פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בש"א 3197/13

סריגי ירושלים 90 ייצור ושיווק מדים בע"מ נ. בנק לאומי לישראל

ערעור על החלטת רשם שלא להורות על השבת אגרת בית משפט ששולמה בערכאה הראשונה לאחר שההליך הסתיים בהסדר גישור בערעור.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 11/06/2013 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בש"א — בקשות שונות אזרחי.
מספר התיק 3197/13 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה השבת אגרת בית משפט — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת רשם שלא להורות על השבת אגרת בית משפט ששולמה בערכאה הראשונה לאחר שההליך הסתיים בהסדר גישור בערעור.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בש"א 3197/13

סריגי ירושלים 90 ייצור ושיווק מדים בע"מ נ. בנק לאומי לישראל

ערעור על החלטת רשם שלא להורות על השבת אגרת בית משפט ששולמה בערכאה הראשונה לאחר שההליך הסתיים בהסדר גישור בערעור.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערות הגישו תביעה בבית המשפט המחוזי שנדחתה, ולאחר מכן הגישו ערעור לבית המשפט העליון. במהלך הערעור הגיעו הצדדים להסדר גישור שקיבל תוקף של פסק דין. במסגרת ההסדר, ביקשו המערערות לקבל חזרה את אגרות בית המשפט ששילמו הן בערכאה הראשונה והן בערעור. הרשם הורה על השבת האגרה בגין הערעור בלבד, וקבע כי אינו מוסמך לדון באגרה ששולמה בבית המשפט המחוזי. המערערות ערערו על החלטה זו לבית המשפט העליון, בטענה כי יש לראות בהליך כולו (מחוזי ועליון) הליך אחד לצורך השבת אגרה. השופט ג'ובראן דחה את הערעור וקבע כי יש להפריד בין האגרות המשולמות לערכאות השונות, וכי על המערערות לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה נפרדת להשבת האגרה ששולמה שם.

סוג הליך בקשות שונות אזרחי (בש"א)
הרכב השופטים ס' ג'ובראן
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • סריגי ירושלים 90 ייצור ושיווק מדים בע"מ
  • אריה ליכטיג בע"מ (בפירוק מרצון)

נתבעים

  • בנק לאומי לישראל בע"מ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש לפרש את המונח 'הליך' בתקנות האגרות ככולל את ההליך בבית המשפט המחוזי והערעור בבית המשפט העליון כמקשה אחת.
  • נוכח סיום ההליך בהסדר גישור, יש להשיב את האגרה ששולמה בשתי הערכאות מכוח תקנה 15 לתקנות האגרות.
טיעוני ההגנה
  • אין מקום להתערב בהחלטת הרשם שכן מדובר באגרות נפרדות לערכאות נפרדות.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הסכם הגישור בין הצדדים
  • החלטת הרשם מיום 29.1.13

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"א 6847/12
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט העליון

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בש"א 3197/13 בבית המשפט העליון בש"א 3197/13 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המערערות: 1. סריגי ירושלים 90 ייצור ושיווק מדים בע"מ 2. אריה ליכטיג בע"מ (בפירוק מרצון) נ ג ד המשיב: בנק לאומי לישראל בע"מ ערעור על החלטתו של כבוד רשם בית המשפט ג' שני מיום 29.1.13 בע"א 6847/12 בשם המערערות: עו"ד אהרון ריבלין פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של כבוד הרשם ג' שני (ע"א 6847/12-ו') מיום 29.1.2013 שבה דחה את בקשת המערערות להשבת האגרה ששילמו בבית המשפט המחוזי, לאחר שביום 19.12.2012 נתן הרשם פסק דין לפיו ניתן תוקף להסדר גישור בין הצדדים. ביום 12.6.2012 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ) שבו נדחתה תביעה שהגישו המערערות נגד המשיב לפיצויים בגין נזקים כספיים שגרם להם לטענתן. על פסק דין זה הגישו המערערות ערעור לבית משפט זה בחודש ספטמבר 2012. כעבור כשלושה חודשים, ביום 17.12.2012 הגישו הצדדים לבית המשפט הסכם גישור (להלן: הסכם הגישור), לפיו יידחו הן התביעה, הן הערעור וכן המשיב ישלם למערערות את הסך של 100,000 ש"ח כגובה הוצאות המשפט ששילמו המערערות בבית המשפט המחוזי. נוסף על כך, עתרו המערערות להורות על השבת אגרת בית המשפט ששילמו המערערות בשתי הערכאות. בהחלטתו מיום 19.12.2012 נתן הרשם תוקף להסכם הגישור, וכן קבע כי האגרה ששילמו המערערות בהליך הערעור תושב להן, בניכוי הסכום הקבוע בפריט 33 לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות). עוד קבע הרשם כי אין בידו להידרש לעניין האגרה בבית המשפט המחוזי. לאחר מכן, הגישו המערערות אל הרשם "בקשה למתן הבהרת החלטה" בה ביקשו מן הרשם להבהיר מדוע אינו נדרש להשבת האגרה ששילמו בבית המשפט המחוזי ובהחלטתו מיום 29.1.2013 קבע הרשם כי פסק הדין לא טעון הבהרה, וכן כי למעשה, מבוקש לשנותו או להוסיף לו נימוקים, ועוד הוסיף הרשם וציין כי "איני מביע כל עמדה לגבי בקשה להחזר אגרה שתוגש לבית המשפט המחוזי, אם תוגש". מכאן הערעור שלפניי שבו טוענות המערערות כי היה על הרשם להורות על השבת האגרה, מכיוון שההליך כולו הסתיים בהסכם הגישור; נוכח פרשנותן למונח "הליך" בתקנה 6 לתקנות האגרות באופן שיכלול גם הליך שהחל בבית המשפט המחוזי והסתיים בערעור בבית המשפט העליון; ובהתאמה, נוכח הוראת תקנה 15 לתקנות האגרות, המתירה בנסיבות מסוימות להשיב אגרה ששולמה, ובעניין זה יש לפרשה ככוללת את האגרה ששולמה בשתי הערכאות. דין הערעור להידחות. איני רואה לקבל את פרשנותן המוצעת של המערערות לפיה תחילתו של הליך יחיד לעניין תקנות האגרות היא בהגשת תביעה לבית המשפט המחוזי וסיומו בפסק דין בערעור; יש להפריד בין אגרה המשולמת בתביעה המוגשת לבית המשפט המחוזי ובין אגרה המשולמת בגין ערעור המוגש לבית המשפט העליון. צדק הרשם כאשר לא נדרש לשאלת האגרה ששולמה בבית המשפט המחוזי. אם המערערות מעוניינות בהשבת האגרה ששולמה בבית המשפט המחוזי, שמורה להן הזכות לפנות אליו בבקשה מתאימה ואיני מחווה לגביה כל דעה. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ג' בתמוז התשע"ג (11.6.2013). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13031970_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il