פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3197/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3197/11 לפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 08.03.2011 בפ"ח 104/08 שניתן על ידי כבוד השופטים ר' אבידע, ח' סלוטקי ומ' לוי תאריך הישיבה: ח' באייר תשע"ג (18.4.13) בשם המערער: עו"ד א' עביד עדי בשם המשיבה: עו"ד ע' צימרמן בשם שירות המבחן לנוער: גב' ש' מרדר פסק-דין השופטת ע' ארבל: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לנוער (כבוד השופטים ר' אבידע, ח' סלוטקי ומ' לוי), שהשית על המערער עונש של 15 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי, שלא יעבור בתוך שלוש שנים עבירה מהעבירות שבהן הורשע או כל עבירה מסוג פשע נגד ביטחון המדינה. רקע והליכים קודמים 1. המערער הורשע בהסדר טיעון על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 85(1)(ג) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן: תקנות ההגנה), מסירת ידיעות לאויב העלולות להיות לו לתועלת לפי סעיף 111 (חלופה שניה) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), חברות בהתאחדות בלתי מותרת לפי סעיף 85(1)(א) לתקנות ההגנה, סיוע לניסיון רצח לפי סעיפים 305(1) ו-31 לחוק ועבירות נשק (נשיאה והובלה) לפי סעיף 144(ב) לחוק. כתב האישום המתוקן כולל עשרה אישומים, המגוללים את פעילותו של המערער, בן 17 באותה עת, במסגרת חברותו בארגון החמא"ס. הפעילות נמשכה כשלושה חודשים וכללה, בתמצית, תצפיות על תנועת כוחות צה"ל ודיווח על כך לממונים על המערער; הובלת מטעני חבלה למקומות שבהם צפויים היו כוחות צה"ל לשהות במטרה להביא למותם של חיילים; והובלת טילי קאסם לשיגור לעבר מדינת ישראל במטרה להביא למותם של אזרחי המדינה. מרבית מטעני החבלה לא הופעלו בעטיין של סיבות שונות (תקלות טכניות, סיכול המטענים על-ידי צה"ל או אי-הגעת כוחות צה"ל למקום שבו הונחו). אף אחד מהמטענים לא גרם לאבדות בנפש או לפגיעה בגוף. 2. יצוין כי הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לגבי העונש. כמו-כן, בשל גילו של המערער בעת ביצוע העבירות נערך תסקיר שירות מבחן בעניינו. מהתסקיר עלה כי המערער בן למשפחה מרובת ילדים וקשת יום מרצועת עזה. חלק מבני המשפחה כלואים בכלא הישראלי בגין עבירות ביטחון. שירות המבחן ציין כי המערער שיתף פעולה, הודה במיוחס לו, הביע חרטה והסביר את מעשיו ברצונו לעשות כסף קל על רקע מצבה הקשה של משפחתו. שירות המבחן נמנע ממתן המלצה בשל הקושי לאמת או לשלול המידע שמסר המערער, שאינו תושב ישראל, אך המליץ להתחשב בעמדתו כלפי ביצוע העבירות ובקטינותו. 3. בית המשפט המחוזי עמד בגזר הדין על חומרתן הרבה של העבירות וריבוין. צוין כי פעילותו של המערער לא התמצתה באירוע בודד אלא בפעילות מתמשכת וענפה, אשר היקפה מלמד על מעורבות עמוקה בארגון טרור. אף שהמערער לא יזם את הפעילות ולא הפעיל את מטעני החבלה או שיגר את הטילים, הוא נטל חלק ממשי בפעילות הטרור ואין לומר כי חלקו היה זניח. בנסיבות אלה, פסק בית המשפט כי נסיבותיו האישיות של המערער, גילו הצעיר ומצבה הכלכלי הקשה של משפחתו מתגמדים אל מול האינטרס הציבורי המחייב ענישה הולמת ומרתיעה. עם זאת נקבע כי בכל זאת אין להתעלם מגילו של המערער, הודאתו בהזדמנות הראשונה, אף בעבירות שלא נחשד בהן וכן בחרטה שהביע. לפיכך הוחלט שלא למצות עימו את הדין ולדון אותו לעונש המפורט מעלה. 4. המערער עותר להקלה בעונשו. לטענתו, בית המשפט העניק משקל יתר לשיקולים לחובתו ולא ייחס משקל הולם לנסיבות לזכותו, וביניהן העובדה שהודה במיוחס לו בהזדמנות הראשונה, עוד בחקירתו בשב"כ; הביע חרטה כנה ועמוקה על מעשיו; פעל על רקע המצוקה הכלכלית של משפחתו, אשר נוצלה על-ידי אחרים (מי שהציעו לו להצטרף לארגון); היותו קטין בשעת ביצוע העבירות; והעובדה שלא הייתה פגיעה בנפש כתוצאה מהמעשים. עוד נטען להפרה של עיקרון אחידות הענישה באשר השותף הדומיננטי בפרשה הורשע בעבירה של ניסיון לרצח ונדון לעונש של 17 שנה, בעוד שהמערער שהורשע כמסייע לעבירה זו, נדון לעונש של 15 שנות מאסר. 5. המשיבה סבורה שיש לדחות את הערעור. בתוך כך, הדגישה את חומרת העבירות, היקפן והעובדה שכתב האישום מחזיק אישומים רבים. כן הוטעם כי בפעילותו של המערער חלה הסלמה לאורך הזמן וכי היא נקטעה לא ביוזמתו אלא רק בשל מעצרו. כמו-כן צוין כי עניינם של מעורבים אחרים בפרשה נבדל מזה של המערער, ובכלל זה אחיו, המבוגר ממנו בשלוש שנים, אשר נדון ל-22 שנות מאסר. לסיכום, סבורה המשיבה כי בית המשפט המחוזי התחשב בכל השיקולים הרלוונטיים, לרבות גילו הצעיר של המערער, ואיזן ביניהם נכונה. 6. להשלמת התמונה נציין כי מתסקיר עדכני עולה כי המערער אינו משולב בשום תכנית בבית הכלא ואין לו קשר עם עובדים סוציאליים. עד לפני שנה שהה עם אביו בבית הכלא. האב השתחרר במסגרת "עסקת שליט" וחזר לחיק המשפחה. למערער אין קשר רציף עם משפחתו. שירות המבחן התרשם כי המערער מודע לנזקים שגרם, נטל אחריות מלאה למעשיו והביע חרטה וצער על ביצועם. הכרעה 7. לאחר שעיינו בכתב הערעור ושמענו את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. לא מצאנו כי המקרה הנוכחי נופל לגדר המקרים החריגים שבהם תתערב ערכאת הערעור בחומרת העונש שהוטל על-ידי הערכאה הדיונית (ראו למשל: ע''פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (3.7.06); ע''פ 9437/08 אלגריסי נ' מדינת ישראל (12.5.09)). כתב האישום המתוקן שהוגש נגד המערער, מהחמורים שבאו לפנינו, כולל עשרה אישומים המגוללים על פני עמודים רבים את מעורבותו המתמשכת והענפה במסגרתו של ארגון טרור. המערער הורשע בעבירות רבות וחמורות, בראשן סיוע לניסיון רצח, מסירת ידיעות לאויב ועבירות נשק. פעילותו של המערער החלה בתצפיות ומסירת מידע והסלימה לכדי הובלת והנחת מטעני חבלה וטילים, שיועדו להרג של חיילים ואזרחים תמימים. המערער הביא גם לגיוס בן-דודו לשורות החמא"ס. דומה שנסיבות אלה מדברות בעד עצמן ואין הכרח בהרחבת היריעה באשר לחומרה הרבה הטמונה בהן. בין אם המניע למעשים היה לאומני, בין אם כלכלי, הרי שהפעילות שבה נטל המערער חלק – ואין זה חלק זניח או נקודתי – יצרה סיכון אדיר לחייהם של רבים, כפי שגם ציין בית המשפט המחוזי בגזר דינו. סיכון זה לא התממש בשל סיבות שונות שאינן קשורות במערער ואשר לא היו נתונות לשליטתו. נתונים אלה מחייבים עונש מאסר מוחשי וממושך כמו זה שגזר בית המשפט המחוזי על המערער, שיהיה בו כדי להעביר מסר חד וברור של הרתעה לנוכח הסיכון הרב הכרוך בביצוע עבירות אלה. בה-בעת נדגיש כי בית המשפט המחוזי לא התעלם משיקולים לזכות המערער, כמו קטינותו בעת ביצוע העבירות, הודאתו בהזדמנות הראשונה והחרטה שהביע על מעשיו, המשתקפת, בין היתר, בתסקירי שירות המבחן בעניינו. עם זאת, נעיר בהקשר זה כי הגם שמדובר במי שהיה קטין בשעת ביצוע העבירות, הרי שמעשים ועבירות מסוג זה שביצע המערער, גוררים מידת התחשבות מוגבלת בגילו, בוודאי כשמדובר במי שהיה על סף בגירות. אנו סבורים אפוא כי העונש שנגזר על המערער הולם את מכלול נסיבות העניין ואין מקום להתערבותנו. נוסיף כי גם בטענות שהעלתה ההגנה באשר לעונשים שנגזרו על מעורבים אחרים בפרשה אין כדי לשנות ממסקנתנו זו. כך גם ביחס לפסקי דין אחרים שאליהם הפנתה ההגנה. במקרים אלה אמנם נגזרו עונשים קצרים מזה שנגזר על המערער בענייננו, אולם אף אחד מהם לא משתווה בחומרתו ובהיקפו למקרה דנן, הכולל כאמור עשרה אישומים שונים. הערעור אפוא נדחה. ניתן היום, ‏י"ג באייר התשע"ג (‏23.4.2013). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11031970_B01.doc עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il