ש. כהן הנדסה בע"מ נ. עירית אשדוד

פסק-דין בתיק ע"א 3199/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3199/17 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור המערערת: ש. כהן הנדסה בע"מ נ ג ד המשיבה: עירית אשדוד ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 5.4.2017 בת"א 58690-01-17 שניתנה על ידי כבוד השופט ע' כהן בשם המערערת: בעצמה פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט ע' כהן), מיום 5.4.2017 בת"א 58690-01-17 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 2. המערערת הגישה תביעה כספית נגד עיריית אשדוד. היא ביקשה סעדים זמניים והתקיים דיון בבקשתה ביום 20.2.2017. בדיון נחקרו הצדדים. לבקשת המשיבה הוארך המועד להגשת כתב הגנתה. אז ביקשה המערערת כי בית המשפט יפסול עצמו. נימוקה היה כדלקמן: "אם שרה דברת מינתה את מותב זה לשמוע את התיק אז אני מבקשת שבית המשפט יפסול את עצמו. יש לי סכסוך אישי עם שרה דברת. טענתי שהיא נתנה הנחיות לשופט גד גדעון לפגוע בי וגד גדעון פגע בי. הוגשו ארבע בקשות פסילה נגדו. הוגשו שתי בר"עות נגדו. ההחלטה האחרונה של נשיאת בית משפט העליון קבעה שבגלל שההליך נמצא בהליך הסיכומים היא לא תפסול. על כן בגלל שההליך פה רק התחיל והוא כבר מתחיל אותו, אני מבקש שבית משפט יפסול את עצמו". בא-כוחה של המערערת הודיע כי אינו תומך בבקשת הפסלות. המשיבה התנגדה לבקשה. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות, תוך שהבהיר כי לא ידע שקיים סכסוך בין המערערת לבין השופטת ש' דברת, אם אכן קיים סכסוך כזה, דבר שבית המשפט הטיל בו ספק רב. בית המשפט קבע כי לא קיימת עילת פסלות וכי אינו רואה קושי בהמשך ניהול התביעה. בהמשך, דחה בית המשפט את הבקשה לסעדים זמניים. בקשה נוספת בעניין זה שהגישה המערערת, נדחתה אף היא. 3. ביום 21.3.2017 הגישה המערערת בקשת פסלות. במסגרת הבקשה השיגה המערערת על החלטות שונות שנתן בית המשפט, על התנהלות בית המשפט בדיון מיום 20.2.2017. היא התנסחה בצורה שאינה הולמת. המשיבה טענה מצדה כי המערערת מגישה בקשות פסלות באופן שיטתי, וכי כל מטרתה היא להטיל מורא על שופטים הדנים בעניינה שעה שהחלטותיהם אינן לרוחה. המערערת הגיבה לתשובה. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי רוב טענותיה של המערערת הן בקשר להחלטות שנתן בתיק, אשר המערערת סבורה כי אינן נכונות. בית המשפט קבע כי כל החלטותיו ניתנו לפי מיטב שיקול דעתו המקצועי, וגם אם טעה, אין בכך כדי להקים עילת פסלות. נקבע, כי היה על המערערת להגיש בקשות רשות ערעור על החלטות אלה. בית המשפט הבהיר כי אין חשש כלשהו למשוא פנים בניהול המשפט ובוודאי שלא חשש ממשי, וכי גם אם קיימת מחלוקת בין המערערת לבין השופטת ש' דברת, דבר שאינו סביר בעיניו, אין ולא תהיה לדבר השפעה כלשהי על התנהלותו בתיק. נקבע, כי השופטת ש' דברת אינה נותנת הוראות בדבר ניהול התיק, לא התערבה ולא תתערב בכך. מכאן הערעור שלפניי. 4. המערערת, שאינה מיוצגת, משיגה שוב על החלטות בית המשפט. לדבריה, יש מקום להתערב בהחלטות אלה שמטרתן לפגוע בה ולגרום לקריסתה. היא מתייחסת לגוף הסכסוך מול המשיבה. לאורך כל הודעת הערעור נוקטת המערערת בשפה שאינה הולמת. כך למשל, "בית המשפט מתחמק מתפתל...", "בית המשפט עוצם עיניים"...", "בית המשפט גרר רגלים" ו"השופט פשוט לא אומר אמת!!!". לטענת המערערת, ההחלטות שנתן בית המשפט הדוחות את בקשותיה לסעדים זמניים מנוגדות לדין ויש בהן משוא פנים חמור. כך גם ההחלטות הדוחות שמיעת עדים. גם בחיובה בהוצאות כבדות רואה המערערת משוא פנים כלפיה. לבסוף, טוענת המערערת כי בדיון מיום 20.2.2017 התברר שבית המשפט "קיבל מידע מהשופט גד גדעון, מהשופטת שרה דברת שמינתה אותו בתיק זה". לכן מיד הגישה בקשת הפסלות. לטענת המערערת, השופטת ש' דברת הייתה אמורה להימנע מלהתערב בהליך, בשל סכסוך אישי של המערערת עמה, בעקבות תלונה שהגישה המערערת נגדה שנמצאה מוצדקת. לדעת המערערת, "קשה לדרוש משופט חדש על תנאי בבית משפט מחוזי להיות אובייקטיבי". לטענת המערערת, "יש לשופט עניין אישי ממשי בהליך ובתוצאותיו", ויש חשש כי לאור רצונו של בית המשפט "למצוא חן" בעיני השופטים ש' דברת וג' גדעון, החליט הוא לפגוע במערערת, בגופה וברכושה. לאור האמור, מבקשת המערערת להורות על פסילת בית המשפט. לחלופין, להורות על העברת התביעה למחוז שיפוט אחר. 5. דין הערעור להידחות. ראשית, אעיר לגבי תוכן הבקשה וערעור הפסלות – השימוש בלשון בוטה ועולבת אינו מקדם את המערערת. בקשה לפסילת שופט מחייבת רצינות בטרם יוטל צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה כולה (ע"א 2071/16 עצמון נ' יואלי (8.5.2016)). אף יש לדחות מכל וכל את הטענות שהועלו נגד שופטים אחרים, ללא כל אסמכתא ומבלי שיהיה ביכולתם של שופטים אלה להגיב עליהן. 6. שנית, ולגופו של עניין, הטענות שהעלתה המערערת אינן מקימות עילת פסלות (ע"א 1043/17 המשולש לקרמיקה ולשיש (1998) בע"מ נ' עו"ד פוזאן אלאטעונה (6.4.2017)). אכן, המערערת אינה שבעת רצון מהחלטות בית המשפט, ואולם, אין די בכך כדי להקים עילת פסלות (ע"א 6129/16 מרדכי נ' מועלם (15.9.2016). הדרך להשיג עליהן היא בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין ולא בהליכי פסלות (ע"א 10147/16 הדר נ' עו"ד דניאל נהרי (31.1.2017)) כך אכן פעלה המערערת כשהגישה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה – בקשה שהתקבלה (רע"א 2918/17). 7. כידוע, פסילת שופט מלשבת בדין אינה עניין של מה בכך. בהעדרו של חשש ממשי למשוא פנים, פסילת שופט מלשבת בדין היא צעד מרחיק לכת הפוגע בתקינות ההליכים השיפוטיים, ועלול להאריך את הטיפול בהם שלא לצורך (ע"א 4815/15 פלונית נ' פלוני (23.7.2015)). כאמור, אין זה ערעור הפסלות הראשון שהגישה המערערת (ראו ע"א 475/17 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ (31.1.2017), והערעורים המאוזכרים בו). דומה, כי אכן משתמשת המערערת בבקשות פסלות כב"נשק" על מנת להלך אימים על שופטים שהחלטותיהם אינן לשביעות רצונה. לכך אין לתת יד. שימוש חוזר בבקשות פסלות ובערעורי פסלות כאמצעי טקטי גרידא, הנובע מרצונו של בעל דין להחליף את המותב אינו ראוי, יוצר הליכי סרק הגוזלים ממשאבי הציבור, וגורם חשש להכפשת שווא של המערכת השיפוטית ולערעור אמון הציבור בה (ע"א 5210/16 פלונים נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (16.8.2016)). 8. הערעור נדחה, איפוא. נוכח ההתנהלות שתוארה לעיל, תישא המערערת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ו בסיון התשע"ז (‏20.6.2017). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17031990_C01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il