת העותרת לבטל את הפטור שניתן למשיבה 3 מרישום בפנקס הקבלנים לפי סעיף 14א לחוק וכן לקבוע ולפרסם קריטריונים למתן פטור שכזה, כאשר עד למועד פרסום הקריטריונים לא יינתנו פטורים כאמור. סעד נוסף שמתבקש הוא כי יוכרז על בטלותו של פטור כאמור שניתן למשיבה 3 לצורך תמיכת צנרת גז ימית במסגרת פרויקט הולכת הגז הטבעי. 2. הרקע להגשת העתירה, לטענת העותרת, הינו כדלקמן: חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: חברת החשמל), שלא צורפה כמשיבה לעתירה, משמשת כקבלן ראשי של הרשות להולכת גז טבעי לבניית קו הגז הימי. בהקשר זה פנתה חברת החשמל בהצעות לביצוע עבודות ימיות וצלילה במסגרת מכרז. העותרת טוענת כי הצעתה היתה הזולה ביותר, ואף על פי כן החליטה ועדת המכרזים של חברת החשמל לא לקיים הליך של מכרז בעניין, עקב דחיפות ביצוע העבודות למשק האנרגיה בארץ. העותרת מלינה על כי תחת זאת העניק המשיב 1 למשיבה 3 פטור מתחולת החוק לביצוע העבודות נשוא המכרז לפי סעיף 14א לחוק, והיא נבחרה כזוכה, מבלי שהדבר נבדק בהתאם לקריטריונים קבועים על ידי רשות מקצועית ועל אף שהמשיבה 3 לא הייתה מקבלת, לטענת העותרת, סיווג קבלני מאחר שאין לה ניסיון קודם בתחום, היקף כלכלי או הכשרה הנדסית מינימלית. יצוין, כי העותרת הגישה ביום 26.3.06 עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו על מנת למנוע כל מעשה שיש בו כדי לשלול את הכרזתה כזוכה במכרז. לדברי העותרת, במועד הגשת העתירה המנהלית לא היה בידי המשיבה 3 פטור לפי סעיף 14א לחוק והפטור ניתן לה ככל הנראה בצהרי היום בו הוגשה העתירה המנהלית. עתירה זו עודנה תלויה ועומדת, מאחר שכפי שנמסר על ידי העותרת, הוחלט לעכב ההכרעה בה עד להכרעה בעתירה שבפנינו, אשר הוגשה ביום 11.4.06. 3. יום לאחר הגשת העתירה הגישה חברת החשמל בקשה בהולה למחיקת העתירה על הסף ולחילופין להורות על צירופה כמשיבה לעתירה, בהדגישה את הנזקים הכבדים שעלולים להיגרם למשק החשמל בישראל אם תעוכבנה העבודות נשוא העתירה. 4. המשיבים 1 – 2, בהודעה שהגישו, מציינים כי העבודות נשוא הפרויקט הסתיימו בראשית חודש יוני 2006 ולפיכך סבורים הם כי העתירה הפכה תיאורטית ודינה להידחות על הסף. המשיבה 3 בתגובתה טוענת כי יש לדחות העתירה מאחר שהעבודה היא בבחינת מעשה עשוי. המשיבה 3 סבורה כי במצב דברים זה אין מדובר אלא בעתירה תיאורטית שמטרתה היחידה למנוע מתאגידים זרים לקבל פטור לצורך ביצוע עבודות בישראל. המשיבה 3 מוסיפה כי לאחר שלא עלה בידה של העותרת לעצור את ביצוע העבודות על ידי הגשת העתירה המנהלית בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב, היא מבקשת עתה לילך במסלול חלופי, על דרך של עתירה לבית משפט זה, תחת שתגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים. לדבריה, העותרת נמנעה מלציין בעתירה פרטים הנוגעים להליך בפני בית המשפט לעניינים מנהליים ומשכך לוקה עתירתה בחוסר תום לב. המשיבה 4 בתגובתה מציינת כי אין העתירה מעלה כל טענה נגדה ואין מתבקש בה כל סעד נגדה ועם זאת היא מציינת כי אף היא סבורה שיש להסדיר את נושא מתן הפטורים על ידי המשיב 1 על ידי קביעת נהלים שיפורסמו. 5. העותרת, בתגובה שהגישה, עומדת על עתירתה. לדבריה, המשיבים ביקשו מספר הארכות מועד להגשת תגובתם ואז הודיעו כי ביצוע העבודות הסתיים, דבר המלמד לשיטתה על התנהלותם הבלתי ראויה. היא סבורה כי להכרעה בעתירה תהיה חשיבות לעבודות הניתנות מדי יום לחברות זרות על בסיס פטור וכן יש לה חשיבות לצורך ההכרעה בעתירה המנהלית שהגישה העותרת וייתכן שאף לשאלת הנזקים שנגרמו לה עקב אי קבלת העבודה. לחלופין, טוענת העותרת, עניינה מהווה חריג לכלל לפיו לא ידון בית המשפט בשאלות שהפכו לתיאורטיות וזאת מאחר שמדובר בשאלת עקרונית בעלת חשיבות. המשיבה 4 אף היא סבורה כי העתירה היא עתירה עקרונית המעלה סוגיה בעלת חשיבות לענף הקבלנות בישראל. ומצדיקה בירור גם לאחר שהעבודות הסתיימו היא מדגישה כי מהודעת המשיבים 1 – 2 אין עולה כי מדובר במקרה בודד שלא יישנה ומציינת כי פטורים כאמור ניתנים במקרים דחופים, שאז יקשה לתקוף הפטורים מאחר וייתכן שעד למועד הדיון בעתירה היא עשויה להפוך לתיאורטית. 6. כלל מנחה הוא כי: "...בדרך כלל בית המשפט לא ידון בעתירה, אף אם הייתה אקטואלית, משעה שנעשתה תיאורטית (בג"ץ 6055/95 צמח נ' שר הביטחון, פ"ד נג (5) 241, 250). כלל זה חל גם לגבי עתירות המעלות שאלות משפטיות חשובות ועקרוניות. עם מותו של מר אוברקוביץ ז"ל הפכה עתירה זו לתיאורטית. אמנם, לעיתים נדונו עתירות תיאורטיות למרות הכלל האמור. אלה יהיו פני הדברים במיוחד במקרים בהם 'מבחינה מעשית אין בית-המשפט יכול לפסוק... הלכה אלא כאשר היא מוצגת כשאלה כללית שאינה קשורה למקרה מסוים' (שם, בעמ' 250; ראו עוד בבג"ץ 73/85 סיעת 'כך' נ' יושב-ראש הכנסת, פ"ד לט (3) 141, 145-146). אולם, המקרה שלפנינו אינו כזה" (בג"ץ 1853/02 נאוי נ' שר האנרגיה והתשתיות הלאומיות, תק-על 2003(3) 2070). ראו גם: בג"ץ 4827/05 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' שר הפנים, תק-על 2005(3) 580 וההפניות שם). זה הכלל ואלה החריגים לו. כעולה מתגובת המשיבים 1 – 2, העתירה אכן הפכה תיאורטית משהעבודה הושלמה. לא שוכנענו כי מתקיים במקרה דנן חריג המצדיק בירורה במצב זה. מבלי להקל ראש בטענות העותרים, לא מצאנו כי אכן לא יתאפשר בעתיד לתקוף את הפטורים האמורים מפאת הדחיפות בה על פי הנטען הם ניתנים. עניינה של העותרת שבפנינו מדגים זאת, שכן היא פנתה לבית משפט זה כשבועיים לאחר שפנתה בעתירה מנהלית אל בית המשפט לעניינים מנהליים ולאחר שזה ביטל את הצו הארעי לפיו עוכבו העבודות למשך כשבוע. ברי איפוא כי אין מדובר בעניין אשר ניתן להכריע בו רק כאשר הוא מוצג כשאלה כללית המנותקת מעובדותיו ונסיבותיו של מקרה קונקרטי. נוסיף כי אי צירופה של חברת החשמל כצד לעתירה נראה על פניו תמוה ולא נמצא לדבר טעם מספק בתגובת העותרת. העתירה נדחית איפוא. לא מצאנו לעשות צו להוצאות. ניתנה היום, א' בחשון תשס"ז (23.10.06). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06032060_B07.doc עכ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il