אלהייב נ' המשרד לבטחון פנים ואח'

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3197/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: כרם אלהייב נ ג ד המשיבים: 1. המשרד לבטחון פנים 2. משרד האוצר 3. בית הדין הארצי לעבודה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד איל מגן פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: לפנינו עתירה לביטול פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה מיום 29.3.2020 בע"ע 71906-10-18, אשר קיבל ערעור שהגישו המשיבים 2-1 (להלן: "המדינה") על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים מיום 20.9.2018 בק"ג 5-2-15. עניין ההליכים האמורים בתביעת העותר להכללתו בהסדר הפנסיה התקציבית. העותר שירת בשירות קבע בצה"ל החל מיום 4.9.2001 ועד לשחרורו ביום 24.3.2009 בדרגת רב סמל. בתקופת שירותו בצה"ל נכלל העותר במסלול פנסיה תקציבית מכוח הוראות חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985. ביום 16.4.2009, כ-3 שבועות לאחר שחרורו, הגיש העותר בקשה לגיוס לשירות בתי הסוהר (להלן: "שב"ס"). הליך גיוסו של העותר לשב"ס נמשך כ-6 חודשים ממועד הגשת בקשתו. בין היתר, במהלך תקופה זו התבקש העותר להשלים הגשת מסמכים ואישורים שיאפשרו את הליך גיוסו, עבר דירוג פסיכוטכני וסיווג בטחוני, וכן נטל חלק ב"גיבושון". ביום 11.10.2009 גויס העותר לשב"ס לתפקיד סוהר ביטחון. במועד גיוסו לשב"ס נחשב העותר ""סוהר חדש" כהגדרת המונח בסעיף 108ב לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970 (להלן: "חוק שירות המדינה – גימלאות" או "החוק") והוחלה עליו שיטת הפנסיה הצוברת על עובדי מדינה בשירותי הביטחון כמפורט בסימן ב' לחוק, חלף שיטת הפנסיה התקציבית שנהגה עד ליום 31.12.2003, הוא ה-"מועד הקובע" כהגדרתו בחוק. יחד עם זאת, לו היה העותר מגויס עד ליום 24.9.2009, קרי – עד 6 חודשים ממועד שחרורו משירות קבע בצה"ל, אזי היה קם הסייג הקבוע בסעיף 108ח(5) לחוק והעותר היה ממשיך להיכלל בהסדר הפנסיה התקציבית. בשנת 2015, כ-5 שנים לאחר גיוסו לשב"ס, הגיש העותר תביעה לבית הדין האזורי בירושלים בגדרה ביקש לחזור ולהשתייך להסדר הפנסיה התקציבית. בית הדין האזורי קיבל את תביעת העותר וקבע כי המדינה ידעה נוכח המסמכים והאישורים הרבים שהעותר הניח על שולחנה כי שירת קודם גיוסו לשב"ס בצה"ל, וכי ידיעה זו היתה צריכה להוביל אותה לפעול בשקידה מספקת לשם גיוסו לשב"ס בתוך 6 חודשים. בית הדין האזורי דחה את טענת המדינה כי לא ניתן היה לגייס את העובד לשב"ס קודם להשלמת הליכי הבדיקה הביטחונית או קודם למחזור הגיוס בו גיוס. לפיכך, ובהתבסס על פסק דין של בית הדין הארצי שנסיבותיו דומות (ע"ע (ארצי) 7758-10-11 משטרת ישראל נ' בהג'ת (1.1.2014, להלן: "עניין בהג'ת")) נפסק כי התנהלות המדינה עולה כדי הפרה של חובת תום הלב, ועל כן העותר זכאי לסעד של אכיפה בדרך של פיצויי קיום, אשר משמעותה המעשית היא החלת הסדר הפנסיה התקציבית על העותר באופן רטרואקטיבי ממועד גיוסו לשב"ס. ערעור שהגישה המדינה על פסק הדין התקבל על ידי בית הדין הארצי. בפסק הדין עמד בית הדין הארצי על כך שאי היידוע בדבר הזכות להמשיך בהסדר הפנסיה התקציבית, בתנאים מסוימים, אינו מתייחס ספציפית למשיב אלא היה חלק מדרך הפעולה של שב"ס בתקופה הרלוונטית כלפי כלל המתגייסים לשורותיו, ועל כן גם אם אין המדובר בדרך פעולה מיטבית, לא מדובר בחוסר תום לב קיצוני המצדיק סעד חריג ונדיר של אכיפה. עוד נקבע כי העותר לא הצביע על זכות מוקנית לפיה הליכי קליטתו למקום עבודה יימשכו פרק זמן כזה או אחר, וכי לא הוכח שהעיכוב נבע משיקולים זרים או תוך התעלמות מודעת מהנזק שעלול להיגרם כתוצאה מכך לעותר, המגיע כדי חוסר תום לב קיצוני בניהול משא-ומתן. בנוסף, נקבע כי להבדיל מעניין בהג'ת, שם התריע העובד על חשיבות לוחות הזמנים, הרי בעניינו לשני הצדדים לא היתה מודעת לכך שיש משמעות לקליטת העותר עד מועד מסוים, וכי העותר לא נקלט ישירות משירותו הצבאי ולא החל לבדוק את אפשרות קליטתו בשב"ס עוד בזמן שירותו הצבאי. מטעמים אלו ונוספים שפורטו בפסק הדין – בוטל פסק הדין של בית הדין האזורי. על פסק דין זה של בית הדין הארצי הוגשה העתירה שלפנינו. טענות העותר, בתמצית, הן כי שגה בית הדין הארצי עת פסק שהמדינה לא הפרה את חובת תום לב. לשיטתו המדינה מחויבת לכך שהליכי הקליטה לשב"ס ימשכו לא יותר מאשר 6 חודשים, וזאת נוכח קיומו של סעיף 108 לחוק, המפרט את אפיק המעבר מצה"ל לשב"ס תוך שימור הסדר הפנסיה התקציבית, וכי חזקה על המדינה שהיא מודעת לחשיבות קליטת אנשי כוחות הביטחון בפרק הזמן האמור. העותר מצביע על עניינו של מועמד אחר, אשר גויס בין מחזורי הגיוס לשב"ס, דבר המעיד על יכולתה של המדינה לעשות כן, ועל מחדלה בעניינו של העותר. בנוסף מלין העותר על סטיית בית הדין מההלכה שנפסקה בעניין בהג'ת, ועל השוני בין עניינו של העותר לעניין שנדון בע"ע 32616-02-18 קבלאן נ' מדינת ישראל (31.10.2019, להלן: "עניין קבלאן"), כמו גם להיקף הפירוט של עניין קבלאן בפסק הדין בעניינו של העותר. דין העתירה להידחות על הסף, מבלי להידרש לתגובת המשיבות. הלכה פסוקה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה. משכך, אף שמסורה לבית משפט זה הסמכות להתערב בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, התערבות כאמור תעשה במשורה, ותיוחד למקרים יוצאי דופן בהם נפלה טעות משפטית מהותית ששיקולי הצדק מחייבים את תיקונה (בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 694-685 (1986); בג"ץ 2301/10 ירקוני נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 8 (4.11.2012)). אחת מאמות המידה הנבחנות בהקשר זה היא חשיבותה הציבורית של הסוגיה שנדונה בפסק הדין של בית הדין הארצי והשלכות הרוחב שנודעות לה (בג"ץ 3514/07 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נ' פיורסט, פסקה 30 (13.5.2012); בג"ץ 8111/14 פלפל נ' בת הדין הארצי לעבודה, פסקה 10 (24.12.2014)). המקרה דנן אינו נמנה על מקרים חריגים אלה. בית הדין הארצי בחן את נסיבות ומשך הליך גיוסו של העותר לשב"ס, וסבר כי התמשכותם מעבר לששה חודשים אינה עולה במקרה זה לכדי חוסר תום לב קיצוני בניהול משא ומתן המצדיק סעד של אכיפה. טענות העותר בנושא זה הן טענות 'ערעוריות' מובהקות המכוונות ליישום הדין בעניינו הפרטני (בג"ץ 2449/11 ניב נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פסקה 6 (23.5.2011); בג"ץ 6283/19 צדקה נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 12 (17.5.2020)). אף חשיבותה הציבורית, והשלכות הרוחב של הסוגיה שלפנינו מוגבלים למדי, שכן טענות העותר מתייחסות לקבוצה מצומצמת ביותר, אם בכלל, של אנשי כוחות הביטחון. לפיכך, לא מצאנו כי העתירה דנן באה בגדר המקרים יוצאי הדופן שמצדיקים את התערבותו של בית משפט זה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. למעלה מן הצורך נציין שלא התרשמנו כי טענות העותר מגלות על פניהן טעות משפטית שנפלה בפסק דינו של בית הדין הארצי, לא כל שכן טעות מהותית, וכי עצם העובדה שבית הדין הארצי הגיע לתוצאה שונה מזו שאליה הגיע בית הדין האזורי אינה מצדיקה הידרשות של ערכאה נוספת לסוגיה (בג"ץ 3599/14 שויטלו נ' המועצה הדתית הוד השרון, פסקה 5 (5.6.2014). העתירה נדחית אפוא, על הסף. בנסיבות העניין, ומתוך התחשבות בעותר, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏א' בתמוז התש"ף (‏23.6.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 20031970_Y01.docx חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1